תעשיית ההייטק הישראלית מתמודדת מאז תחילת השנה עם תנועה דו כיוונית. מצד אחד, עסקאות ענק כמו מכירת חברת הסייבר וויז לגוגל ומכירת Next Insurance ל-ERGO, ומצד שני חוסר ודאות שמקשה על תכנון ארוך טווח, גיוס חוזר של עובדים למילואים והתמודדות עם אתגרים קבועים שמאפיינים את התעשייה כולה. בנוסף לכך, עוד ועוד חברות מטמיעות או נעזרות בכלי AI, במגוון תחומים, והופכות את הדיון לגבי ההשפעה על העובדים בתחום מדיון תיאורטי למעשי.
"ההייטק הישראלי והעולמי נמצאים כרגע בסוג של נקודת ביניים לקראת נקודת מפנה גדולה יותר. עוד ועוד חברות מטמיעות בינה מלאכותית בתהליכים ארגוניים ובעבודה עצמה ולכן חברות משהות תהליכי גיוס לפחות לזמן מה או מגייסות פחות", אומר אייל בר עוז, מייסד ומנכ"ל Webiz, פלטפורמה מבוססת AI להתאמה בין משרות למועמדים. "אם למשל בעבר חברה גייסה כמה מפתחים ובנתה צוות, הרי שהיום היא מגייסת במשורה שכן במידה רבה בינה מלאכותית כותבת את הקוד וצריך רק מפתח אחד שיפקח עליה. אין ספק שמדובר בתהליך שעשוי להיות הדרגתי, אבל המגמה היא בהחלט בדרך לשם".
טלי שם טוב, מנכ"לית CodeValue סבורה כי מדובר בתהליך טבעי שמאפיין שווקים מתבגרים. "אנחנו עדים למעבר מהייפ וזרימה חופשית של כספים לשלב שבו המשקיעים מחפשים ערך אמיתי, יעילות עסקית וחדשנות עם תשתית חזקה. מצד אחד, האקזיטים של חברות כמו ווייז או נקסט אינשורנס הם תוצאה של השקעות שנעשו לפני שנים רבות — וממחישות בניית ערך ארוכת טווח. מצד שני, הירידה בגיוסים מבטאת תהליך של מיון טבעי. רק חברות עם טכנולוגיה מהותית, מודל עסקי ברור וצוות חזק מצליחות לשרוד ואף לצמוח".
גם יעל בלגראי, מנהלת תחום ההייטק בדן אנד ברדסטריט שותפה להערכה הזו. "אנחנו עדים להתאוששות הדרגתית בשוק ההייטק הישראלי, שבאה לידי ביטוי באקזיטים מרשימים, בהשקעות חדשות בחברות ובפתיחת משרות, אך זו התאוששות שונה מהותית מהטירוף שחווינו ב-2022.החל מאמצע שנת 2021 ועד לשנת 2022 הענף התאפיין בגיוס מסיבי וצמיחה מהירה, אך מאז חווה התעשייה האטה משמעותית – תחילה בעקבות ההאטה הגלובלית בסקטור הטכנולוגי, ובהמשך סביב הרפורמה המשפטית, ולאחר מכן בשל המלחמה המתמשכת כבר למעלה משנה וחצי. החברות הפנימו את הצורך להתייעל ולצמוח בצורה מבוקרת ואיטית יותר, תוך הצגת הכנסות ממשיות, אנחנו רואים לאחרונה כי הצמיחה חוזרת, אך היא מחושבת יותר".
הביקוש למתכנתים קלאסיים יירד
השינוי שתעשיית ההייטק עוברת בשנתיים האחרונות מתחיל לחולל שינוי עמוק יותר, הנוגע למעמדם של מתכנתים, רמת השכר שלהם והתנאים שהוענקו לו. אם עד כה, ההייטק נהנה באופן גורף משכר גבוה משמעותית מהממוצע, תן ביס או סיבוס והטבות אחרת, ייתכן שבהדרגה רק קבוצה נבחרת של עובדים – בתוך ההייטק – ייהנו מכך. "מתכנתים בלי רקע של AI ובלי הבנה בתחום עשויים להיתקל בקושי משמעותי למצוא עבודה וליהנות מרמות השכר שנהנו עד כה", אומר בר עוז. "הסיבה לכך פשוטה. כבר עכשיו בינה מלאכותית יודעת ללמוד בקצב שיא ולהגיע לרמה של מפתח מנוסה ועתיר ניסיון, כך שחברות יטמיעו אותה ויוזילו עלויות כוח אדם. בהעדר כישורי AI, תוך שנים ספורות, מתכנת מוכשר וטוב ככל שיהיה יתמודד עם ירידה מאוד גדולה בביקוש".
לדבריו, גם שינויי השכר עשויים להיות דו-כיווניים. "מפתחים ועובדים מנוסים שיודעים ומכירים את ה-AI יוכלו ליהנות מרמות שכר גבוהות וכבר עכשיו רואים את זה. מדעני נתונים, מפתחי AI נהנים מביקוש ורמת שכר גבוהות במיוחד, יחד עם מומחי סייבר ומחשוב ענן שממשיכים להיות מבוקשים מאוד. מפתחים "קלאסיים" שמגיעים מעולמות ההנדסה או מדעי המחשב יראו שהביקוש אליהם יירד בגלל אותם תהליכים ואיתו גם השכר".
לדברי שם טוב, המגמה שמתאר בר עוז כבר ניכרת בשוק בימים אלו. "שוק העבודה עובר אבולוציה.הדרישה למתכנתים גנריים אכן ירדה, אבל הדרישה למפתחים עם ערך מוסף – כאלה שמבינים ארכיטקטורה, קונטקסט עסקי או בינה מלאכותית – רק עולה.שכר למתכנתים מתחיל להתיישר בהתאם לערך העסקי שהם מביאים, ולא רק בהתאם לטכנולוגיה שבה הם מתמחים. הבנה כזו פירושה ידיעה ברורה של יישום פתרונות טכנולוגים. כבר לא נדרש רק קוד אלא יישום בינה מלאכותית בתוך מערכות מורכבות. מתכנתים שמתמקצעים באינטגרציה בין מערכות הם אלו שימשיכו להוביל וליהנות מהזדמנויות מצוינות".
בלגראי מזכירה כי שילוב של בינה עשוי להוביל גם להזדמנויות. "ה-AI מסייעת לייעל את העבודה ולהגביר את הפרודוקטיביות. עובדים פנויים לבצע יותר משימות ולתרום ערך גבוה יותר.עם זאת, כמו בכל מהפכה, יש דרך שצריך לעבור על מנת להסתגל. מתכנתים נדרשים כעת להבנה מעמיקה בעולמות ה-AI, לחשיבה יצירתית וביקורתית, ולא לקבל את הטכנולוגיה כמובנת מאליה, אלה שיסתגלו – יצליחו".
כל גיוס נבחן בקפידה
ההיררכיה החדשה שמסתמנת בתחום התכנות עשויה גם להגדיר מחדש את יחסי הכוחות בין מעסיקים למועסקים – יחסים שידעו לא מעט תהפוכות בשנים האחרונות. אם בשנות הקורונה ההייטק פרח ומועמדים יכלו לדרוש ולקבל תנאים מפליגים הרי שמ-2023 ואילך, המגמה התאזנה יותר לטובת המעסיקים, למעט טאלנטים שבכל תרחיש נהנו מביקוש רב ותנאים מפליגים.
"בהחלט יש תזוזה, אבל זו לא חזרה לשוק של מעסיקים במובן הישן. זה שוק של ערך", אומרת שם טוב. "המעסיקים בוחנים כל גיוס בקפידה, אבל גם העובדים – ובעיקר העובדים הטובים – בוחרים איפה הם יכולים להשפיע, ללמוד ולהתקדם. בשנים הקרובות נראה שוק הרבה יותר מפוכח, מבוסס על התאמה הדדית בין מעסיקים לעובדים. חברות שיידעו להציע את השילוב הנכון בין אתגר טכנולוגי, תרבות ארגונית והתפתחות אישית – ימשכו את האנשים הטובים ביותר". בלגראי שותפה לעמדה זו. "הדגש עובר מגיוס המוני לגיוס איכותי, והיתרון יהיה לבעלי מיומנויות רלוונטיות שיודעים להשתלב בעידן של בינה מלאכותית וצמיחה מחושבת".
לדברי בר עוז, "נראה שהשוק בטווח הזמן הקרוב ימשיך להיות שוק של מעסיקים והם אלו שייתנו את הטון. כמובן שעשויים להיות מקרים נקודתיים או יוצאי דופן אבל בסוף חברות הן חברות עסקיות וכלכליות והן רוצות להרוויח. כבר עכשיו אני רואה יותר חברות שפונות אליי בבקשה לגייס באופן גמיש יותר וזה פתרון שלדעתי יצבור תאוצה".
בר עוז אף מזכיר כי גם העובדים עצמם לא נחים על זרי הדפנה. "אנחנו רואים בחודשים האחרונים ביקוש ורישום מוגבר לזירת הפרילנסרים שמאפשרים לעובדים בתעשיית הטכנולוגיה להציע את עצמם לעבודות מסוימות לפי תעריף שעתי, וכך 'להשלים הכנסה' או לעבוד במתכונת שיותר מתאימה להם".