פרסום ראשון: אחרי שנים של הידרדרות מתמשכת ואיבוד מקומה כמובילה עולמית בחינוך מדעי, ממשלת ישראל מנסה פעם נוספת לתקן את הנזק. לחדשות 12 נודע כי הממשלה תאשר מחר את "ישראל ריאלית" – תוכנית לאומית רחבת היקף מכיתה א' ועד י"ב לחיזוק מקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה).
ההחלטה, שצפויה להיות מאושרת בישיבת הממשלה, כוללת תקציב ייעודי של 1.485 מיליארד שקל והפעלה מיידית כבר בשנת הלימודים הקרובה. הנתונים מדאיגים במיוחד: תוצאות מבחני ה-TIMSS שנערכו במאי 2023 חשפו את עומק המשבר כשהציגו ירידה חדה בהישגי התלמידים הישראלים. מיקום ישראל במדעים הידרדר מהמקום ה-13 בשנת 2015 למקום ה-25 בשנת 2023, ובמתמטיקה המצב חמור אף יותר – נפילה מהמקום ה-16 למקום ה-31. נוסף על הירידה בדירוג העולמי, המבחנים חשפו פערים עמוקים בין מגזרים – 86 נקודות פער במדעים ו-60 נקודות פער במתמטיקה – והיעדר רצף פדגוגי מגובש.
במסגרת התכנית החדשה ירוכזו כל מקצועות ה-STEM תחת מנהל החדשנות והטכנולוגיה במשרד החינוך. התכנית מבקשת להתמודד עם המחסור החמור במורים באמצעות מסלולי הסבת אקדמאים איכותיים להוראת מדעים, פיתוח מקצועי עבור מורים פעילים והקמת ועדה מקצועית שתבחן מחדש את מודל הכשרת המורים במכללות לחינוך.
המהלך נוגע אמנם לכל רצף הגילים במערכת החינוך - החל מהגיל הרך ועד י"ב, אך ההתמקדות האופרטיבית היא בחטיבה העליונה (י'-י"ב) ובחטיבת הביניים (ז'-ט'). בחטיבה העליונה יושם דגש על קידום הישגי הבגרות במקצועות המדעיים ובגרויות מתקדמות במתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה ומדעי המחשב.
חטיבת הביניים זוהתה כאזור בעייתי במיוחד בשל תכניות לימוד לא מעודכנות וחוסר רצף פדגוגי, ולכן תהיה במוקד הטיפול. בבתי הספר היסודיים (א'-ו') יוטמעו מיומנויות STEM כבר מגיל צעיר, אך בפחות אינטנסיביות. כלומר, אף שהמהלך נוגע פורמלית לכל מערכת החינוך, המוקד המיידי והאופרטיבי הוא על שכבות הגיל מכיתה ז' עד י"ב.
בנוסף, תוקם מועצה לאומית חדשה לחינוך מדעי וטכנולוגי, שתכלול נציגים בכירים מהאקדמיה, מהתעשייה הביטחונית והאזרחית, מהחינוך ומהמשק. גוף זה ילווה את המהלך ברמה המקצועית, יגבש מדיניות רב-שנתית, ויהיה שותף ליצירת חיבור מתמיד בין מערכת החינוך לבין קצב החדשנות העולמית.
שר החינוך יואב קיש הציב יעד שאפתני: בתוך חמש שנים, ישראל תחזור לעשירייה המובילה בעולם בהישגי החינוך המדעי. בשונה מניסיונות עבר, הפעם מבטיחים במשרד החינוך שיש גם תכנית פעולה ברורה, גם מנגנוני יישום, גם מסגרת תקציבית סגורה וגם מנגנוני מדידה והערכה. "ישראל ריאלית" מוצגת כהתחלה חדשה ולא כעוד רפורמה חלקית - אך ימים יגידו אם היא באמת תצליח היכן שקודמותיה נכשלו.