הזמרת דנה אינטרנשיונל, שהחליטה סופית להשיא משואה ביום העצמאות, התייחסה היום (רביעי) באריכות לבחירתה להשתתף בטקס.

"כמעט חג עצמאות שמח", כתבה בפוסט שהעלתה לחשבון האינסטגרם שלה. "איזו מתקפה... אז היו תגובות מתרגשות, דמעות, שמחות והיו גם המון אחרות. מוזר לי, אני לא רגילה לתגובות שכאלה מהקהל שלי שהולך איתי 30 שנה. כשאתם טובים, אתם טובים. אבל כשאתם רעים? וואו. אתם הרבה יותר טובים. העניין - שגם אני מסכימה עם כמעט כל מה שאומרים לי. מוקדם לי עדיין לחלוק את מסע רכבת ההרים שאני חווה עכשיו, רגשית וערכית. עוד ידובר, אל תדאגו".

"אתמול בבוקר שי (כרם, מנהלה של אינטרנשיונל) ואני החלטנו שאנחנו מוותרים על ההצעה שהייתה מרגשת ומשמחת, ואז התחיל מחול שדים ומבול של פניות. חבל שאני לא יכולה להשמיע לכם את העיתונאי שדיבר בקול חנוק מבכי: 'בבקשה, את חייבת להיות שם. אנחנו צריכים קצת אור בימים החשוכים האלה. תהיי שם כדי לייצג את התקווה למחר אחר'. אופס, שמעתם בכל זאת. שירה, הבת של שי, התקשרה גם היא בוכה ואמרה לו שאם נחליט ללכת, היא תהיה מאוכזבת ממנו כאבא עד סוף ימיה (טוב, הדרמטיות זה מאבא שלה). בקיצור, מלחמת עולם".


"אתם מכירים אותי כל כך הרבה שנים. מעולם לא עשיתי משהו כדי למצוא חן. אני לא יודעת להתחנף (ואני מתה לדעת). אני הולכת בגאווה בדרך שלי, ואני מאוד מאוד אוהבת את ישראל שלי. טקס הדלקת המשואות הוא שיא בחגיגות יום ההולדת למדינה. זו חגיגה של כולנו. גם כשהיא עצובה מאוד, צריך להאמין שאפשר. אני מקווה שאנחנו עושים את הדבר הנכון ובא לי לראות מקרוב מי השפירו הזה", היא כותבת בהתייחס לבן שפירו, פובליציסט יהודי-אמריקני שנוי במחלוקת שבחירתו להדליק משואה עוררה סערה לאחר שהתבטא נגד להט"ב והפלות. "הארץ האהובה והמדממת שלנו תדע ימים יפים יותר. בואו נעזור לזה".

אינטרנשיונל הגיבה על המתקפה האישית נגדה: "מצחיקים אותי אלה שמטיחים בי שמכרתי את עצמי לכבוד ולכסף. בינתיים התכבדתי בגידופים, בכעסים, באכזבות ובכתם חדש שלא ירד לעולם (ככה מישהו כתב לי בכאבו). כסף? תקציב למוניות הלוך וחזור, כנראה גם לאיפור ושיער. אז למה כן? כי יש דברים שהם חשובים יותר מכבוד וכסף. תמיד האמנתי שאפשר לשנות מציאות, שאפשר לחבר בין אנשים, שצריך לקבל את כולם. לפעמים הדרך לשם דורשת מלחמה. למלחמה על שינוי יש דרכים רבות".

טקס הדלקת המשואות בהר הרצל (צילום: שלומי כהן, פלאש 90)
טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, ארכיון. השנה ללא זיקוקים או פירוטכניקה|צילום: שלומי כהן, פלאש 90

"ובעניין החטופים, אין כאב גדול מזה", המשיכה אינטרנשיונל. "מתחילת המלחמה אני זועקת את זה בכל מקום אפשרי. בשנה הראשונה למלחמה לא הצלחתי לעלות לבמה וביטלתי את הופעות פורים כי הרגשתי שאני לא יכולה. אנחנו חיים חודשים ארוכים לתוך האסון הזה ומנסים לתפקד, לחיות ולזעוק". היא גם התייחסה לקריאה שלה לעברי לידר בטקס המשואות אשתקד שלא להשתתף: "ככה הרגשתי אז. אני מודה שעכשיו זה נשמע לא טוב. דנה שניצל. כן, גם אני לפעמים שניצל. להגיד לכם מה הדבר שהכי מרגש אותי כרגע? שאני הולכת לחבק את אלי שרעבי ואמילי דמארי שבטקס בשנה שעברה עוד היו בשבי, והשנה יעמדו על הבמה להדליק משואה. כמה חיכינו לרגע הזה שהם יהיו כאן, וביחד איתם נשמיע את הקול שקורא לשחרר את כולם - עד החטוף האחרון".

זמן קצר לאחר מכן, המערך לטקסים ולאירועים ממלכתיים פרסם רשמית את הבחירה באינטרנשיונל, הפנים הליברליות של מדינת ישראל, להשיא משואה: "זמרת בינלאומית ואייקון תרבותי שפרצה דרך והביאה לישראל את הניצחון באירוויזיון 1998 עם השיר 'דיווה'. מעבר להישגיה המוזיקליים, דנה הפכה לסמל של קבלה, שוויון וגאווה, והובילה לשינוי תפיסות חברתיות בנוגע לקהילת הלהט"ב ולמגדר בישראל ובעולם".

השרה מירי רגב, הממונה על הטקס זו השנה התשיעית, נימקה את הבחירה באינטרנשיונל כ"דמות פורצת דרך, אחת הזמרות האהובות בישראל ואחת המצליחות בעולם, אשר תרמה רבות לקידום ערכי הסובלנות והקבלה בחברה הישראלית. הבחירה בדנה להשיא משואה היא הכרה בתרומתה הייחודית וביכולתה לאחד לבבות סביב ערכים של שוויון וכבוד הדדי".