זה נשמע כמו עלילה הוליוודית, אבל מדובר במציאות מדאיגה: אישה מפלורידה נעצרה לאחר שיצרה סרטונים מזויפים באמצעות טכנולוגיית דיפ פייק, בהם היא נראית "מאיימת" על ילדיה. מטרתה הייתה להציג את עצמה כקורבן מצד בעלה לשעבר, ובכך להשיג יתרון בהליך משמורת. הסרטונים היו כה משכנעים, עד שרק חקירה מעמיקה הצליחה לחשוף את הזיוף.
כעת, דמיינו תרחיש דומה בישראל: במהלך סכסוך גירושין המתנהל בבית הדין הרבני, בן הזוג מציג סרטון שבו נראית האישה מקיימת, לכאורה, רומן עם גבר זר. אלא שהכול שקר, תוצר של בינה מלאכותית מתקדמת. בבית הדין הרבני, שלא כמו בבית המשפט האזרחי, טענת בגידה עלולה לגרור השלכות דרמטיות כגון שלילת כתובה, פגיעה בזכויות רכושיות, ואף קביעות הרות גורל בנושא משמורת הילדים.
במאמר זה נבחן כיצד טכנולוגיית הדיפ פייק מערערת את יסודות האמון שעליהם נשענת מערכת המשפט בדיני משפחה ונציע דרכים להתמודדות עם אתגר זה, כדי למנוע עיוותי דין במציאות חדשה שבה לא כל מה שנראה הוא באמת מה שהיה.
מהי "ראיית זהב" בסכסוכי גירושין?
בהליכי גירושין, כל צד שואף להציג את עצמו באור חיובי ואת הצד השני באור שלילי. הדבר בולט במיוחד כשעל הפרק עומדות סוגיות רגישות כמו משמורת ילדים וחלוקת רכוש.
בתוך המאבק הזה, לעיתים עולה ראיה שיכולה להכריע את הכף. בדיוק כפי שהודאת נאשם נחשבת ל"ראיית זהב" במשפט הפלילי, כך גם בדיני משפחה סרטון, הקלטה, פוסט ברשתות החברתיות, תמונה או מייל שמהם עולה התנהגות פוגענית, בגידה, אלימות או חוסר מסוגלות הורית – עשויים לשנות את כל ההליך.
אלא שבעידן הדיפ פייק, גם אותן "ראיות זהב" כבר אינן מה שהיו.
טכנולוגיית הדיפ פייק מערערת את גבולות האמת
טכנולוגיית הדיפ פייק, שבעבר הייתה נחלתם של אנשי קולנוע או האקרים מתוחכמים, הפכה לכלי זמין שמאפשר לייצר ראיות מזויפות אך משכנעות להפליא.
הטכנולוגיה הזו לא רק מהווה איום על האמונה האנושית הבסיסית של "לראות זה להאמין" אלא מערערת את יסודות ההליך המשפטי כולו. למרבה הצער, דיני המשפחה הם מהראשונים להיפגע.
די לדמיין תרחיש בו מוגשת הקלטה מזויפת של אם המודה, כביכול, בהזנחת ילדיה; סרטון ערוך שבו בן זוג נראה מאיים על בת זוגו או הודעות דוא"ל מפוברקות המצביעות על חשבון בנק סודי. אלא שכבר אין צורך לדמיין – הדברים כבר קורים.
כך למשל, בפרשה תקדימית שהתרחשה בבריטניה, הוגשה לבית המשפט הקלטת שמע במסגרת סכסוך משמורת, בה נשמע האב כשהוא משמיע איומים חמורים. בית המשפט עמד לפסוק נגדו, עד שעורכי דינו הצליחו לגייס מומחים פורנזיים מובילים, שגילו כי האם יצרה את ההקלטה באמצעות תוכנות עריכה ומדריכים מקוונים.
האב במקרה זה היה אדם אמיד, בעל יכולת לממן את שירותיהם של מומחים יקרים. אך מה היה קורה לו היה מדובר באב ממעמד סוציו־אקונומי נמוך, ללא משאבים כספיים או גישה למומחים? הלכה למעשה, כיום נוצר מצב שבו לא רק שההליך המשפטי מתארך ומסתבך, אלא שגם לאמת יש תג מחיר. והצד שידו אינה משגת, עלול להפסיד, גם אם הצדק המהותי לצדו.
הפתרון: רגולציה, הכשרה ומומחים טכנולוגיים
דיני הראיות נשענים על ההנחה הבסיסית שלפיה החומר המוגש לבית המשפט משקף את המציאות לאשורה. אלא שבעידן שבו טכנולוגיית הדיפ פייק מאפשרת לזייף מראות, קולות והתנהגויות בצורה כמעט מושלמת, הנחה זו כבר אינה מובנת מאליה. למרבה הצער, מערכת המשפט עדיין אינה ערוכה להתמודד עם מניפולציות דיגיטליות ברמה כה מתוחכמת.
כדי להגן על ההליך המשפטי ולמנוע עיוותי דין, יש לפעול בכמה מישורים:
ראשית, נדרש מענה חקיקתי שיכיר באופן מפורש בטכנולוגיית הדיפ פייק ויתווה סטנדרטים מחייבים לזיהוי, אימות וסינון של ראיות דיגיטליות.
אחת הדרכים לכך היא הקמת מאגר מומחים טכנולוגיים ניטרליים, שיוכלו להתמנות על ידי בתי המשפט, בדומה למומחים פסיכולוגיים או רפואיים כיום, לצורך בדיקה פורנזית של ראיות. כמו כן, ניתן לשקול תיקון לדיני הראיות עצמם, כך שיחול עקרון של "חזקת אי-אותנטיות" לגבי ראיות דיגיטליות שאין להן חותמת אימות מוסמכת. במצב כזה, הנטל להוכיח את מהימנות הראיה יוטל כבר בתחילת ההליך על הצד שמבקש להגיש אותה.
בנוסף, יש להטמיע הכשרות ייעודיות לשופטים, פרקליטים, ועובדים סוציאליים, שיכירו את הכלים הבסיסיים לזיהוי זיופים דיגיטליים.
מערכת המשפט אינה יכולה להרשות לעצמה להתנהל כאילו דבר לא השתנה. ככל שלא יינקטו צעדים מהירים ומשמעותיים, יימצאו בתי המשפט פוסקים על בסיס מצגי שווא והאמון הציבורי בשיפוט יעמוד בפני סכנה ממשית.
כדי להבטיח צדק נדרשת היערכות חדשה גם מצד עוה"ד
בעידן הדיפ פיק, עורך דין אינו יכול עוד להרשות לעצמו להסתמך בעיניים עצומות על ראיות דיגיטליות, גם אם הן נראות אמינות.
על כן, עורכי דין, ובמיוחד אלו העוסקים בדיני משפחה, נדרשים לנקוט גישה ביקורתית וזהירה יותר. אין לקבל ראיה דיגיטלית כמובן מאליו. יש לבדוק את המטא־דאטה של הקבצים (כגון תאריכים ומאפייני המכשיר), לאתר חריגות חזותיות או קוליות, ובמקרים המתאימים להיעזר במומחים.
חשוב גם לדרוש את הקבצים המקוריים ולא להסתפק בגרסאות דחוסות או ערוכות. כאשר מוצגת סרטון או הקלטה על ידי הצד שכנגד, יש לעמוד על קבלת הקובץ המקורי באיכות הגבוהה ביותר, בצירוף מידע על אופן ההשגה.
ולבסוף, ההיערכות לא יכולה להישאר רק בגדר כלים טכניים. נדרשת גם הכשרה מהותית. לא רק שופטים ועובדים סוציאליים צריכים להכיר את עולם הזיוף הדיגיטלי; עורכי הדין, הנמצאים בקו הראשון של הטיפול בסכסוכים רגישים, חייבים לשלוט בטכנולוגיה.
זכרו: הטכנולוגיה אינה מאתגרת רק את האמת, אלא גם את האינטימיות האנושית והביטחון האישי שלנו. מערכת המשפט ועורכי הדין חייבים להתעורר עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי.
מאת עו"ד טל איטקין, מייסדת, טל איטקין משרד עורכי דין