טלפון סלולרי של חשודים בעבירות פליליות הוא כלי מפתח בפיצוח תיקים. התכתבויות, תיעודים ואפילו היסטוריית חיפושים עשויים לסייע לחוקרי המשטרה באיסוף ראיות לצורך הגשת כתב אישום במקרים חמורים.
אלא שלאחרונה חשודים בעבירות חמורות בחרו להשתמש בזכות לשמור על השתיקה בחקירה, וסירבו למסור את קוד הטלפון שלהם, דבר שמעכב את הליך החקירה ולעיתים אף יכול להוביל לקריסת התיק. "אנחנו מנסים לפצח את הקוד באמצעות אנשי מקצוע, אבל זה תוקע את החקירה, וככל הנראה ישפיע בהמשך גם על כתב האישום", מסביר גורם במשטרה. "חשודים, ביניהם גם עבריינים, משתמשים בקודים עם צירופים מורכבים שמקשים על הפריצה".
אחת הדוגמאות לכך היא קארן (איבון) שדרין, בת 48 מרמת השרון, שנעצרה בחשד לניהול "מפעל" תרופות משככות כאבים המשמשות גם כסמים לכל דבר ועניין, וכך גרפה לכיסה מיליוני שקלים, בהם היא השתמשה לרכישת דירה חדשה, מכונית ושעוני יוקרה. בנוסף, בכספת בביתה נתפסו כ-850 אלף שקל. שדרין הכחישה את המעורבות בעבירות הסחר וטענה כי היא מכורה ובתהליך גמילה.
החוקרים לא האמינו לגרסתה, ועירבו בעניין את משרד הבריאות על מנת לברר אם רופאים ורוקחים סייעו לה לקבל מרשמים למשככי כאבים תמורת כסף, אותם היא מכרה בטלגרם. שדרין, המיוצגת על ידי עורכי הדין שחר חצרוני ותמיר סננס, הייתה עצורה כמעט שלושה שבועות, במהלכם עצרו החוקרים גם אם חד-הורית לשמונה ילדים שהודתה שמכרה לה מרשמים לרכישת ריטלין בתמורה לכסף.
החקירה נקלעה למבוי סתום כשהחוקרים ניסו לגשת למידע בטלפון הנייד של שדרין, אך היא סירבה בתוקף למסור את קוד המכשיר. "אם היה לנו את הקוד, יכולנו לפתח את החקירה בצורה משמעותית", אמר גורם במשטרה.
באירוע אחר, תושב תל אביב בשנות ה-30 לחייו, שלחם בעזה ונפצע במלחמה, סירב למסור את קוד הטלפון שלו לחוקרים לאחר שברכבו נמצאו כמויות גדולות של סמים – קוקאין, קטמין, LSD, פטריות הזייה, דוסה ו-MDMA בשווי של כ-1.5 מיליון שקל. בעקבות זאת, הועבר המכשיר לטיפול יחידת ז"יט (זירה טכנית), שעדיין לא הצליחו לפרוץ אותו. סנגוריו טוענים כי מדובר בגיבור ישראל הסובל מפוסט-טראומה קשה בעקבות פציעתו במלחמה, וביקשו לשחררו למעצר בית.
"כניסה לטלפון הנייד שלו עשויה להיות צעד קריטי להארכת המעצר או לחשיפת מעורבים נוספים בפרשה", הסביר גורם במשטרה. לדבריו, גם אם יש ראיות ברורות, סירוב לחשוף את הקוד יכול למנוע את השלמת החקירה.
סירוב למסור קוד כניסה לטלפון הפך לשיטה לא רק אצל חשודים רגילים, אלא גם בקרב עבריינים בכירים בארגוני פשע. תופעה זו לא פעם מעכבת את מהלך החקירה, עד שכתבי האישום שמוגשים הם לעיתים פחות חמורים ממה שיכלו להיות, אם רק היה מתאפשר לגשת למידע שנמצא במכשירים.