בניגוד למה שאולי נדמה, הקרב כעת בבג"ץ איננו על רונן בר עצמו. כפי שהודיע בתצהיר שהגיש לבג"ץ, הוא צפוי לסיים את תפקידו בזמן הקרוב והקרב הזה כבר הוכרע. המאבק כעת הוא הרבה יותר עקרוני: על עצמאות ראש השב"כ הבא, בייחוד על רקע החשש שנתניהו יחתור למינוי מקורב או אדם נאמן לתפקיד.
רונן בר הגיש תצהיר שלמעשה מעיד על כך שנתניהו רואה את תפקיד ראש השב"כ כמשרת אמון שנועדה, לצד התפקידים הביטחוניים, להיות כלי שרת פוליטי. הוא נותן לכך כמה דוגמאות: בר מבהיר כי בניגוד לטענות שרק ביקש דחייה של משפטו, למעשה נתניהו ביקש ממנו במפורש לקבוע שלא ניתן לנהל את המשפט כלל. בר טוען גם שנתניהו דרש ממנו להפעיל את כלי השב"כ כדי לדכא את המחאה נגדו. עו"ד ציון אמיר, נציגו של ראש הממשלה בעתירה, אמר בדיון, וגם את זה מצטט רונן בר, שאחת הסיבות להזזתו היא האופן שבו "לא טיפל" בסוגיית הסרבנות, נושא שכלל אינו בתחום אחריותו של השב"כ. כמו כן, וכנראה האירוע החמור מכול, בר טוען שנתניהו דרש ממנו לציית לממשלה ולו, ולא לבג"ץ, במקרה של משבר חוקתי.
רונן בר טוען שגם אינטרסים ביטחוניים חשובים נפגעו בעקבות האכזבה האישית של נתניהו ממנו. לדבריו, הוא הוזז מצוות המשא ומתן לעסקת חטופים בשל מניעים שאינם ענייניים, דבר שפגע באינטרסים חיוניים.
מכאן, שהמטרה של רונן בר היא לשכנע את השופטים שנתניהו עלול לעשות שימוש פסול בכלים העוצמתיים שנמצאים בידי הארגון, חשש שעליו הצביע גם ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, שסיפר שנתניהו ביקש ממנו להוציא את בנט מהקבינט. גם נדב ארגמן, ראש השב"כ לשעבר, יותר מרמז שנתניהו חצה את הגבול בשיח הפנימי ביניהם. השאיפה של רונן בר היא שתהיה אמירה עקרונית של השופטים בנושא, ולהבטיח שראש השב"כ הבא יוכל לסיים את תפקידו משיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד, ולא בשל סירובו להיענות לגחמות פוליטיות.
כך כתב בפתח התצהיר, על הקושי לחשוף את האירועים:
"התצהיר מוגש על פי החלטת בית המשפט ומתוך חובתי כלפי אזרחי ישראל וחשש כבד ליכולתם של ראשי השירות הבאים לשמור על ממלכתיות הארגון, מקצועיותו ופעילותו בהתאם לייעודיו החוקיים בלבד, חרף לחצים שמופעלים ומבלי לחשוש שחרב הפיטורין, בתהליך חפוז ולא תקין, תאיים עליו...
אני מגיש את התצהיר למרות המחיר הכבד שהארגון ואני משלמים, כדי להבטיח את עצמאותו המקצועית של הארגון ושל מחליפי, כמו גם את יכולתו לסרב למלא הנחיות פסולות ואת אפשרות כבודכם להכריע בתיק על בסיס תשתית עובדתית מלאה ככל הניתן".
דווקא אחרי פארסת אלי שרביט, שבה נתניהו הזיז אדם שנבחר לתפקיד רק כי הוא הפגין בקפלן, וההערכות שהפעם הוא ימנה אדם מקורב אליו, נדרש להבטיח שמי שימונה יזכה לכלים ולעצמאות מקצועית מלאה כדי לפעול בהתאם לחוק, ולשמור על הממלכתיות גם בסוגיות אזרחיות רגישות.
בשורה התחתונה, המטרה של בר היא לא להישאר בתפקיד, אלא שתהיה קביעה עקרונית של בית המשפט לפיה ראש השב"כ הוא תפקיד מקצועי ואיננו משרת אמון. כלומר, תפקיד ראש השב"כ יהיה מוגן מפני גחמות פוליטיות כל עוד הוא נאמן לתפקיד שלו ולחוק.