מועצת העיר ברצלונה הצביעה על החלטה חריגה - לנתק את כל הקשרים המוסדיים עם "הממשלה הישראלית הנוכחית". לפי ההצהרה, ניתוק הקשר יבוצע "כל עוד זכויות האדם אינן מכובדות בעזה". ההחלטה עברה בתמיכת קואליציית השמאל המקומית, ומהווה מהלך דיפלומטי עירוני נדיר בהיקפו כנגד ממשלת ישראל.
ההחלטה כוללת אמצעים מעשיים נרחבים מעבר להצהרות סמליות. מועצת העיר החליטה לנתק גם את קשרי הערים התאומות עם תל אביב, למנוע עבודה עם חברות הקשורות לממשלת ישראל שזוהו על ידי האו"ם כפועלות "באופן בלתי חוקי בשטחים הכבושים", ואף לדרוש מנמל ברצלונה שלא לאפשר עגינה של כלי שיט הנושאים נשק שמיועד לישראל. כמו כן, הוחלט למנוע מ"פירה דה ברצלונה" לארח ביתנים ישראליים בתערוכות.
ההצהרה הרשמית קובעת כי הקשרים יושעו "עד שהזכויות הבין-לאומיות יחזרו" לפלסטין, ומציבה תנאים ברורים להשבת היחסים. המפלגות הקטלאניות קראו להפסקת אש מיידית וקבועה, ודחקו בממשלת נתניהו לציית להחלטות האו"ם. במקביל, הן הביעו גינוי חריף על אלפי הקורבנות בעזה, חסימת הסיוע ההומניטרי והרחבת ההתנחלויות.
ההחלטה מעלה שאלות לגבי השלכותיה על היחסים הכלכליים והתרבותיים בין ברצלונה לישראל, ומהווה בוחן למדיניות המנהיגים באירופה ביחס להמשך המלחמה בין ישראל לחמאס. ברצלונה, כאחת הערים החשובות באירופה, הפכה כעת לדוגמה בולטת של יוזמות להפעלת לחץ על ישראל, מגמה שעשויה להתפשט למקומות אחרים ביבשת ככל שהביקורת נגד המדיניות הישראלית גוברת בקרב מנהיגי אירופה.