דן אנד ברדסטריט כינסה היום (שלישי) את בכירי ענף הפיננסים ושוק ההון מפורום Duns 100 לדיון על הסוגיות הבוערות בענף. בדיון נכח גם חבר הכנסת ולדימיר בליאק (יש עתיד), מרכז עמדות האופוזיציה בוועדת הכספים של הכנסת. המשתתפים בשורת סוגיות בהן ההתעוררות בשוק ההנפקות על אף אי היציבות בשווקים, גיוסי ההון בהייטק, מגמות והשפעות מקרו כלכליות בישראל והשפעתן על עסקאות במשק, תוכניות המדינה לטווח בינוני-ארוך לצמיחה כלכלית, השפעות כניסת ה-AI על שוק ההון והמעבר של כלי מימון מהמערכת הבנקאית לשוק ההון.
בפתח הדיון העריך ח"כ בליאק כי במידה ויעבור החוק לפיזור הכנסת - תהיה לכך תגובה חיובית בשוק ההון. "פשוט כי יישלח מסר של שינוי כיוון פוליטי", הוא הסביר. "לפי מה שנראה כרגע יש לו סיכוי לעבור. אני לא רואה את הממשלה מעבירה חוק גיוס, ודאי לא חוק גיוס משמעותי, ואפילו לא פיקטיבי", הוסיף בליאק. לצד זאת, הוא הזהיר כי "המשבר הכלכלי עשוי להתרגש עלינו בתוך חמש שנים, ואם לא נתעשת לא נצליח לשמור על רמת החיים שאנחנו מכירים. חוק הגיוס הוא לא רק סוגיה ביטחונית, הוא קשור ישירות לשילוב החרדים בשוק העבודה".
בליאק הזהיר כי בטווח הארוך - המשק הישראלי עלול להדרדר לנסיגה. "כשמסתכלים על התחזיות הכלכליות לשנת 2026 התמונה עדיין נראית אופטימית יחסית, עם צמיחה צפויה, אך לאחר מכן לקראת 2027 ו-2028 – אנו צפויים לראות דעיכה.אם הגירעון יעלה מעבר ל-3.2%, יחס החוב-תוצר ימשיך לעלות וזה יסכן את היציבות הכלכלית שלנו כמדינה, שמנסה להחזיק גם צמיחה גבוהה וגם הוצאות ביטחוניות כבדות. זאת מבלי לקחת בחשבון את יישום מסקנות ועדת נגל והרי אפילו נגיד בנק ישראל אמר בפירוש היכולת שלנו ליישם את ההמלצות תלויה בחוזק המשק".
קודם לכן, קיבלו הבכירים בפורום סקירה על תמונת המצב בענף מאת רוני אלפרן, סמנכ"ל דאטה ומוצרים בדן אנד ברדסטריט. "הכלכלה הישראלית פועלת במציאות רבת-אתגרים ביטחוניים, פוליטיים וגלובליים, אך ממשיכה להפגין חוסן יוצא דופן", אמר אלפרן. "גם תחת איום מתמשך ומול האטה עולמית, תחזית הצמיחה של ישראל עומדת על 3.5%-3.6% לשנת 2025, וצפויה אף לעלות ב-2026. ליבת ההייטק, שתורמת כ-33% לתוצר הלאומי, מציגה התאוששות מרשימה עם גידול של 11% בהשקעות ונראה כי המיקוד עבר מסטארטאפים לחברות מבוססות. מנגד, בשוק הנדל"ן אנו מזהים סימנים להיפוך מגמה - שיא במספר הדירות שלא נמכרו, מעבר לרכישת דירות יד שנייה, והגבלות מימון של בנק ישראל שעלולות לצמצם את פעילות הקבלנים ולמתן את קצב עליית המחירים".
לצד זאת, אלפרן הזהיר: "לא ניתן להתעלם מהמגמות המדאיגות - עלייה באשראי לצורך ניהול תזרים שוטף והידרדרות במוסר התשלומים במשק. האתגר לפנינו הוא כפול, מצד אחד, לשמר את כושר היזמות ויכולת הייצוא שמאפיינת את ישראל גם בשעת מלחמה ומצד שני, להבטיח חוסן פנימי, ניהול סיכונים אחראי והתמודדות עם חוסר הוודאות. שוק ההון מציף את השאלות העמוקות ביותר על יציבות, חוסן ואמונה – והוא במובנים רבים המצפן הכלכלי של התקופה".
משה ידגר, מנכ"ל לשכת האשראי לישראל, אמר בפורום כי "בתחילת המלחמה ובמהלכה ציפינו לראות עלייה בביקושי אשראי, באי עמידה בהחזרים, בפיגורים ואפילו במחנק אשראי - אך בפועל, זה לא קרה. כמות ההלוואות ירדה, שיעור העסקים שביקשו אשראי ירד ל-38%, וסך האשראי שניתן דווקא עלה, אך נותב בעיקר לתאגידים גדולים דרך הבנקים. גם בכשלי האשראי לא נרשמה עלייה, להיפך - חלה ירידה חדה, מכ-4% טרום הקורונה לכ-2.6% כיום. ברמת המחנק אשראי קיימת יציבות יחסית של כ-40% מהבקשות שלא נענות או נענות באופן חלקי".
לדברי ידגר, "אפשר בהחלט לראות את ההשפעה של צעדי הממשלה ובנק ישראל, ששמרו על היציבות הפיננסית, אך חשוב להבין: רוב האשראי במשק עדיין נשלט על ידי הבנקים. אמנם יש עלייה בפעילות של שחקנים חוץ-בנקאיים, בעיקר בתחום האשראי לנדל"ן, אך עיקר האשראי לעסקים בישראל ממשיך להגיע מהמערכת הבנקאית. הוא הזהיר כי למרות שהעסקים הפגינו גמישות והתאמה מרשימה לאתגרים, "לא לעולם חוסן – יש לבנות תשתית לפתרונות ארוכי טווח", כדבריו.
"זה כמעט מרגיש כמו ימים כתיקונם"
עו"ד איה יופה, שותפה מנהלת וראשמ חלק שוק ההון וחברות במשרד גולדפרב זליגמן, אמרה בפורום כי "המצב יחסית לסיוטאציה שאנחנו נמצאים בה הוא מפתיע באופן חריג לטובה. המגמות שאני מזדהה בתחום שוק ההון היא שאחרי תקופה של קיפאון גדול השוק נפתח. יש תמחורים לא מאוד גדולים. חוסר הוודאות בסביבת הריבית באים לידי ביטוי בעיקר בתמחורים, אבל השוק צמא להנפקות". לדברי יופה, "רואים הרבה מאוד עסקאות בשוק הפרטי, בעולמות שונים (תשתיות, תקשורת, חברות שמתחילות להחליף ידיים) ורואים גם הרבה עסקאות שהן תוצר של אותם תמחורים נמוכים בבורסה. זה כמעט מרגיש כמו סוג של ימים כתיקונם".
עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, אמר: "אני רוצה לגעת בנקודה שלטעמי מפוספסת בנוגע ליוקר המחייה. כשמדברים על ההתייקרויות מתמקדים בעיקר בעליית מחירי מוצרי המזון, שזו ודאי סוגיה חשובה שדורשת טיפול שורש, אבל לרכז רק שם את תשומת הלב זו טעות. יוקר המחייה שהציבור נושא ביום-יום קשור להתנהלות הפיננסית, בפרט כשרבע טריליון שקל של הציבור שוכבים ללא תנועה בחשבונות העו"ש, אינם מניבים תשואה ונשחקים תחת האינפלציה מדי יום. על המדינה לתת לציבור כלים להבין את הנושא באמצעות חינוך פיננסי ולעודד הסטת הכספים לאפיקים בהם הציבור יקבל ריבית ראויה. אם כספים אלו היו זוכים לתשואה דומה לריבית בנק ישראל, כפי שמעניקות הקרנות הכספיות לדוגמה, הרי שמדובר בתוספת של כ-10-11 מיליארד ש"ח למשקי הבית. רוצים לפתור את יוקר המחיה? זה השלב הראשון".
עו"ד מני גורמן, שותף בכיר במשרד שטיינץ הרינג גורמן, התייחס להנפקות ולמצב גיוסי ההון בשוק ולשינויים העוברים עליו. "אנחנו מלווים את המשקיעים המוסדיים שעברו איזה תהליך שוק. הם יודעים גם למה להגיד לא. יש מגמה מבורכת של העברת הסיכון מהמערכת הבנקאית ומערכת יצירת ההלוואות לשוק ההון. בעניין הזה ישראל נמצאת way back בהשוואה לעולם. אני רואה בזה מגמה מבורכת ועל אחת כמה וכמה מבורכת על רקע הנס הזה שאנחנו רואים פה את המדדים בתקופה של מלחמה. על חלק מהדבר הזה מגיעה תודה לכל מי שנמצא פה סביב השולחן. החזית החשובה של המשך הפעילות העסקית ובשוק ההון היא חלק מהיכולת שלנו לעמוד במשבר הנוראי".
עו"ד אמיר עסלי, שותף וראש תחום שוק ההון במשרד ש. הורוביץ ושות', אמר בפורום כי "ניתוח הנפקות ה- IPO מתחילת השנה מציג תמונה מאתגרת: מתוך 9 חברות שהונפקו, 5 הן חברות אג"ח קיימות ואחת היא חברת בת של חברה ציבורית, כך שרק 3 הן הנפקות חדשות לגמרי שהשוק טרם הכיר. קיים גם קושי להשלים הנפקות ללא משקיעי עוגן ובשוויים ראויים". בהמשך לכך, עו"ד עסלי המליץ לחברות ששוקלות הנפקה וצורכות אשראי "לבנות אסטרטגיית כניסה הדרגתית, כגון הנפקת 'אג"ח תחילה' שיוצרת קילומטרז' מול השוק ומקצרת את ה- time-to-market להנפקת אקוויטי עתידית או הנפקה בהיקף מצומצם מהמתוכנן כדי להכניס את הרגל בדלת".
עו"ד שלומי ברטוב, שותף וראש חטיבת הייעוף בפאהן קנה, אמר: "המשקיעים הזרים מתעניינים בישראל, אנחנו מקבלים הרבה פניות. אבל אנחנו רואים שהם לוקחים יותר את הזמן בבדיקות החברות. יש היום עשרות חברות שיושבות על הגדר ומחכות להנפקות/עסקאות רכישה. יש עדיין עניין גדול בהייטק הישראלי אבל המשקיעים הרבה יותר מבוקרים והמצב הפוליטי הוא בהחלט פרמטר".
עדי נוב, מנכ"לית בססח - החברה הישראלית לביטוח אשראי בע"מ, הזהירה מנגד כי "אנחנו מאוד מתבשמים על התוצאות של 2024, אנחנו בסופו של דבר זה לא בצמיחה שהיא בקו הבסיס שראינו לפני המלחמה. החשש הוא מעשור אבוד כמו שראינו אחרי מלחמת יום כיפור. זה לא משהו שמישהו מאיתנו רוצה לכלכלת ישראל. הדבר החשוב הוא מה מקבלי ההחלטות יעשו שישפיע על מנועי הצמיחה לכלכלת ישראל. לפעמים אין ברירה וצריך לטפל בטווח הקצר, אבל להערכתנו אנחנו עכשיו ברבעונים האחרונים שבהם המשק יכול לסבול הסתכלות לטווח קצר. אנחנו צריכים לקחת כלים ולראות איך באמצעותם אנחנו גורמים למשק לצמוח לטווח ארוך. איך אנחנו מאפשרים לרוב העסקים בישראל (קטנים ובינוניים) כלים למימון?".
עו"ד רעות אלפיה, שותפה-מנהלת ב- Sullivan & Worcester Tel-Aviv, דיברה על היתרונות של חברה שרוצה לגייס כסף בנאסד"ק בהשוואה לבורסה בתל אביב. אלפיה אמרה כי היא "משתייכת לקבוצה של האופטימיות הישראלית", אלא שלצד זאת היא מזהה "תהליכים והשקעות שפשוט הכל נעצר". לדבריה, "השוק האמריקאי הרבה יותר מאפשר. שם אנחנו רואים את החברות מצליחות להביא כסף ולא מעט".