בימים אלו מתחוללת מהפכה טכנולוגית דרמטית, אולי החשובה ביותר בדורנו. הבינה המלאכותית, על יכולותיה המתקדמות שמשתדרגות בקצב מסחרר, הצליחה בתוך תקופה קצרה לשנות מן היסוד את האופן שבו אנחנו מתקשרים, עובדים ואפילו חושבים. אולם בעוד קשה לחשוב על תחום שלא מושפע מהטלטלה הזו – נדמה שעולם ההייטק, הקטר של הכלכלה הישראלית, הוא שניצב בלב הסערה.
עד זמן לא רב, ההייטק נחשב למועדון סגור למדי, שמור בעיקר לבוגרי יחידות טכנולוגיות או למי שהחזיק בתואר יוקרתי במדעי המחשב. אלא שכעת, הודות לכלי ה-AI שנגישים יותר מאי פעם – הגבולות נפרצים. היכולות שמספקת הבינה המלאכותית יכולה להפוך כל אדם בעל חזון ליזם פוטנציאלי, כאשר מספיק רעיון פורץ דרך, חזון ארוך טווח וגישה לאינטרנט – כדי לפתח את המוצר המנצח הבא של מדינת ישראל.
"הדור החדש מונע על דיוק ואומץ — לא על תקציבים מנופחים"
"ה-AI משפיע היום כמעט על כל שלב במעגל החיים של חברת סטארט-אפ, ובמיוחד חוסך לחברות את כאבי הגדילה בצעדיהם הראשונים", טוען דור ורדי, מנכ"ל ושותף בחברת Samplead. החברה, אשר הוקמה ב-2023, מספקת פלטפורמת מכירות מבוססת בינה מלאכותית המשפרת עבור חברות את תהליך הפנייה ללקוחות פוטנציאליים. "כשיצאנו לדרך, תכננו לבנות מוצר לאורך זמן וחשבנו שנצטרך לפתח תשתית מורכבת, לגייס הון גדול, ולהקים מחלקות שלמות כדי לתמוך בצמיחה. אבל מהר מאוד הבנו שהיכולות של ה-AI שינו את כללי המשחק".
"זו לא החברה הראשונה שאני מקים", מציין ורדי. "פתאום תהליכים שלקחו לי בעבר שבועות, הצטמצמו לשעות בודדות. זה היה כמו לקבל גישה לטפס על הרים טכנולוגיים שפשוט לא היו קיימים קודם. זה הגיע למצב שבתוך שנתיים הגענו לכ-50 לקוחות ומיליוני דולרים במכירות, עם גיוס מצטבר של פחות משני מיליון דולר".
עדות נוספת על השפעות ה-AI בתחום הייטק מגיעה מפי מיכאל פלד, מנכ"ל חברת סינגיט אשר הוקמה ב-2021. החברה, אשר עוסקת בפיתוח פלטפורמה דיגיטלית ללימוד אנגלית דרך מוזיקה, הגיעה נכון להיום להיקף מכירות של כשני מיליון דולר – בין-היתר עקב שילוב יכולות AI בפיתוחה. "אם בעבר לקח לנו שבועות להפיק קורסים חדשים, היום, תוך יום-יומיים אנחנו כבר עם גרסה ראשונית באוויר. תכנים שפעם לקח לנו ימים לפתח – נבנים עכשיו בשניות ומספקים לילדים חווית למידה מותאמת אישית בזמן אמת", הוא מתאר.
"אנחנו נכנסים לעידן שבו צוותים קטנים עושים דברים שפעם היו דורשים עשרות אנשים ומיליוני דולרים", פלד מוסיף. "סטארטאפ של הדור החדש הוא רזה, חכם, ומונע על דיוק ואומץ — ולא על תקציבים מנופחים. AI יודע היום לעשות את העבודה של כותבי תוכן, מפתחים ואפילו אנליסטים, ולכן במקום לגייס עובדים לחמישה תפקידים שונים – יזם טוב יגייס אדם אחד שידע 'לדבר עם המכונה' ולגרום לה לייצר תוצאות. בדרך הזו, הצלחנו אצלנו בחברה לחתוך בין 40% ל-60% מעלויות של תהליכים כמו הפקת תוכן, תרגום ותמיכה".
גן עדן ליזמים, כאב ראש למשקיעים
העובדה שהיום חברות סטארטאפ עושות במאה אלף דולר מה שבעבר חברות לא הצליחו לעשות עם עשרות עובדים ומיליוני דולרים היא מחד בשורה משמחת ליזמים, אולם מנגד מעוררת לא מעט סימני שאלה בקרב המשקיעים בחברות וקרנות הון-סיכון. "הרבה מנהלים שואלים את עצמם היום איך ייראה עולם ההון-סיכון בעתיד והאם בכלל קרנות מתאימות לעידן שבו צוות יזמים קטן יכול בסכומים מזעריים לבנות מוצר, ללכת למרקט, להביא מכירות ולצמוח עצמאית מההון החוזר", מספר גיא קצוביץ', מייסד קרן הפרה-סיד Fusion אשר נחשבת לפעילה בישראל.
לדברי קצוביץ', העובדה שהבינה המלאכותית מסייעת לחברות בתחילת דרכן לפתח מוצר ולצאת לשוק כבר לאחר גיוס כסף ראשוני מקרנות כגון Fusion, עשויה לערער על הצורך לצאת לסבבי גיוסים מאוחרים יותר ובכך פוגעת בעקיפין בקרנות ההון-סיכון. "בסוף התוצאות מדברות בשטח. יש לנו הרבה יזמים שהשקענו בהם מאות אלפי דולרים בלבד והם הגיעו בזמן קצר למכירות של מעל למיליון דולר, חלקם אפילו מעל לשני מיליון דולר, זאת מבלי לגייס כסף נוסף", הוא חושף. "מדובר בתופעה שכמעט ולא הייתה קיימת בעבר, ומיום ליום היא רק הולכת ונהיית נפוצה יותר ולא מותירה ברירה למשקיעים ולקרנות אלא להתאים את עצמם לסביבה החדשה".
מנגד, קצוביץ' מדגיש כי יזמים רבים עדיין פונים לגיוסי כספים מקרנות הון-סיכון עקב רצונם למנף את מכירותיהם בצורה מהירה יותר ולא להסתפק בהון החוזר כדי להתקיים או לצמוח באיטיות באופן אורגני. "עולם ההייטק מבוסס במידה מסויימת על רמת הנועזות של היזמים – ולכן כדי לפתוח סניף חדש לחברה, לבנות מוצר חדש או לנסות לפרוץ לשווקים בינלאומיים, הם עדיין יעדיפו לנסות לגייס כספים ממשקיעים חיצוניים".
אלא שגם בשלב גיוסי הכספים – ה-AI שינה את פני התמונה: בעוד בעבר יזמים יכלו לגשת לסבבי גיוס עם רעיון חדשני, מצגת מרשימה וחלומות במגירה - כיום רף הציפיות של המשקיעים עלה משמעותית עקב היכולות הזמינות של כלי הבינה המלאכותית. "המשקיעים מצפים מהיזמים כבר לבוא עם מוצר מוגמר, ולהציג לקוחות ונתוני מכירות מוחשיים", מבהיר גיא. "זה כבר לא מתקבל על הדעת שיזם לא יכיר את תחום ה-AI ואת מגוון הכלים שעומדים לרשותו. ה-AI הפך לכלי בסיסי, ומי שלא ידע להשתמש בו - יישאר מאחור".
מי בכלל צריך משקיעים?
תופעה נוספת שצברה תאוצה הודות ל-AI, היא בחירה של יותר ויותר יזמים במודל "Bootstrapping" במסגרתו החברה והמוצר מפותחים ללא כל גיוס הון חיצוני כגון קרנות פרה-סיד או קרנות הון-סיכון. בחירה כזו אמנם מאפשרת ליזמים לשמור על שליטה מלאה בחברה, אולם היא סובלת מחיסרון בולט שכן היא כרוכה בסיכון כלכלי של היזם אשר השקעתו הכלכלית מכיסו עלולה לרדת לטמיון במידה והמוצר ייכשל.
עם-זאת, כניסת ה-AI לתמונה עלולה להפוך את החיסרון הנ"ל לפחות משמעותי, שכן כעת יזם יכול לבנות מוצר מתפקד בהשקעה נמוכה יותר משמעותית מבעבר. "בסופו של דבר, אנחנו רואים שיש לא מעט יזמים ישראלים שבנו מוצר, יצאו לשוק והצליחו להביא הכנסות משמעותיות שמאפשרות להם להפעיל את החברה מבלי לגייס משקיעים", מציין קצוביץ'.
אחת מן החברות הישראליות שדגלו לאורך הדרך בגישה זו היא AutoDS המתמחה במסחר אוטומטי באינטרנט ופיתחה פלטפורמה המאפשרת ללקוחותיה לייצר לעצמם חנות דרופשיפינג עצמאית ואוטומטית. "לדעתי, כל העולם של הפרה-סיד הולך לאט לאט להיעלם", מעריך מנכ"ל החברה, ליאור פוזין. "היום סטארט-אפים לא צריכים כבר את הכסף הראשוני בשביל להגיע למוצר ראשוני ולבצע בדיקות היתכנות ובדיקה של השוק. הודות ל-AI, יזם יכול כעת לדלג כמעט על כל השלבים הראשונים".
עם תחילת מהפכת ה-AI, חברת AutoDS אשר הוקמה ב-2017 על-ידי פוזין, החלה לשלב יכולות בינה מלאכותית בפעילות השוטפת של החברה כאשר לפני פחות משנה נמכרה לחברת Fiverr, שתחתיה היא ממשיכה לפעול גם היום. "כשבנינו את החברה שלנו, עשינו את זה עוד לפני עידן ה-AI ובלי גיוס כספים – ובכל זאת הצלחנו להגיע למאות עובדים ומחזורים של עשרות מיליוני דולרים" הוא מתאר. "אבל אם הייתי מקים את החברה היום - לדעתי הייתי יכול לצמוח הרבה יותר מהר גם עם מחצית מהמשאבים שהיו לי".
לדברי פוזין, "היום הרבה יותר קל לעשות Bootstrap מפעם, כי היזמים לא צריכים להשקיע מאות אלפים או מיליונים במוצר רק כדי לגלות שהוא לא עובד. הודות ל-AI, סטארט-אפים יכולים לייצר ולבחון כמה מוצרים בו זמנית, מבלי לגייס עשרות עובדים או לשכור משרדים יקרים".
מסטארט-אפ ניישן - ל-AI ניישן?
עם-זאת, חשוב להדגיש כי לדעת היזמים איתם שוחחנו, מהפכת ה-AI לא בהכרח תוביל לצמצום הצורך בעובדים אנושיים או למשבר תעסוקה בעולם ההייטק. "ההיסטוריה מוכיחה שכל פעם שמגיעה טכנולוגיה חדשה, היא מצד אחד מבטלת משרות מסוימות שהופכות ללא רלוונטיות – אבל מצד שני מייצרת משרות חדשות שאנחנו עדיין לא יכולים לצפות אותן", טוען קצוביץ'.
אל דבריו של קצוביץ' מצטרף גם מיכאל פלד, מנכ"ל סינגיט שטוען: "AI לא צפוי להחליף אנשים - אלא רק לשנות את אופי תפקידם. ההייטק משתנה מאוטוסטרדת ביצוע – לחדר יצירה. זה כבר לא 'מי כותב קוד יותר מהר', אלא מי יודע מה הפיתרון הנחוץ ואיך להרכיב חוויה ייחודית באמצעות הכלים שעומדים לרשותו. לכן, הדור הבא של מיזמי ההייטק לא ייבנה סביב מפתחים – אלא סביב אנשים יצירתיים שנכונים להפעיל את המכונה במקום להילחם בה".
"לשמחתנו, הישראלים תמיד הצטיינו ביצירתיות שלהם, ביכולת האלתור וביוזמה", מוסיף פלד. "אבל יש גם את הצד המאתגר: רבים מהתפקידים שההייטק הישראלי מבוסס עליהם כגון מפתחי ג'וניור או בודקי תוכנה – הולכים להיעלם וזה עלול להוביל לגל פיטורים ולמשבר תעסוקתי אם לא נשכיל לבנות כעת מערכי הכשרה מחודשים למקצועות ה-AI. זה הזמן של ישראל להפוך מסטארט-אפ ניישן – ל-AI ניישן, ואם נדע להתאים את עצמנו בזמן, ישראל תהפוך למעצמה טכנולוגית אפילו יותר ממה שהיא כיום".