כבר יותר מ-4 שנים שהכלכלה האיראנית נהנית מצמיחה כלכלית רצופה למרות הסנקציות והיא מתחילה להתאושש מהעשור הקודם שהתאפיין בקיפאון כלכלי. התוצר הלאומי הגולמי צמח בקצב שנתי של 5% לאורך מרבית שנת 2023 והאבטלה הצטמצמה לשפל של 8.1%. ועדיין, צריך לזכור שלאיראן יש חולשות כלכליות משמעותיות - הסנקציות, מגבלות על סחר חוץ ובידוד גאו-פוליטי, ירידה בביקוש לנפט וגז איראניים, שיעורי ההשתתפות נמוכים בשוק העבודה, בייחוד בקרב נשים בוגרות (14.2% בלבד) ושחיתות נרחבת. עוד קודם למלחמה צפה הבנק העולמי כי הצמיחה הכלכלית באיראן תאט השנה לקצב של 2.8%.
בתחילת מבצע "עם כלביא", הפציץ צה"ל מסוף דלקים בטהראן ומתקן גז ליד בנדר עבאס. תחילה זינק מחיר הנפט הגולמי, אך אתמול (שני) הוא כבר צנח, מתוך הבנה שיכולת ייצוא הנפט של איראן לא נפגעה עדיין באופן משמעותי (המחיר של נפט ברנט ירד ביותר מ-4%). אם בכל זאת תבחר ישראל לנסות ולשתק את הכלכלה האיראנית, זה עשוי לערער את יציבות המשטר, שכן באיראן ישנה היסטוריה של מחאות על רקע קשיים כלכליים, כמו ההפגנות הנרחבות בסוף שנת 2017 ותחילת 2018, שהונעו מאינפלציה, אבטלה ומשבר כלכלי עמוק.
לכלכלה האיראנית כמה מרכיבים חיוניים שצה"ל והמוסד יוכלו להתמקד בהם על מנת לשתק אותה. המרכיב הראשון והצפוי ביותר, הם מנועי הצמיחה הכלכלית המרכזיים של איראן, בעיקר שוק האנרגיה והתעשייה. המרכיב השני הוא פעילות כלכלית עוקפת סנקציות שאיראן סיגלה לעצמה על מנת להמשיך לצמוח תחת הסנקציות. המרכיב השלישי הוא בנקאות ותשתיות מחשוב ותקשורת שחיוניים לכלכלה מתפקדת ומתן שירות לאזרחים. המרכיב הרביעי הוא אישים עשירים שמרכזים בידיהם חלק משמעותי מההון הקיים בכלכלה האיראנית.
1. מנועי הצמיחה הכלכלית של איראן
אנרגיה
איראן נחשבת למעצמת אנרגיה, עם 10% מהמאגרים הידועים של נפט גולמי ו-15% מהעתודות הידועות של גז טבעי. הנפט והגז הם מנוע הצמיחה העיקרי של כלכלת איראן: סקטור הנפט צמח ב-16.3% לאורך מרבית 2023. בהקשר זה, על מנת לשתק את הכלכלה האיראנית ניתן לפגוע במתקני גז ונפט וכן במתקנים לעיבוד וייצוא שלהם. "המשטר חושש במיוחד מפגיעה בנפט ובגז", מסביר פרופ' עוזי רבי, מומחה לגיאו-פוליטיקה אזורית מאוניברסיטת תל-אביב. "זה גם מקור עיקרי למטבע חוץ וגם הכנסה שהולכת ישירות לכיסי האייתולות הרחק מעין הציבור, בניגוד למקורות הכנסה אחרים".
נמלי ים ומסופי נפט
אם לחיל האוויר היו נותרות רק כמה פצצות בודדות ודי דלק במנועי המטוסים, אחת המטרות האפקטיביות ביותר להתקפה הייתה מסוף הנפט באי ח'ארג שבמפרץ הפרסי (שייך למחוז בושהר). התפרסמו בעבר הערכות לפיהן יותר מ-90% מתפוקת הנפט הגולמי של איראן עוברת דרך מסוף זה. בנדר עבאס, עיר נמל שבסביבתה כבר תקפה ישראל מתקן גז, היא שער הסחורות של איראן על מצרי הרומוז. הנמל מטפל בנפט וגז אך גם בחלק ניכר מהייבוא של איראן. נמל אימאם ח'ומייני הוא נמל חשוב נוסף בחלקו הצפוני של המפרץ הפרסי המטפל בין היתר בייצור של תוצרי התעשייה הפטרוכימית ובמחצבים (כמו עפרת ברזל). כמובן שלאיראן נמלים חשובים נוספים, ביניהם נמלים המצויים מחוץ למפרץ הפרסי, במפרץ אומן ולחופי הים הכספי.
ייצור תעשייתי
למרות שאנרגיה היא מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה האיראנית, החברות היצרניות האיראניות צמחו גם הן בשנים האחרונות. סקטור הייצור צמח בקצב שנתי של 4.2% לאורך מרבית 2023. מרכזי תעשייה חשובים באיראן ממוקמים בטהראן, אספהאן והעיר אראכ, שמכונה "הבירה התעשייתית של איראן". מפעל הפלדה "מוברקה" שממוקם בסמוך לאספהאן נחשב לגדול ביותר במזרח התיכון וצפון אפריקה. חברת האלומיניום האיראנית, ייצרנית האלומיניום הגדולה במדינה, ממוקמת באראכ.
2. פעילות כלכלית עוקפת סנקציות
תעשייה פטרוכימית
הירידה בייצוא הנפט מאיראן הובילה להגדלה של התעשייה הפטרוכימית במדינה. בתעשייה הפטרוכימית מבצעים עיבוד של נפט גולמי ופחמימנים לתוצרים כמו פלסטיק, מוצרי קוסמטיקה, חומרים משמרים ועוד. זה נחשב עסק רווחי למדי עבור מדינה שעשירה בנפט וגז שהיא מתקשה לייצא. את תוצרי התעשייה הפטרוכימית נחשב קל יותר להצליח ולייצא למרות הסנקציות דרך חברות קש, שזוהו על ידי מחלקת האוצר של ארצות הברית למשל באיחוד האמירויות, הונג קונג, סינגפור, מלזיה ומדינות נוספות. ב-S&P ציטטו בשנה שעברה את סגן שר הנפט לענייני פטרוכימיה באיראן מעריך שהיקף הייצור יגדל בשנה שבין מרץ 2024 למרץ 2025 ל-83 מיליון טונות מ-75 מיליון טונות שנה קודם לכן. התעשייה הפטרוכימית באיראן מצליחה לייצא את מוצריה ללקוחות רבים שבראשם רוסיה וביניהם גם מדינות בדרום אמריקה, אפריקה, מזרח אירופה ואסיה.
בעיירה עסלויה בפרובינציית בושהר באיראן ממוקם "אזור האנרגיה הכלכלי המיוחד דרום פארס" (PSEEZ) שהוא מרכז הייצוא לסחורות מבוססות גז טבעי. באזור זה נמצאים הקומפלקס הפטרוכימי "נורי", שהוא מתחם תעשייתי רחב היקף לייצור חומרים ארומטיים, חברת "זאגרוס" פטרוכימיה, שנחשבת לאחת מייצרניות המתנול הגדולות בעולם וכן המפעל הגדול בעולם לייצור המונומר "סטירן" (המשמש לייצור קלקר וגומי סינתטי), לצד מפעלים פטרוכימיים נוספים. במהלך המלחמה דווח בתקשורת האיראנית כי הותקף שדה הגז דרום פארס וכן דווח בכלי תקשורת מקומי כי זוהה פיצוץ בעיירה עסלויה. במחוז חוזיסטאן ממוקמת החברה הפטרוכימית "בנדר אימאם" ובאוקטובר של השנה שעברה דווח ב"ניו יורק טיימס" כי ישראל השמידה מערכות הגנה אווירית איראניות מתקדמות שהגנו על מתקני נפט וכן על חברה פטרוכימית זו.
בנקאות אפלה וימאות אפלה
על מנת לחמוק מהסנקציות האיראנים הקימו רשת של חברות קש, בנקים ועסקים לחלפנות כספים. חלק גדול מהגורמים שהיו מעורבים ברשת הזו ונתונים בשנתיים האחרונות לסנקציות אמריקאיות פעלו מאיחוד האמירויות. האיראנים גם יישמו כמה שיטות להסוואת מקור הסחורות האיראניות בתובלה ימית, לרבות דיווחים על העברת סחורות מספינה לספינה, זיוף מסמכים, החלפת זהויות של ספינות, שיבוש מכישרי המיקום של ספינות ועוד. הטיפול של ישראל בבעיות אלו חייב להיות דרך דיפלומטיה וכוחות משימה בין-לאומיים, על מנת להשיג סנקציות יעילות על סחר אסור עם איראן ומימון טרור ולהביא להקפאת נכסים של איראנים הקשורים למשטר ולמימון טרור בחו"ל.
3. פעילות כלכלית פנימית
בנקים
באוקטובר שנה שעברה תקפה ישראל את האגודה אל-קרד אל-אחסן, שמכונה "הבנק של חיזבאללה". המכה הכלכלי הקשה למאמצי השיקום של הארגון והתשלום לפעיליו, לצד המכות הצבאיות והמודיעניות, הובילו לצמצום משמעותי בהשפעתו של חיזבאללה בלבנון. על פי מחלקת האוצר של ארצות הברית, הבנק המשמש את משרד ההגנה האיראני הוא בנק "ספה". נכון לשנת 2017, הבנק שימש לדברי האמריקאים כפלטפורמה עבור משרד ההגנה האיראני לשלם לסוכניו בחו"ל. במתקפת סייבר השנה טענו התוקפים מהקולקטיב "Codebreakers" כי פרצו למערכות הבנק וחשפו את פרטיהם והונם של מיליונרים המחזיקים חשבונות בבנק, ביניהם בכירים במשמרות המהפכה ובמשטר האיראני. בנק "מלי" איראן, הבנק הגדול במדינה, מצוי גם הוא תחת סנקציות אמריקאיות ונטען כי נכון לשנת 2018 הייתה פעילות בהיקפים של מיליארדי דולרים בחשבונות בבנק הקשורים לכוח קודס של משמרות המהפכה.
תשתיות מחשוב ומערכות לניהול תשתיות לאומיות
בשנת 2023 הצליחה לכאורה קבוצת האקרים ישראלית בשם "וי רד איוולז" (WeRedEvils) לפגוע ברשת החשמל באיראן ולנתק את החשמל בחלקים גדולים של המדינה. מתקפות סייבר מסוג זה, על מערכת חשמל, מים, מערכות פיננסיות פנימיות באיראן ועוד, יכולות לשבש את הסדר במדינה. "כשפגיעה כלכלית מכה היא פוגעת יותר בפריפריה של המדינה ובאוכלוסיות שאינן מקורבות לשלטון", אומר פרופ' רבי. "כ-40% מהאיראנים הם לא פרסים, אלא כורדים, אזרים, ערבים ובני קבוצות אחרות. אתמול בתבריז, בירת פרובינציית מזרח אזרבייג'ן בצפון-מערב איראן, היו מחאות עם קריאות 'מוות לדיקטטור'".
4. עשירי איראן
באיראן יש יותר מ-250 אלף מיליונרים, כשחלק ניכר מהאליטה מתגורר בטהראן. לכמה עשרות משפחות ואישים עשירים במיוחד יש השפעה רבה על איראן ויציבות המשטר שלה, ביניהן משפחת רפסנג'נאי, אסגרולדי, סוחרי הזעפרן והשטיחים ממשפחת מוסטגים, רפיקדוסט ושמח'אני המקורבים למשטר, חלפני הכספים האחים זרינגהלם ועוד. ישנם צעירים עשירים רבים שנולדו למשפחות שעשו כסף מהמהפכה האסלאמית, כמו נכדו של המנהיג העליון לשעבר, חסן ח'ומייני, שתואר באחד הדיווחים כמי שנוהג ב-BMW ומתגורר באזור יוקרתי בצפון טהראן.
על פי דיווחים זרים שונים, צה"ל כבר הספיק לתקוף במבצע הנוכחי בכמה שכונות מבוססות בטהראן. דווח על פוסט ברשתות החברתיות שמראה פגיעה בבניין בשכונת "אגדסיה" המבוססת, ב-CNN דווח על תקיפה בשכונת היוקרה סעאדת עבאד בצפון טהראן וכן דווח בניו-יורק טיימס כי הותקפה שכונת פסטור בטהראן - בה מצוי מתחם הנשיאות ובה מתגורר גם המנהיג העליון של איראן. "זה בהחלט מהלך מכוון להפעיל לחץ על האליטות הכלכליות", מסביר פרופ' רבי את השיקולים בתקיפת אותן שכונות (ככל שהדיווחים הזרים נכונים). "אנחנו כבר רואים ניצוצות של עזיבה של העשירים מצפון טהראן".
"יש להוביל קמפיין שסודק את תדמית העצמאות הכלכלית של איראן", מוסיף פרופ' רבי. "כשאספקה בסיסית תפסיק להגיע לפריפריה האיראנית זה יכול לעורר תסיסה ואני מעריך שיש בהחלט סיכוי למחאות על רקע פגיעה כלכלית. הפסקות חשמל תכופות בערים עם מזג אוויר חם כמו אהוואז בקיץ יכולות בקלות 'לשגע' את האוכלוסייה, שגם כך מרגישה מקופחת תחת משטר האייתולות. מתקפות וצעדים שיפגעו בכלכלת איראן צריכים להיות מלווים בקמפיין תודעתי על החלוקה הלא שוויונית של משאבים תחת משטר האייתולות".