ראש הממשלה נתניהו ימריא היום (ראשון) במטוס כנף ציון בשעה 16:00 לפגישה עם הנשיא טראמפ בבית הלבן. הפגישה מתוכננת למחר בשעה 18:30 שעון ארה"ב, 01:30 בשעון ישראל. בלשכת ראש הממשלה מנסים להקדים את לוח הזמנים כדי שיתכתב עם מהדורות החדשות בישראל. משפחות חטופים המריאו אמש גם הם לוושינגטון, זאת כדי להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות בזמן ביקור נתניהו בבית הלבן.

ערב המראתו לפגישה עם הנשיא טראמפ בוושינגטון - ראש הממשלה הוציא אמש הודעה ובה נכתב כי "השינויים שמבקש לעשות חמאס בהצעה הקטארית נמסרו לידינו אמש - ואינם מקובלים על ישראל". עם זאת בהודעה צוין כי צוות המשא ומתן הישראלי כן ייצא היום לקטאר כפי שהורה נתניהו אתמול.

בכיר ישראלי המעורה בפרטים מדגיש: "עכשיו זו מלאכת המו"מ, זה אפשרי. אסור לפספס את ההזדמנות הזאת". עם זאת, הוא ציין כי קיימים גם פערים לא מבוטלים, והדגיש את הצורך בתיאום ציפיות מול הציבור שמשווע לעסקה מיידית.

מחבלי חמאס (צילום: reuters)
מחבלי חמאס|צילום: reuters


נדגיש כי למרות הציפייה הגדולה לא מדובר בעניין של דקות או שעות, אלא של עניין של ימים. בתשובת חמאס יש גם הקשחת עמדות, בעיקר בנושא הנסיגות של צה"ל משטחי הרצועה. ארגון הטרור דורש לבטל את מנגנון החלוקה ההומניטרית באמצעות החברות האמריקניות - ולהרחיב עוד את מעגל הערבים להסכם, וכן לדאוג שהמו"מ על סיום המלחמה יתחיל בשלב מוקדם. בנימה זו, חשוב להזכיר את האמירה של הבכיר הישראלי שעמו שוחחנו מוקדם יותר השבוע, שאמר: "אם יהיו שיחות קרבה - תהיה עסקה".

הטיוטה שהועברה לישראל - והשינוי

כפי שפרסמנו אתמול לראשונה ב"חדשות סוף השבוע", הטיוטה המלאה שהועברה לגורמים בישראל שונה מזו שפורסמה אתמול בתרגום מערבית. מדובר בשינויים קטנים, אך חשובים. למשל, בשונה מהטיוטה שפורסמה ביום שישי, נקבע שהחלוקה של הסיוע ההומניטרי תהיה על ידי האו"ם וסוכנויותיו בלבד, בניגוד לרושם שהעניין עוד יוסכם בין הצדדים (סעיף 3). סוגיה שמהווה בעיני סמוטריץ' נדבך קריטי בהכרעת חמאס.

הקולות בעזה

סבב שיחות עקיף בן חמאס לישראל צפוי להיפתח בדוחא בימים הקרובים, כך פורסם אתמול (שבת) בערוץ א-שרק הסעודי, מפי שני מקורות פלסטיניים המקורבים לחמאס. זאת במטרה לדון על מנגנוני היישום של הסכם הפסקת האש הצפוי בעזה, בהתאם להצעה החדשה המתוקנת.

לדברי המקורות, המגעים עם המתווכות נמשכים "במטרה להביא לסיום המלחמה בעזה, לקבוע מועד לפתיחת המו"מ, ולהכריז על כניסת הפסקת האש לתוקף והוצאת ההסכם לפועל". אחד המקורות אמר כי "בהתאם להבנות שהושגו דרך המתווכות, צפויות להתחיל שיחות עקיפות מיד לאחר שהצדדים יאשרו את ההצעה". הוא העריך כי "המשא ומתן יהיה מורכב, בעיקר סביב מנגנוני יישום סעיפי ההסכם". 

מפגינים נגד הממשלה ובעד עסקת חטופים בשער בגין (צילום: יעל גדות)
מפגינים נגד הממשלה ובעד עסקת חטופים בשער בגין|צילום: יעל גדות

מקור אחר ציין כי חמאס "קיבל הבטחות מהמתווכות ומהצד האמריקני להתחשבות בהערותיו ולעבודה על שיפור התנאים כדי שההצעה תהיה מקובלת גם על הצד הפלסטיני. הארגון השיב בהסכמה עקרונית להצעה כבסיס להמשך". 

במקביל, בכיר חמאס לעיתון אל-ערבי אל-ג'דיד הקטארי כי "אנחנו ממתינים להסכמה של ישראל לתשובה שלנו להצעה להפסקת האש. העברנו תיקונים שכוללים ערבויות למעבר מהיר למשא ומתן לסיום המלחמה, הרחבת מעגל הערבים להסכם, פרטים הקשורים להכנסת הסיוע ולמפות הנסיגה של צה"ל מהרצועה".

מטה משפחות החטופים התייחסו למתווה העסקה, שככל הנראה יכלול עסקה בשלבים. "הסלקציות הכואבות ושיטת הפעימות מענות ומייסרות את משפחות 50 החטופים והחטופה כולן, חיים וחללים כאחד", נמסר מהמטה.

עוד אמרו במטה: "בשעה קריטית זו, אסור להתיישר לתכתיבים של רשימות שינדלר למיניהן, כאילו לא ניתן היה להשיב את כולם ממזמן - כלל החטופים יכלו לשוב לשיקום ולקבורה לפני חודשים רבים, אילו רק הממשלה הייתה בוחרת בכך ולא בשיקולים של הישרדות פוליטית". 

הם תיארו כי "שיטת הפעימות והעסקאות החלקיות מייצרת אי-וודאות בלתי נסבלת אצל כל משפחה, שכמהה למזור כלשהו לאחר 638 יום - בין אם בחיבוק ליקיר ששב, או בקבר עליו ניתן להתאבל".

רכבי הצלב האדום בנקודת מסירתו של החטוף עידן אלכסנד (צילום: AP)
רכבי הצלב האדום|צילום: AP

השינויים שהכניס חמאס למתווה הפסקת האש

אחת הדרישות המרכזיות שחמאס מציג נוגעת למנגנון הסיוע ההומניטרי לעזה. ארגון הטרור מבקש לחזור למודל הישן שבו משאיות של האו"ם, הסהר האדום וגורמים בין-לאומיים אחרים אחראים בלעדית על הכנסת הסיוע וחלוקתו, ללא מעורבות של מנגנון הפצה חדש שהוקם בשיתוף חברה אמריקנית.

לפי הדיווחים, חמאס מתנה זאת בכך שהסיוע ייכנס בהיקפים שיאפשרו תפקוד מלא של מאפיות, בתי חולים ותשתיות אזרחיות נוספות. בישראל מתנגדים לשינוי זה מחשש לאובדן שליטה על נתיב הכניסה של הסחורות - ועל היכולת למנוע זליגת אמצעים ללחימה.

_OBJ

סוגיה נוספת היא פריסת כוחות צה"ל בשטח הרצועה במהלך שלב הפסקת האש. חמאס דורש שצה"ל יסיג את כוחותיו לעמדות שבהן שהו במהלך הפסקת האש הקודמת - כלומר לפני חידוש הלחימה. הדרישה הזו נועדה מבחינת הארגון לשחזר מצב נתון שבו לא מתקיים נוכחות ישראלית משמעותית באזורים מאוכלסים. בישראל מתנגדים בשלב זה לנסיגה רוחבית כזו, אולם לפי מקורות פלסטיניים, חמאס עשוי להסכים לשינויים מצומצמים יותר בפריסת הכוחות - כל עוד תיערך על כך התייעצות מוקדמת במסגרות משא ומתן.

הנושא השלישי שבו קיימת דרישה לתיקון הוא סוגיית הערבויות להפסקת אש כוללת וארוכת טווח. חמאס דורש התחייבות ברורה מצד המתווכות - ובעיקר מצד ארצות הברית - לכך שהלחימה לא תחודש בתום 60 ימי הפסקת האש הראשוניים. בישראל רואים בדרישה הזו עניין המכוון בעיקר לוושינגטון, שכן ההסכם המדובר מחייב גיבוי מדיני, לא רק ביטחוני. חמאס גם מבקש להבטיח שהמו"מ לא ייעצר עם תום התקופה הרשמית, אלא יימשך עד לגיבוש הסכם כולל - גם אם הדבר ידרוש הארכת שיחות לא פורמלית.