קרן העושר הנורבגית, מגופי ההשקעות הגדולים בעולם עם נכסים בשווי של כ-1.9 טריליון דולר, בוחנת אפשרות למכור את אחזקותיה בבנקים הישראליים עקב מעורבותם בביטוח התחייבויות בנייה מעבר לקו הירוק. הקרן נוסדה במטרה להשקיע את עודפי ההכנסות של מגזר הנפט במדינה, ונכון לסוף 2024 הוערכו אחזקותיה בבנקים ישראליים ב-500 מיליון דולר.
היציאה מההשקעות נבחנת על ידי גוף הפיקוח האתי של קרן העושר, שהוקם על ידי משרד האוצר הנורווגי ואמור להמליץ האם חברות הפועלות ביו"ש עומדות בסטנדרטים האתיים שקבעה לעצמה הקרן. לא מיותר לציין: גוף הפיקוח בחן גם את פעילותן של חברות בינלאומיות הפועלות מעבר לקו, בהן Booking.com, Tripadvisor, Airbnb ואקספדיה - והחליט שלא לצאת מההשקעות בהן, המסתכמות בכ-3 מיליארד דולר. לפי המפקחים, פלטפורמות האירוח והלינה לא תורמות ישירות להפרות האתיות.
מדד הבנקים זינק ב-55% בשנה
חשוב לציין כי קרן העושר הנורווגית הגדילה את אחזקותיה בחמשת הבנקים הישראלים הגדולים - הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי - בלא פחות מ-62% במהלך השנה. זה לא מפתיע מדי, בהתחשב בכך שמדד הבנקים בבורסה בתל אביב זינק בשנה החולפת ב-55%.
"אם קרן העושר הנורבגית תמכור את כל אחזקותיה בבנקים הישראלים, היא תפגע בעיקר בעצמה", מעריך יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים. "שוק המניות הישראלי נמצא בביצועי יתר לעומת העולם מתחילת השנה הנוכחית, יש עניין מקומי וזר גדול במניות הטובות בתל אביב. לוותר על מניות הבנקים כאן זה לוותר על יהלומים שיש להם הרבה קונים. לקרן יש אחזקה יפה מבחינה גודלה בבנקים הישראלים, כך שמכירה רק תפתח הזדמנות לגורמים אחרים בשוק שחיכו לקנות את המניות האלו. בהתחשב בתשואה שהנורווגים עשו כאן בשנה האחרונה, הם פשוט יורים לעצמם ברגל".
זו לא הפעם הראשונה בה קרן העושר יוצאת מהשקעה בחברות ישראליות עקב פעילותן מעבר לקו הירוק. ב-2021 הקרן מכרה שתי אחזקות קטנות יחסית - 11.9 מיליון דולר במבנה נדל"ן ו-1.1 מיליון דולר בשפיר הנדסה. הקרן אף הודיעה אז כי לא תשקיע שוב בשתי החברות. בדצמבר 2024 מכרה הקרן את אחזקתה בבזק, עקב אספקת שירותי תקשורת למתנחלים ביו"ש. במאי 2025 הקרן יצאה גם מאחזקתה בחברת פז, עקב הפעלת תשתיות תדלוק. ההחלטות על יציאה מהשקעה בבזק ופז נומקה על ידי המועצה האתית של הקרן בכך שפעילות החברות "תורמת להנצחת ההתנחלויות, תוך הפרה של המשפט הבינלאומי".
ומה צפוי לקרות עכשיו? הקרן עוד לא קיבלה החלטה סופית, אבל הלחץ הציבורי בנורווגיה מסמן כיוון ברור. "הנורבגים פועלים לכאורה תחת דגל של מוסריות וערכים, אבל הם יודעים בדיוק את מי הם רוצים להרשים", אומר פריימן, "עובדה שהם החליטו לא לצאת מההשקעה ב-Airbnb, booking.com וכל השאר".
בהנחה שהנורבגים כן ימכרו בסופו של דבר את האחזקות, איך זה צפוי להשפיע על הבנקים הישראלים?
"להערכתי לא צפויה שום השפעה. לטווח הארוך, אין משמעות לשאלה מי מחזיק במניוח הבנקים - הקרן הנורווגית, ברקליס או דויטשה בנק. אלו מניות עם ביקוש. המהלך לכעצמו הוא בעיקר מהלך של אידיאולוגיה, אידיאולוגיה זולה לטעמי. אם הם יעשו את זה, לא צפוי אפקט דומינו וגם לא פגיעה נוספת בתדמית של מדינת ישראל. כל העולם רוצה להשקיע בהיי-טק הישראלי, שמובל על ידי מתכנתים שמשרתים או שירתו בצה"ל. אין להם בעיה להשקיע בחיילים שמפתחים תוכנה. המשקיעים הזרים יודעים שהבנקים כאן זינקו יותר מ-50%, ועשו זאת במכפיל לא מטורף. הם יודעים טוב מאוד שיתקשו למצוא תשואות דומות במקומות אחרים. ברור להם שמי שיוצא עכשיו, גם ממניעים אידיאולוגיים, מעניש בעיקר את עצמו. הנורבגים הם היחידים שיפסידו".
הבנקים צריכים להגיב למצב שנוצר מול קרן העושר הנורווגית?
"הם לא צריכים להתרגש מזה, אבל כן יכולים להדגיש את העובדה שהיקף הפעילות שלהם בשטחים מצומצם למדי. בשטחים חיים כיום כ-700 אלף אזרחים, לעומת 10 מיליון בכל המדינה. המשקל של תושבי השטחים מסך עוגת האשראי כאן עומד על סדר גודל של אחוזים בודדים. וזה עוד לפני שדיברנו על ההשקעות הנורווגיות באיראן, סעודיה ומדינות נוספות שרומסות זכויות אדם. זו צביעות מוחלטת".