חילופי המהלומות בין ישראל לאיראן והשגת השליטה המוחלטת של חיל האוויר בשמי טהראן, מעלים ואף מחזקים את האפשרות כי ישראל עשויה לתקוף תשתיות אנרגיה איראניות. לצעד כזה, אם יקרה, יהיו השלכות כלכליות שחלקן עלולות להשפיע גם על הכיסים של כולנו. מה צפוי אם כן לקרות בהיבטים של מחירי הנפט, תעריפי החשמל, מגמות בשוק ההון, שער החליפין והשפעות נלוות אחרות?

מחירי הנפט

"אנחנו כבר רואים עלייה מצטברת של יותר מ-10% במחירי הנפט בעולם ועלייה במחירי הגז הטבעי באירופה", אומר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO. "עם זאת, מחיר הנפט הנוכחי, כ-75 דולר לחבית, עדיין נמוך משהיה לפני שנה".

עד כמה איראן היא שחקן חשוב בשוק הנפט העולמי כיום? 

"בעקבות הסנקציות, איראן אינה שחקן מאוד משמעותי בשווקי האנרגיה העולמיים, כך שגם אם אספקת הנפט מאיראן תושבת או תושבת ברובה, זה לא ייצור מחסור עולמי בנפט. למדינות אופ"ק יש כיום עודף כושר ייצור, הן יכולות לפצות על היעדר נפט מאיראן. הסכנה האמיתית בהקשר הזה היא שאיראן תחסום את מיצרי הורמוז, שדרכם עוברים כ-30% מתנועת הנפט בעולם. חסימה כזו תגרום עלייה חדה מאוד במחירי הנפט ומשבר עולמי. עם זאת, לאיראנים אין אינטרס אמיתי לסגור את המיצרים - צעד שיפגע גם בסין".

מה בנוגע לאיראן עצמה? 

"זו בדיוק הנקודה: בגלל הסנקציות, רוב הנפט והגז הטבעי שאיראן מייצרת מיועדים כיום בעיקר לשימוש פנימי. כך שאם תהיה פגיעה, האיראנים ירגישו את זה חזק בכיס. עלולה להיות כאן השפעה קשה על הכלכלה האיראנית".

חן הרצוג, כלכלן ראשי, BDO (צילום: נתי חדד)
"אנחנו כבר רואים עלייה מצטברת של יותר מ-10% במחירי הנפט בעולם". חן הרצוג|צילום: נתי חדד

יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים פיננסיים, ממליץ לישראל להימנע ממתקפה ישירה על תשתיות הנפט של איראן: "זה צריך להיות הכלי האחרון בארסנל שלנו", הוא אומר. "ישראל צריכה להתמקד בנושא הגרעין ובהפעלת לחץ על נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להיכנס לאירוע. מתקפה על מתקני הנפט של איראן בשלב כה מוקדם, כשעוד לא מיצינו 30% מהמטרות שלנו, תהיה שגיאה גדולה. לאיראן יש חמש תחנות כוח וגם אם הולכים עליהן, אפשר לשתק את איראן".

איתי ליפקוביץ, מנהל בית ההשקעות הורייזן, סבור כל עוד הסוף של המלחמה נראה לעין, ההשפעה על מחירי הנפט תהיה מינורית אם בכלל. "אם השווקים יעריכו שהמלחמה באיראן היא אירוע תחום בזמן, לא נראה זינוקים משמעותיים של בנפט מעל לרמת 76-75 דולר לחבית, אולי אפילו נראה ירידת מחירים", הוא מעריך. "כל זאת, כל עוד לא יירשם אירוע בלתי צפוי כמו חסימה של מצרי הורמוז על ידי האיראנים – תרחיש שיכול לשנות את תמונת המצב באופן מהותי".

איך תשפיע חסימה של המיצרים?

"הסבירות שאיראן תבצע חסימה של מיצרי הורמוז נמוכה מאוד, היות שמהלך שכזה יכניס את איראן לעימות ישיר עם מעצמות העולם, בהן ארה"ב וצרפת, דבר שהיא מנסה להימנע ממנו מאוד בשלב זה. בגלל הסיכויים הנמוכים של היתכנות של צעד דרסטי שכזה, השוק לא מתמחר זאת בשלב זה. עם זאת, אם מהלך שכזה, שנראה דמיוני בשלב זה, ייצא לפועל מחירי הנפט עלולים לזנק".

 איך ישפיעו תקיפות ישירות של ישראל על תשתיות הנפט האיראניות?

"תקיפות ישירות של ישראל על תשתיות נפט באיראן עשויות להשפיע על מחירי הנפט, גם אם איראן נתונה תחת סנקציות. איראן מחזיקה בעתודות נפט גדולות וממשיכה לייצא כמויות משמעותיות, בעיקר לסין - למרות האמברגו. לכן, פגיעה בתשתיות ההפקה או ההובלה שלה עלולה לצמצם את ההיצע העולמי ולהגביר את הלחץ על מחירים. עם זאת, חלק מהסיכון הזה כבר מגולם בשוק: מחיר חבית נפט מסוג WTI עלה לאחרונה לכ־73 דולר, בעקבות דיווחים על מתיחות גוברת".

איתי ליפקוביץ (צילום: ניאו מדיה)
"פגיעה בתשתיות ההפקה או ההובלה עלולה להגביר את הלחץ על מחירים". איתי ליפקוביץ|צילום: ניאו מדיה

הבורסה ושוק המט"ח

"שיא הפליאה מבחינתי נרשם בהתבוננות בבורסה הישראלית: חוזי השחורות אמנם צפו ירידות חדות ועלייה חדה של הדולר, אבל גם האופטימיים ביותר לא האמינו שהמסחר ביום ראשון יתנהל בעליות שערים בת"א", אומר יוסי פרנק, ומדגיש שגם הוא עצמו הופתע. "אפילו אותי, שכבר יש לי שיער לבן, המסחר במט"ח הצליח להדהים: הדולר נסחר באופציות ב-3.56, מוכרים אותו בשוק האופציות מכל הבא ליד. נדמה שהשוק משוכנע שיהיה כאן שלום עולמי, אחרי שאיראן מתקפלת ומחוסלת. יש פה אופוריה מטורפת, שלא לוקחת בחשבון שום סיכונים. אותי זה מפליא". 

איך אפשר להסביר את זה? 

"המשקיעים הזרים מסתכלים על תוצאות המלחמה ומנתחים אותן כניצחון ברור לישראל, שישפר את מצבנו ואת מצב כל השכונה מסביבנו. פגיעה בתשתיות הנפט האיראני, עם זאת, עלולה ליצור הסתבכות גלובלית, ולכן נמנענו מכך עד עכשיו. זה יסיט את הדעת הקהל העולמית נגדנו וזו כבר יכולה להיות טעות גדולה מאוד, אלא אם כן ארה"ב מעורבת".

גם ליפקוביץ' לא מזהה אפילו צל פאניקה בשווקים. "נכון לעכשיו, המערכה מול איראן מתומחרת כאירוע תחום בזמן ולא כתחילתה של הסלמה אזורית רחבת היקף. זה קורה משתי סיבות עיקריות:  לאיראן יש כמות מוגבלת של טילים בליסטיים, בעוד שישראל נתונה ללחץ אמריקאי", הוא מסביר. "בשלב זה נראה כי השווקים עדיין אינם מתמחרים את תגובת הנגד של איראן, וגם לא את תקיפות ההמשך שהגיעו מצד ישראל".

תעריפי החשמל

האם תעריפי החשמל בישראל יושפעו מהמלחמה הנוכחית? לפי המומחים - כנראה שכן. "כבר מתחילת המלחמה הנוכחית, משרד האנרגיה הודיע על הפסקת פעילותם של שניים מתוך שלושה מאגרי הגז הטבעי של ישראל - 'לוויתן' ו'כריש'. רק מאגר 'תמר' ממשיך לפעול כסדרו וממוקד רק בשוק המקומי, מאחר שייצוא הגז לירדן ומצרים הופסק גם הוא", אומר הרצוג. "מאחר שמאגר "תמר" מסוגל לספק רק כ-75% מצרכי השוק המקומי, הוגבר השימוש בפחם וסולר היקרים יותר מהגז הטבעי. זה יוצר תוספת עלויות, שתתגלגל אל הצרכן הישראלי בהעלאה של תעריפי החשמל".

ליפקוביץ' מסביר כי "מאגרי הגז לוויתן ותמר פועלים מול חוזים הצמודים למחירי הנפט, ולא למחירי הגז בשוק הספוט. לכן, העלייה האחרונה במחיר חבית נפט מסוג WTI לרמה של כ־73 דולר, עשויה להוביל להתייקרות מיידית בגז הנמכר ללקוחות כמו חברת החשמל. המשמעות היא עלייה צפויה בעלות הייצור של חשמל בישראל, בשל מנגנון התמחור הקבוע בחוזים ארוכי טווח, גם אם הביקושים עצמם לא השתנו".

העלאה של תעריפי החשמל, כידוע, תוביל להתייקרות כוללת במשק, תעלה את עלויות הייצור המקומי, ותתגלגל לבסוף לעליית מחירים של מוצרי צריכה - שתורגש בכיס של כולנו.

השפעות נלוות אחרות 

"בכל מלחמה יש מי שמנסה לנצל את המצב ולהעלות מחירים", מזכיר פרנק, ומזהיר כי "גם הפעם זה יקרה, אם המדינה לא תתערב ותיכנס לתמונה". לדבריו, המדינה צריכה לנקוט צעדי חירום בנושא.

אתה רומז לאל על? 

"בוא נאמר שחנות הפרחים מתחת למשרד של מנכ"לית אל על עובדת שעות נוספות, פרחים נשלחים משם לחות'ים, לאיראנים ולמי לא. אין ספק שמחירי הטיסות בישראל בעלייה דרמטית, המערכה מול איראן רק החמירה את המצב. אבל אפשר לשנות את זה. המדינה יכולה להתחיל עם אל על באזהרות ולעבור בהמשך למעשים. אנחנו רואים שכבר מתגבשת תביעה ייצוגית נגד אל על, שלטענת התובעים נהגה כמונופול וגרפה רווחים לא סבירים. אם המדינה הייתה קצת יותר קשוחה, אל על הייתה מתקפלת".

לפי פרנק, המערכה מול איראן החמירה את המצב הצרכני בתחומים נוספים, מלבד הטיסות. אחד מהם הוא עלויות הביטוח. "מס רכוש מפצה רק עד תקרה מסוימת על נזק לתכולת הדירה. ביטוח רכוש גם לא כולל נזקי מלחמה, אלא אם כן משלמים פרמיה שרוב האוכלוסייה לא שילמה. כך שמי שיש לו רכוש בדירה ביותר ממאה אלף שקל, לא יקבל פיצוי מלא מהמדינה". או במילים אחרות: הסיוט של כל אותם אזרחים שבתיהם נפגעו במתקפות האיראניות ככל הנראה רק החל.