נכונותו של נתניהו לצאת ולדבר במסיבת עיתונאים, מסתבר, לא הייתה חלק ממחויבותו כראש הממשלה לתת לציבור הישראלי דין וחשבון, חלילה. נתניהו פתח בקמפיין רחיצה בניקיון כפיו, תוך הכפשת צה"ל על 7 באוקטובר. בצורך להגן על סכומי העתק שהוא העביר לחמאס, נתניהו ביזה את חיילי צה"ל בעת שהגדיר את אלפי מחבלי הנוח'בה שהציפו את העוטף - "מחבלי כפכפים וטנדרים". זאת בעת שנהרגו באותו היום קרוב ל-400 חיילים בלחימה קשה, 800 אזרחים נטבחו ועוד קרוב ל-500 חיילים נהרגו "מכפכפי חמאס", שניצלו את המיליארדים שקיבל מנתניהו כדי לבנות את מנהרות הלחימה בתוככי עזה, שנתניהו מסתבר חשב בטעות שהחפירה נועדה לצרכי ביוב.
זה לא מנע מנתניהו במשפט הבא להסביר מדוע מול ההצהרות, "הפסע מהניצחון" וההכרעה טרם הגיע. כעת היא רק הולכת ומתרחקת, וההסבר המקליל התחלף בהגדרת עזה כשדה קרב מאוד מורכב.
לראש הממשלה הייתה אך ורק אחריות על המנהרות החודרות, והחלטת חמאס ללכת בחזית רחבה על הקרקע במקום במנהרה הורידה באופן מלא את האחריות ממנו לצה"ל. אין חולק על כך שמלוא האחריות מונחת על צה"ל מעל ומתחת לקרקע, אבל ראש הממשלה זיהה כאן הזדמנות לקחת קצת קרדיט ולזרוק את האשמה. אז הקיר הסלארי נכנס לנרטיב, וצה"ל שלא הגיע לגדר - אשם יותר. ראש הממשלה שכח רק שמזה כעשור, הונחה במסגרת "מדיניות השקט יענה בשקט" להפחית חיכוך על הגדר, שלא תצית חלילה ירי רקטות ותפריע לנתניהו פוליטית, וצה"ל היה מצווה בעיקר לשמור על השקט מול חמאס המורתע כנכס.
נתניהו הציג בטון סמכותי - "הסרנו את האיום של חיזבאללה". מה שהוא לא ציין זה שבמשך שנה יכל נסראללה בכל יום נתון לפלוש לישראל ולשנות את פני המערכה נגדנו באופן חמור, ועד לחודש ספטמבר המערכה בצפון אפילו לא היתה חלק מיעדי המלחמה. צה"ל עלה צפונה רק אחרי אסון הילדים במג'דל שמס ובעקבות חשיפת הביפרים, נאלץ להפעילם ונגרר למלחמה בחיזבאללה, שאכן הביאה בסופה לתוצאות טובות מאוד. עם זאת, "בקמפיין התקומה" שעושה נתניהו, סדר העובדות ודיוקן לחלוטין לא רלוונטיות.
נתניהו מאוהב עד כלות במלחמה. מודל שבע החזיתות שהסתיים מזמן מחזק אותו. הוא ממש דוד הנלחם בגוליית ומנצח את האזור. אפילו את סוריה, שכמה שעות קודם לכן בכלל לא ידע המודיעין שזה קורה, וישראל התייצבו אחרי המהפכה עם צוות ניקיון אווירי שזכה לעשות את מה שחלמנו 50 שנה - רק בלי כל התנגדות או סיכון.
הבערה מחדש של כל החזיתות תשרת היטב את מטרותיו של נתניהו. האמירות ב-CNN, שישראל מתכוננת לתקוף באיראן גם בלי ארצות הברית, מחמירה מאוד את העומד מאחורי שיקוליו של נתניהו להבעיר מחדש את האזור, להוציאו מהמבוי הסתום בעזה ולעשות אווירת מלחמה שוב, שתאפשר לו תמרון פוליטי. תקיפה עצמאית כזאת לא רק שלא תפתור את בעיית הגרעין, אלא בסיכוי גבוה תעצים אותה, ואף תגרום למשבר אמון חמור עם ארצות הברית.
מדברי נתניהו כבר ברור שנושא החטופים לא במרכז מעייניו, הכול מוכוון אך ורק למלחמה. זה טראגי לומר זאת, אבל הסיבה היחידה שנתניהו עדיין מדבר על חטופים היא על מנת לא שלפגוע במוטיבציה של הצבא להילחם. שכן, הצבא מאמין באחריות שלו להחזיר אותם הביתה, על אף שהסיכוי לכך מאוד נמוך. גם אם חמאס יתרצה ויסכים להצעת וויטקוף, רוב הסיכויים שנתניהו יסכל זאת משום שאם יחזרו חטופים לא יהיה לו הסבר למה נדרש הצבא להמשיך להילחם. הצבא נקלע למילכוד טרגי, עליו ישלמו בחייהם חיילים רבים עבור מה שראש הממשלה סירב לענות עליו - התירוץ לדחות את הבחירות הבאות.
נתניהו המציא את השם "מלחמת התקומה", והינו היחיד שבאמת עדיין מאמין שהמלחמה היא תקומתו.
>>> ישראל זיו הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף. שימש קצין החי"ר והצנחנים הראשי, מפקד אוגדת עזה וראש אגף המבצעים