בעיתוי מאוחר, ימים ספורים לפני קיום הטקס: המערך לטקסים ולאירועים ממלכתיים חשף את שמות כל האנשים שנבחרו להשיא משואה בהר הרצל בערב יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל. זאת על רקע המלחמה הנמשכת בעזה ו-59 החטופים והחטופות שעדיין מוחזקים ברצועה. בין השמות: שורדי השבי אמילי דמארי ואלי שרעבי, המדליסט האולימפי אורן סמדג'ה שאיבד את בנו במלחמה, אנשי המוסד שהובילו את מבצע פיצוץ מכשירי הקשר של חיזבאללה, הזמרת דנה אינטרנשיונל, והכדורסלנים הישראלים דני אבדיה ועומרי כספי.
כל מדליקי המשואות (35 במספר) נבחרו בידי השרה הממונה מירי רגב, מקרב השמות שהומלצו בידי ועדה ציבורית. במענה לפניית N12 נמסר מלשכת רגב כי בניגוד לשנה שעברה, הפעם הטקס יועבר בשידור חי ובנוכחות קהל. עד כה התקיימו הערכות מצב ביטחוניות שבהן לא העלו חשש מפני ניסיון לפגוע באירוע, ועד קיומו יתבצעו הערכות מצב יומיות כדי לתקף את ההחלטה. במקרה של אירוע שיחייב פינוי קהל, תשודר הקלטת החזרה הגנרלית שתיערך יום קודם לכן.
הטקס ייערך ברביעי הקרוב בסימן "גשרים של תקווה". על רקע המלחמה, אושרה הצעתה של רגב להגדיל באופן משמעותי וחד-פעמי את מספר המשיאים כך שיתאפשר לכמה אנשים שמייצגים אותו תחום להשיא אחת מ-12 המשואות כנגד 12 שבטי ישראל. את האירוע המסורתי, ללא זיקוקים או פירוטכניקה, ינחו המגישות נטעלי שם טוב וליטל שמש.
מדליקי המשואות הנבחרים
אורלי רובינזון
עם פרוץ המלחמה ייסדה המעצבת עם ילדיה, עדיה ועידו, את המיזם החברתי-התנדבותי "חזית הבית". הפרויקט, שבמקור נועד לאבזר ולרהט בתים זמניים של מפונים, התרחב עם הזמן גם לעיצוב בתי משפחות חטופים, משפחות שכולות וחיילים שנפצעו במלחמה. רובינזון נעזרה בישראלים מכל רחבי הארץ שביקשו לסייע, גייסה האנגר עצום ויותר ממאה מתנדבים, יצרה קשר עם חברות מסחריות שעוסקות בעיצוב, והשיגה רהיטים מכל הבא ליד במטרה לתרום אותם למפונים וכן למשפחות חטופים, לפצועים ולבני משפחותיהם.
"המיזם הייחודי של אורלי העניק להמוני ישראלים הזדמנות לרהט את ביתם ובדרך זו גם לקחת מחדש את השליטה בחייהם לאחר הטלטלה שעברו", אמרה רגב. "היא תרמה רבות להמוני מפונים ואפשרה לישראלים רבים למצוא מסגרת שאפשרה להם לתרום ולסייע לאלו שנעקרו מבתיהם. בכך היא מציבה מופת של סולידריות וראיית האחר ומציגה את פניה היפות של העם בישראל".
אורן סמדג'ה
ג'ודוקא העבר ומאמן נבחרת ישראל לגברים בג'ודו, נבחר גם הוא להשיא משואה בטקס יום העצמאות הקרוב. רגע אחרי ההודעה על הבחירה בו, אמר סמדג'ה בתגובה ראשונה ל-N12: "הייתי עכשיו שלושה ימים במדבר, וברגע קטן כשהייתה לי קליטה קיבלתי את ההודעה והתרגשתי. אנחנו בית ציוני והדגל תמיד מתנוסס בבית שלנו ומזכיר לנו על מה אנחנו נלחמים. אשתי יוצאת עוד מעט למצעד החיים בפולין, כל הילדים משרתים בקרבי וזה הכי חשוב לנו. אני לא יודע איך עומר היה מגיב, אבל הוא תמיד חיפש איפה לעשות טוב ולהציל חיים. זה בטח היה משמח אותו מאוד. הוא תמיד ידע להתגבר על קשיים ואנחנו מנציחים אותו בכל דרך אפשרית. לפני כמה שבועות התבשרנו שייקרא על שמו אולם. לצד היום המשמח של יום העצמאות יש גם המון עצב. אני מאחל שכל החטופים יחזרו ושנחזור להיות חברה אחת. יש לנו מדינה ועם מדהימים וחשוב שנזכור את זה".
סמדג'ה שכל את בנו עומר ביוני 2024, לאחר שנהרג מירי פצמ"רים במרכז רצועת עזה. האובדן הכה כחודש וחצי לפני שהוא בחר לצאת בכל זאת למשחקים האולימפיים בפריז ולייצג את ישראל כמאמן נבחרת הגברים בג'ודו. "אורן הוא אלוף ישראלי במובן העמוק של המילה", נימקה רגב. "הילד מאופקים שהעפיל לפסגות הגבוהות ביותר, זכה במדליה האולימפית השנייה בתולדות המדינה וחיבר דורות של צעירים אל ערכים של התמדה, נחישות ואהבת העם והארץ. במהלך מלחמת חרבות ברזל איבד את בנו עומר ז"ל, ומתוך הכאב האדיר הצמיח אורן כוחות יוצאי דופן שבאמצעותם הוביל כמאמן נבחרת ישראל את משלחת הג'ודו בכחול לבן להישגי שיא באולימפיאדת פריז. על מזרן הג'ודו ומחוצה לו, מהווה אורן מודל השראה ומקור תקווה למדינה כולה".
איציק אקריש
רנ"ג (במיל') אקריש פיקד על מחנה זרוע היבשה במשך 17 שנה. הוא הטמיע את התוכנית "שווים במדים", פעל למען שילובם של חיילים עם צרכים מיוחדים במסגרת "גדולים במדים" וקיבל פרס מפעל חיים מראש אכ"א. גם לאחר פרישתו מצה"ל, המשיך לפעול למען המשרתים.
לדברי רגב, "רנ"ג אקריש מייצג דור מופלא של מפקדים ששילבו בין קשיחות לרגישות, בין מקצועיות, יסודיות, אהבת הארץ ואהבת אדם. גם לאחר שפשט את מדיו, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, הוא מקפיד לסייע לכל חייל הזקוק לעזרה. עשייתו מייצגת את חוט השדרה הערכי של מפקדי צה"ל ואת תחושת השליחות המפעמת בהם".
אלי דוד
ד"ר אלי דוד, בן 42, הוא אחד החוקרים המובילים בתחומי ה-AI והבינה החישובית ומשפיען עולמי. הוא עסק במחקר וביישום של בינה מלאכותית במשך שני העשורים האחרונים, והיה שותף להקמת מספר חברות הייטק.
דוד, באמצעות חשבון ה-X שלו (לשעבר טוויטר), הפך במהלך המלחמה לפעיל מרכזי מתחום ההייטק והבינה המלאכותית בהסברה הישראלית ולאחד מיזמי ההייטק הישראלים המשפיעים ברשתות החברתיות. השרה רגב אמרה עליו: "בעת שבה נמשכה המתקפה הבוטה על זכותה של ישראל להגן על אזרחיה, אנשים אמיצים, כמו ד"ר אלי דוד, שתחום עיסוקם הרגיל אינו ההסברה הישראלית, ניצבים בבטחה ובהצלחה בחזית. אני גאה על כך שההסברה הישראלית זכתה בשחקן חיזוק כמוהו, חוקר בעל שם בתחומי הבינה המלאכותית".
אלי שרעבי
אלי שרעבי, ששכל את אשתו ושתי בנותיו ב-7 באוקטובר, ושרד בשבי חמאס במשך 491 יום, נבחר להשיא משואה. רגב מסרה: "אלי הוא גיבור ישראלי שנכנס לליבה של המדינה כולה. אלי שרד בתנאים הקשים, גילה מנהיגות ותעצומות נפש, עודד את רוחם וסייע להם (לחטופים האחרים) לצלוח את ההתמודדות הקשה מנשוא עם המציאות בשבי. לאחר שחרורו, גם לאחר שקיבל את הבשורה הקשה על רציחתם של אשתו, בנותיו ואחיו, הוא המשיך לפעול בגבורה ובצניעות למען השבתם של כלל החטופים ולמען חיזוק הרוח והחיבור בין כל חלקי העם. הבחירה באלי מייצגת את כמיהתנו ואת המחויבות האדירה שלנו לפעול ללא לאות למען השבתם של 59 החטופות והחטופים, חיים וחללים כאחד. אמרתי לאלי בשיחה שאנחנו מחויבים להחזיר את כולם ולחזק את הערבות ההדדית ואת ה'ביחד' הישראלי שנותן תקווה להרבה אנשים".
אלישע מדן
מדן, לוחם מילואים וממקימי ההתנחלות אביגיל במועצה האזורית הר חברון, נפצע קשה בפיצוץ בבית הצמוד למסגד בצפון רצועת עזה, באירוע קשה שבו נהרגו ארבעה מחבריו למילואים. בעקבות הפציעה, מדן איבד את שתי רגליו. למרות הפציעה הקשה, מדן התעקש לדבר ולחזק את עם ישראל תוך שהוא קורא מעל כל במה לאחדות.
השרה רגב מסרה: "תהליך השיקום של אלישע לאחר פציעתו הפך למסע מעורר השראה במהלכו העביר מסר מהדהד על הלכידות בחברה הישראלית ועל השינוי שחל בתפיסותיו לאחר שנלחם לצד לוחמים מכל הקשת הפוליטית. ביום הזיכרון האחרון ריגש המונים בישראל כשדיבר על חוויותיו בקרב והזכיר לכולנו: "החיילים שנפלו השאירו לנו צוואה לקיים - חייבים להיות מאוחדים, לבנות גשרים כדי להיות יחד. רק ככה ננצח".
אמילי דמארי
דמארי, ששרדה את שבי חמאס במשך 471 ימים והפכה בתוך שעות משחרורה לסמל לאומי, נבחרה גם היא להדליק משואה. רגב מסרה בהודעתה כי "אמילי היא גיבורה ישראלית יוצאת דופן שנכנסה ללבבות כולנו והפכה לסמל של השראה וניצחון. עמידתה האיתנה אל מול תלאות השבי והחוסן האדיר שהפגינה עם שובה היוו ביטוי מרגש לעוצמתה של הרוח הישראלית ולתקווה המפעמת בה. הבחירה באמילי מייצגת את ההערכה העצומה שאנו רוחשים לגבורתם של שורדות ושורדי השבי ואת מחויבותנו להשבתם המהירה של כל 59 אחינו ואחיותינו שעדיין מוחזקים ברצועת עזה". דמארי בת ה-28 נחטפה באירועי 7 באוקטובר מביתה שבכפר עזה. היא נורתה מטווח קצר, איבדה שתיים מאצבעות ידיה וסבלה מפגיעות ברגלה. מאז חזרתה, היא לא מפסיקה לפעול למען השבתם של כל החטופים והחטופות.
"לפני שלושה חודשים בדיוק יצאתי עטופה בדגל הזה שמאחוריי, שבתי משבי החמאס ויצאתי מאפלה לאורה", אמרה דמארי. "היום התבשרתי שאני הולכת להשיא משואה בטקס יום העצמאות למען החטופים, למען גלי וזיוי (ברמן) ו-57 חטופים נוספים שמחכים לחזור הביתה לחיק משפחותיהם. נפלה בחלקי הזכות לעשות את זה ואין לי מילים בשביל להסביר כמה שאני מתרגשת. אני רוצה להגיד תודה רבה על הזכות, תודה רבה לכוחות הביטחון, לחיילי וחיילות צה"ל שחירפו ומחרפים את נפשם על מנת שנוכל להניף את הדגל הזה בכבוד ולהשיא משואה בכל יום עצמאות מחדש. עם ישראל חי, ולתפארת".
אנשי המוסד שהובילו את מבצע הביפרים
אנשי המוסד ר', ד' ונ', שהובילו את מבצע הפיצוץ המסתורי של אלפי מכשירי ביפר בלבנון, נבחרו להשיא במשותף את "משואת הצללים" בהר הרצל.
ר', בת 49 ממרכז הארץ, פיקדה על מבצע הביפרים באגף המבצעי במוסד. במסגרת תפקידה היא הובילה את כלל הפעילות המבצעית, לרבות הפעלת סוכנים, הקמת תשתיות וחברות כיסוי, זאת לצד תיאום וסנכרון הפעילות המבצעית עם צירי הטכנולוגיה, המודיעין והתשתיות.
ד' הוא מוביל טכנולוגי באגף טכנולוגיה למבצעים במוסד. הוא הוביל צוות שנשא באתגרים הטכנולוגיים הרבים שדרש מבצע הביפרים והפגין יכולות פורצות דרך במטרה להבטיח את חשאיותו של המבצע לאורך זמן ואת הפעלתו בסנכרון, בעוצמה ובדיוק ברגע האמת.
נ' הוא קמ"ן במנהלת המודיעין אשר יזם וקידם עשרות פעילויות ומבצעים מודיעיניים לפגיעה בארגון הטרור חיזבאללה. הוא הוביל את המענה המודיעיני בשותפות רבים מאנשי ונשות המודיעין והאיסוף, החל משלב הגיית הרעיון של מבצע הביפרים, דרך פיתוחו ותכנונו ועד מימושו יוצא הדופן.
השרה רגב מסרה: "שלושת אנשי המוסד ר', ד' ונ' עומדים יחד עם חבריהם לארגון מאחורי המבצע המכונן שייכנס לדברי הימים של העשייה המבצעית בעולם כולו. פיצוצם בהפתעה מוחלטת של אלפי מכשירי הביפר ברחבי לבנון, יחד עם אלפי מכשירי קשר נוספים ביום שלאחר מכן, הובילו לשבירת רוחו של ארגון הטרור חיזבאללה. מבצעים אלו תוכננו במטרה לייצר פגיעה משמעותית ברוח הלחימה של האוייב כחלק ממערכה רחבה ומשותפת עם צה"ל להכרעתו".
"מבצע הביפרים היווה נקודת תפנית דרמטית ומכריעה של המערכה בגזרה הצפונית, אשר תרמה באופן משמעותי ביותר לערעור ארגון הטרור חיזבאללה ולהישגים המרשימים של ישראל בהחלשתו של ציר הרשע בהובלת איראן. שלושת נציגי המוסד ידליקו יחד משואה משותפת, שתעלה על נס את העוצמה המבצעית, המודיעינית והטכנולוגית של מדינת ישראל. הטכנולוגיה הייחודית התבססה על יצירתיות פורצת דרך בגופי הביטחון והתעשיות הביטחוניות. מבצע הביפרים יצר מורא בקרב אויבינו באיזור כולו ונטע ביטחון בקרב עמנו ובקרב ידידינו בעולם באשר לעוצמה וליכולת ההרתעה של מדינת ישראל. הבחירה באנשי ונשות המוסד היא דרכו של עם ישראל להודות לכם ולכלל אנשי הצללים הניצבים על המשמרת לילות כימים".
בלנקה גוט
בעקבות 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, גוט בת ה-90 יזמה יחד עם ילדיה רכישה פרטית של כל צמר בצבע ירוק זית שהיה ניתן להשיג והחלה לתפור ביגוד חם לחיילים. מאז, היא סורגת עבורם מסביב לשעון. רגב מסרה בתגובה: "רוח ההתגייסות והנתינה של בלנקה לא עוצרת גם בעשור העשירי לחייה. בידיה הטובות היא מתפעלת בהצלחה מרשימה מפעל מחמם לב. היא לא רק סורגת כובעים ומחממי לחיילות ולחיילים אלא גם רוקמת סולידריות לקרוב ולרחוק ומעבירה בכך מסר מעצים ומחזק שגיל איננו מכשול כשמבקשים להרבות אור ולסייע לאחר".
בן קרסו
קרסו בן ה-10 הוא הצעיר ביותר שנבחר להשיא משואה עד היום. במהלך המלחמה הוא התגייס יחד עם אימו לטובת ההסברה הישראלית, העביר הרצאות ברחבי העולם ושיתף באנגלית על חוויותיו כילד ישראלי במלחמה. בנוסף, יצר שורה של סרטוני הסברה באנגלית והגיע לקהלים רבים בכל רחבי תבל, מקנדה ועד אוסטרליה, מברזיל ועד איראן.
השרה רגב מסרה: "בקולו המיוחד נושא בן קרסו את הציווי העתיק — “והגדת”. מתוך תמימות של ילדות ואמונה עמוקה בצדקת הדרך, הוא בחר להביא לעולם את סיפורם של ילדי ישראל בזמן המלחמה — את כאבם, תקוותם ואמונתם. בן הוא הקול המבטיח שהאמת לא תושתק ושהסיפור הישראלי ימשיך להישמע. בעשייתו הוא מייצג את ההבטחה והתקווה הטמונות בדור העתיד של ישראל והבחירה בו מביאה לידי ביטוי את החשיבות שאני רואה בחיבור דור העתיד לטקס המשואות".
בן שפירו
הפובליציסט היהודי-אמריקני השנוי במחלוקת, שידוע בדעותיו הימניות ומככב בתקשורת השמרנית בארצות הברית, נבחר בידי רגב להדליק משואה. על רקע המלחמה בעזה, איש התקשורת המשפיע התעמת באופן מושחז עם פרו-פלסטינים ותומכי חמאס. לשפירו, שגדל בהוליווד לשני הורים בתעשיית הסרטים, מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות והפודקאסט בהגשתו "המופע של בן שפירו" הוא בין הפופולריים בעולם. בעבר הוא למד משפטים באוניברסיטת הרווארד וחיבר את רב-המכר "11 כללים להתעמת עם שמאלנים ולכסח להם את הצורה". שפירו כינה בין היתר הומואים "חולי נפש" ונשים שביצעו הפלות "רוצחות תינוקות" - אפילו במקרים של אונס וגילוי עריות. הוא גם טען שטרנסג'נדרים סובלים מ"הפרעה פסיכולוגית".
על האיש, שלפי תפיסתו "האליטות" ו"התקשורת" מחריבות את ארצות הברית, כתבה רגב בנימוקי הבחירה כי "שפירו הוא מגדולי תומכיה של מדינת ישראל בעולם. לאורך כל שנותיו בתחום התקשורת וביתר שאת מאז תחילת המלחמה הוא מפגין את תמיכתו חסרת הפשרות בישראל, בצדקת דרכה ובזכותה להגן על עצמה. בן מביא את הקול הישראלי למיליוני עוקביו ברחבי תבל ועושה זאת ברהיטות, באומץ ובנחישות שלא יודעת גבולות. הבחירה בו כמשיא משואה מבטאת את הכרת התודה שהחברה הישראלית רוחשת לו על נחישותו להוביל את מאמצי ההסברה של ישראל אל מול כל מבקשי רעתה". עם זאת, הבחירה בשפירו גררה ביקורת מצד ארגוני נשים ולהט"ב.
גל חמרני
המדליסטית הפראלימפית וקפטן נבחרת ישראל בכדורשער נשים, נולדה עם לקות ראייה קשה שהחמירה עם השנים עד שבגיל 25 איבדה חמרני את ראייתה. גם אובדן הראייה לא מנע ממנה מלהגיע לפסגות הספורטיביות הרמות ביותר. בגיל 13 החלה להתאמן בכדורשער בבית הלוחם בפרויקט אימוץ מיוחד שאותו יזם ארגון נכי צה"ל. שנתיים לאחר מכן כבר ייצגה לראשונה את ישראל באליפות אירופה. מאז הייתה גל שותפה להישגים בינלאומיים רבים, כולל מדליות באליפויות עולם והשתתפות בשלושה משחקים פראלימפיים. באולימפידה האחרונה בפריז זכתה במדליית הכסף ונשאה את דגל ישראל על הפודיום.
השרה רגב מסרה: "גל היא אלופה במובן העמוק ביותר של המילה. לאורך כל הדרך היא שבה וחזרה על כך שאין דבר העומד בפני הרצון ושהעיוורון הוא אתגר ולא מגבלה. את המוטו הזה הפכה לדרך חיים יוצאת דופן. סיפורה של גל הוא סיפור של נחישות, אמונה, התמודדות עם אתגרים והפיכת חלומות למציאות. גל וחבריה הספורטאיות והספורטאים הפראלימפיים מהווים השראה ומקור חוסן לרבות ורבים שנפגעו במהלך המלחמה ומוצאים בספורט נתיב לריפוי ושיקום עצמי".
ג'ני סבידיה
סבידיה, פסיכולוגית ארגונית המתגוררת בעמק חפר, היא שורדת נובה שסייעה לחלץ פצועים תחת אש במהלך מתקפת חמאס על המסיבה ברעים. באסון זה שילמה ג'ני מחיר משפחתי כבד, שבו נרצחו אחיה שלומי ובת זוגו ד"ר ליליה (לילי) גורביץ' שבילו עימה במסיבה. זמן קצר לאחר שקמה מהשבעה, יצרה ג'ני מיזם שמעניק תמיכה וטיפול למשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן ב-7 באוקטובר. במקביל, היא המשיכה להיאבק בחזית ההסברה והכינה שורה של סרטונים שהציגו לעולם את האמת על הזוועות, ופעלה להנצחת חללי הטבח ובהם גם אחיה.
"ג'ני מעניקה תקווה וכוח לניצולים, למשפחות הניצולים ולמשפחות השכול", אמרה רגב. "העובדה שהיא גם שורדת נובה וגם אחות שכולה מאותו אירוע אפשרה לה להנציח את שלומי דרך הסיפור האישי שלה. בשנה וחצי האחרונות מנותבים כל כוחותיה למאמצי השיקום, הריפוי וההחלמה של נפגעי המלחמה והיא עושה זאת בהצלחה הראויה לכל שבח".
דנה אינטרנשיונל
אחרי שוויתרה וחזרה בה, גם דנה אינטרנשיונל תשיא משואה בהר הרצל. בנימוקי הבחירה בה נכתב כי "אינטרנשיונל, זמרת בינלאומית ואייקון תרבותי, פרצה דרך והביאה לישראל את הניצחון באירוויזיון 1998 עם השיר 'דיווה'. מעבר להישגיה המוזיקליים, דנה הפכה לסמל של קבלה, שוויון וגאווה, והובילה לשינוי תפיסות חברתיות בנוגע לקהילת הלהט"ב ולמגדר בישראל ובעולם".
השרה רגב מסרה: "דנה אינטרנשיונל היא דמות פורצת דרך, אחת הזמרות האהובות בישראל ואחת המצליחות בעולם אשר תרמה רבות לקידום ערכי הסובלנות והקבלה בחברה הישראלית. הבחירה בדנה להשיא משואה היא הכרה בתרומתה הייחודית וביכולתה לאחד לבבות סביב ערכים של שוויון וכבוד הדדי".
דני אבדיה
הכדורסלן הישראלי, המשחק בקבוצת פורטלנד מה-NBA, עשה היסטוריה ב-2020 כשנבחר במקום התשיעי בדראפט ליגת הכדורסל הבכירה - הדירוג הגבוה ביותר אליו הגיע שחקן ישראלי אי פעם. בשנה האחרונה הגיע להישגים יוצאי דופן במדי קבוצתו פורטלנד טרייל בלייזרס, והפך לשחקן מוביל בליגה הטובה בעולם.
"אני נרגש וגאה על הזכות האדירה", אמר אבדיה, "זהו רגע אישי ומשפחתי מרגש במיוחד עבורי ויחד עם זאת, רגע לאומי שמסמל את הקשר העמוק שלי לעם ולמדינה. כנציג ישראלי בליגת ה-NBA, אני משתדל בכל יום לייצג את ישראל בכבוד, באחריות ובגאווה. אני רואה בהשאת המשואה לא רק הוקרה על הדרך שעשיתי, אלא גם מחויבות להמשיך ולשמש גשר בין תרבויות, לתת דוגמה לצעירים, והשראה לכך שעם אמונה, עבודה קשה וחלום - הכול אפשרי. הרגע ההיסטורי הזה ייחרט בזיכרוני לעד".
"דני הוא מנהיג יוצא דופן על המגרש ומחוצה לו", הסבירה רגב את הבחירה. "הוא הוכיח עמוד שדרה ערכי יוצא דופן כאשר ברגעי מבחן גדולים הצהיר לעיני העולם כולו: הלב שלי עם כל משפחות החיילים שנפלו ועם משפחות החטופים. בכך חיבר את ההצלחה האישית שלו לכאב הלאומי שלנו. דבריו של דני שנאמרו בשיא הקריירה הפכו לסמל של מחויבות וזהות עמוקה. בדמותו, דני משמש מופת לנוער הישראלי: דוגמה לכך שאפשר לשאוף הכי גבוה - מבלי לאבד את השורשים, הערכים והאחריות הלאומית".
זהבה בן
הזמרת זהבה בן, שזוכה לעדנה מחודשת בשנים האחרונות, סימנה כבר בתחילת דרכה בראשית שנות ה-90 כיוון חדש במוזיקה המזרחית, המשלב עומק רגשי עם עיבודים עשירים, מזרח ומערב, מסורת וחידוש. שיריה של בן, שגם תופיע בטקס פרס ישראל הקרוב, הביאו את הפיוטים, הכאב והאהבה של התרבות המזרחית למרכז הבמה הישראלית.
"אני פשוט לא מאמינה, זה המעמד הכי מדהים והכי מטורף שיכולתי לדמיין. אין לי מילים, אני מתרגשת כל כך", מסרה בן בתגובה. "הילדה משכונה ד' בבאר שבע שאפילו לא יכלה לחלום על רגע כזה - זה בשבילך. תודה, תודה, תודה. אני מתפללת בכל ליבי לשובם של כל 59 החטופים שלנו, זה הדבר החשוב באמת". רגב מסרה כי "זהבה בן היא אחת מאבני הדרך של הזמר הים-תיכוני בישראל, קול הזהב הייחודי שהצליח לפרוץ גבולות ולגעת בלבבות של כל שכבות האוכלוסייה. היא סייעה להפוך את הזמר הים-תיכוני לחלק בלתי נפרד מהקאנון והפסקול הישראלי והוכיחה שניתן להישאר נאמנה לשורשים - ועדיין לפרוץ את תקרת הזכוכית וכך לחבר בין קהילות ותרבויות".
חיים טייב
איש העסקים והפילנתרופ ייסד את קרן "מנומדין", המפתחת ומטמיעה מפות דרכים לאומיות ושינוי מדיניות בתחומי רווחה וחינוך בישראל. בנוסף, הקים טייב את הקונגרס הישראלי לקידום אחדות רחבה, חיזוק המשפט היהודי-דמוקרטי ואת תוכנית "עאלאם" לצעירות וצעירים דרוזים בהענקת מלגות לסטודנטים אשר משרתים במילואים. פרט לכך, טייב מוביל מיזמים בעוטף עזה ובנגב המערבי וכן מקדם פעילות חינוכית מערכתית בנתיבות, בטבריה ובמועצת שדות נגב.
בהודעת הבחירה בו מסרה רגב: "חיים מקדם את החוסן הלאומי והערבות ההדדית באמצעות שורה יוצאת דופן של תכניות רחבות היקף. בנוסף לפעילות הפילנטרופית שלו, הוא פועל ליצירת גשרים ליהדות התפוצות וכן למדינות אפריקה. חיים הוא שגריר אמת המטמיע טכנולוגיות ושיטות ישראליות באפריקה ובכך תורם רבות להעלאת קרנה של ישראל בעולם".
ירין אילוביץ (ארטיפקס)
הדי-ג'יי ירין אילוביץ (ארטיפקס) שרד את הטבח בפסטיבל הנובה ב-7 באוקטובר. הוא תקלט את קטע המוזיקה האחרון שנוגן בשעה 6:29, כשהכל התחיל. מאז, הוא מנחיל את המוזיקה של שבט הנובה, שאיבד רבים מחבריו ומחברותיו, וממשיך לעסוק בתחום מתוך אמונה בכוחה של המוזיקה לרפא את הנפש.
בהודעת הבחירה בו מסרה רגב: "ארטיפקס ממשיך לייצר רגעים מופלאים של תקומה. הבחירה בו מייצגת את עולמם המוזיקלי של קהילות המסיבות, שהמונים בארץ ובעולם משתייכים אליהן. בנוסף, הבחירה בו מבטאת את המחויבות שלנו שלא לעצור את מנגינת חיינו ולהמשיך לעשות הכל כדי לייצר נחמה ותקווה גם בתוך הדרך המורכבת שאנחנו צועדים בה".
לבנה זמיר
לבנה זמיר (וידאל), שנולדה בקהיר ב-1938, היא היסטוריונית, חוקרת ומרצה בנושא יהדות ארצות ערב והאיסלאם. היא ייסדה והובילה את האגודה לידידות ישראל-מצרים, תרמה לחיזוק הקשר עם יהדות ארצות ערב וזכתה לאורך השנים בפרסים רבים, בהם פרס ראש הממשלה לעידוד והעצמת קהילות ישראל בארצות ערב ואיראן.
"מפעל חייה של לבנה הוא מופת של נתינה המחברת בין קהילות יהודיות בדגש על יהדות מצרים בעת החדשה", ציינה רגב. "לבנה, שעלתה בילדותה ממצרים וחוותה את המעברה, נשאה בליבה לאורך כל הדרך את זיכרונות התקומה ואת קסמה המרהיב של תרבות יהדות המזרח. קולה מזכיר לנו: הסיפור אינו רק עבר — הוא מצפן לעתיד. הבחירה בה מייצגת את חובתנו כמדינה להביא את הסיפור היהודי השלם לתודעה הקולקטיבית".
מיכה שטרית
הרוקר מיכה שטרית, אחד היוצרים המובילים והמשפיעים במוזיקה הישראלית, נבחר בידי רגב מקרב מומלצי הוועדה הציבורית. ל-N12 אמר בתגובה: "קיבלתי הרגע את ההודעה, עוד לא עיבדתי את זה בעצמי. אני בדרך כלל בורח מאירועים כאלה, אבל בזמן הזה אני רואה בכך כבוד גדול סביב העניין של לגשר ולחבר. אני חושב שזה זמן חשוב מאוד. אני נרגש כרגע וחושב שזה זמן שצריך קצת לחבר עד כמה שאפשר ובמה שאפשר".
בעקבות סירובה של ירדנה ארזי להשיא משואה, אמר שטרית: "לא עבר לי בראש לוותר על כך. אם כן, זה לא מסיבות פוליטיות. למרות שאני רגיל לעמוד על במה, קשה לי עם זה לפעמים מסיבה אישית. אני שמח על המדינה הזו, ואוהב את המקום הזה והאנשים שחיים בו. יש גאווה. אם אני יכול לתרום משהו, באהבה אעשה זאת".
שטרית נולד במעברה בנהריה, גדל ביקנעם ולמד בפנימייה בבית הספר החקלאי בנהלל. בסוף שנות ה-80 הכיר במגדל העמק את ארקדי דוכין, שהפך לשותפו המלא להקמת "החברים של נטאשה", אחת מלהקות הרוק האהובות והמצליחות בישראל. מעבר לשירים הפשוטים והמרגשים שכתב על החיים עצמם, כמו "טבריה", "באביב" או "אינתי עומרי", מיכה גם יזם ויצר את פרויקט "עבודה עברית", במסגרתו ביצעו עשרות אומנים ישראלים גרסאות כיסוי לשירי עבר. לאורך השנים, הוא גם שיתף פעולה עם שורה ארוכה של זמרים ובהם אריק איינשטיין, שלמה ארצי, עמיר בניון, ברי סחרוף ועוד.
רגב כתבה בנימוקי הבחירה: "מפעל חייו של מיכה מורכב מעשרות רבות של גשרים מוזיקליים שחיברו בין קהלים, יוצרים, סגנונות וחבלי ארץ. לאורך שנות דור של עשיה הוא הפגיש בין מזרח ומערב ובין המזרח לפריפריה. פסיפס השירים ושיתופי הפעולה ולא פחות מכך עשייתו הענפה למען הלומי קרב, נוער בסיכון ומשפחות שכולות מהווים עדות מרגשת לתרומתו האדירה של מיכה לחברה הישראלית ולחיבור העמוק שלו לנופיה האנושיים והפיזיים של הארץ".
מכלוף אוחנה
אוחנה בן ה-68, מנהל בית העלמין בקריית שמונה, מביא במשך שנים למנוחות עולמים את תושבי אצבע הגליל. בימי הלחימה הרבים בצפון, עשייתו הפכה למורכבת במיוחד כשעשה כל שביכולתו כדי להשלים את הלוויות ואף סיכן את חייו.
בהודעת הבחירה בו מסרה השרה רגב: "מכלוף הוא אחת הדמויות המסורות והמרגשות בנוף האנושי היפהפה של קריית שמונה. מאז פרוץ המלחמה הוא פועל באומץ ובנחישות כדי להעניק כבוד אחרון לאלו שהלכו לעולמם, ובהם גם האנשים האהובים שאיבדנו במסגרת חרבות ברזל. ברגעים הכואבים ביותר של משפחות, זמן קצר לאחר שהבשורות הקשות מכל התדפקו על דלתותיהן, מצאו מולם תושבי האזור את מכלוף שתמך בהם ברגישותו יוצאת הדופן ובאהבת האדם הנדירה שלו. במעשיו הוא לא רק קידש חיים אלא גם פעל בנחישות כדי להציל חיים על ידי הגבלת התקהלות בימים של הפצצות. זוהי גמילות חסד במובן העמוק ביותר של המילה".
נטשה האוסדורף
עו"ד האוסדורף, בת לקהילת יהודי בריטניה ומומחית למשפט בינלאומי, ניצבת בשנים האחרונות בחזית ההסברה המשפטית בעולם. היא מייצגת את ישראל אל מול הגורמים המנסים לקרוא תיגר על דרכה וזכותה להגן על עצמה. רגב מסרה: "בקולה הצלול, הנוקב והלא מתנצל נאבקת נטשה בהצלחה בגורמים המבקשים להפיץ שקרים נגד מדינת ישראל ולהחליש אותה דרך הזירה המשפטית. נטשה מגנה על ישראל באולפני חדשות בינלאומיים, בכתיבה משפטית ותקשורתית ובזירה האקדמית. היא מציבה חזית נחושה מול מבקרי ישראל, מפריכה האשמות נגדנו ומציגה באוזני העולם תמונה מבוססת שמאפשרת לאמת לנצח".
עומרי כספי
כספי, מגדולי הכדורסלנים הישראלים בכל הזמנים, ניצל את מעמדו מעבר לים כדי לעסוק בהסברה מוצלחת של מדינת ישראל. כספי עשה היסטוריה עם הפיכתו לשחקן הישראלי הראשון שהגיע ל-NBA. הוא שיחק בליגה הבכירה בעולם במשך יותר מעשור, ומאז מהווה מודל להשראה. מאז 7 באוקטובר התגייס עומרי למאמץ ההסברתי, תוך שהוא משקיע משאבים רבים ומשתמש בקשריו הענפים בזירה הבין-לאומית.
רגב מסרה: "עומרי העניק השראה לדור שלם והוכיח שעם שילוב של כישרון, אמונה ואמביציה, אפשר לכבוש גם פסגות, שפעם היו נראות דמיוניות. אני גאה על כך שהוא ידליק בטקס את המשואה שבמרכזה גשר לעולם - משואה שמחברת בין אנשים, שהפכו לגשר בין ישראל לעולם ובין העם היהודי בכל קצוות תבל".
ענבר בן סימון
סימון היא רעייתו של לוחם המילואים רז בן סימון שנפצע בחודש יוני האחרון בזמן לחימה במסדרון נצרים. ענבר מייצגת את נשות המילואימניקים, שנשארו לשמור על הקן המשפחתי ולטפח אותו - בשעה שבן זוגם גויס למאמץ המלחמתי. ענבר תשיא את המשואה לצד בעלה רז.
השרה רגב אמרה עליה: "הבחירה בענבר מייצגת את הכרת התודה, שאומה שלמה רוחשת לנשות אנשי המילואים, שמתעסקות כבר למעלה משנה וחצי בשמירה על שגרת החיים במשפחה ובבית בעת שהמילואימניקים נמצאים בחזית. נשות המילואימניקים הם העורף התומך והמגבה, המאפשר למשרתי המילואים לעמוד בהצלחה במשימת הקודש המוטלת עליהם. מאחורי כל מילואימניק עומדת אישה, שלא רק מחזיקה את הבית, היא מחזיקה מדינה שלמה על הכתפיים".
פאיז פארס וחגית אלון אלחרר
שני הקצינים, סא"ל פאיז פארס וסא"ל (מיל') חגית אלון אלחרר, נבחרו להשיא משואה משותפת בהר הרצל ביום העצמאות הקרוב. סא"ל פארס, בן העדה הדרוזית המתגורר בחורפיש, ביצע שורה של תפקידי פיקוד בחטיבת כפיר. בבוקר 7 באוקטובר הוא התייצב עם פקודיו בקיבוץ רעים, הצטרף לכוח סיירת מטכ"ל שניהל לחימה עיקשת בקיבוץ, וחתר למגע בגבורה וחילץ אזרחים תחת אש. לאורך המלחמה פאיז ממשיך לתרום למאמצי הלחימה של צה"ל ולהישגיו המרשימים של הצבא בשדה הקרב, ולאחרונה החליט הרמטכ"ל אייל זמיר על קידומו לתפקיד מפקד החטיבה המרחבית "אפרים" שביהודה ושומרון.
סא"ל (מיל') חגית אלון אלחרר, בת למשפחה ברוכת ילדים מקריית שמונה, פרצה את הדרך לנשים בתפקידים לוגיסטיים ביחידות השדה. בין היתר, היא שירתה כראש מדור ציוד פיקודית, קצינת הספקה ולוגיסטיקה חטיבתית ואוגדתית ועוזרת ראש קצין הלוגיסטיקה הפיקודי לארגון. ב-7 באוקטובר היא התייצבה כמו רבים לשירות מילואים, ושנה לאחר תחילת המלחמה שכלה את בנה אמיתי ז"ל, אחד מארבעת החיילים שנהרגו בפגיעת כטב"ם בבסיס האימונים החטיבתי של גולני. למרות האובדן האישי ופינוי משפחתה מביתה שבצפון, היא המשיכה בשירות מילואים רצוף עד היום.
לדברי רגב, "חגית ופאיז הם גשרים אנושיים של תקווה והשראה שמייצגים במסירות את כלל לוחמי צה"ל בסדיר ובמילואים שמהווים את חומת המגן החוצצת בין מדינת ישראל לאויביה. כל אחד מהם בדרכו, במעשיו ובהקרבתו, תורם לביצור ביטחונה של החברה הישראלית ולחיבור המרגש בין כלל חלקיה". השניים נבחרו על ידי ועדה מטכ"לית שהורכבה מקצינים בכירים בראשות רמ"ט אכ"א, ולאחר אישור ראש אכ"א אושרו המועמדים המומלצים ע"י הרמטכ"ל ושר הביטחון וכן על ידי הוועדה הציבורית במערך הטקסים הממלכתי.
ציקי אלגניאן
ציקי בת ה-84, עולה חדשה שנולדה בטהרן בשם שקופה ("פרח האביב"), התגוררה רוב חייה בארצות הברית ועלתה בשנים האחרונות לארץ, הפכה את דירתה במרינה שבהרצליה לחמ"ל בישול לחיילים לאחר פרוץ המלחמה. היא רכשה ביוזמתה ועל חשבונה כמויות עצומות של מזון ושקדה על הכנת אוכל חם עבורם. כשהמיזם שלה התפרסם, החלו מתנדבים רבים להצטרף אליה, ולאורך חודשים ארוכים היא מנהלת חמ"ל של מתנדבות ומתנדבים והפכה לסמל של נתינה והתגייסות אזרחית.
"סיפורה של ציקי הוא סיפור יוצא דופן של נתינה והתגייסות", אמרה רגב. "הנערה שברחה בשנות ה-70 מאיראן עלתה ארצה בעשור התשיעי לחייה והקימה משפחה לתפארת ומפעל יוצא דופן. דרך האוכל המשובח שממנו נהנו אלפים רבים של לוחמים מבטאת ציקי את הכרת התודה שהעם כולו רוחש לאנשי כוחות הביטחון הניצבים על המשמרת. המשואה שהיא תדליק ביום העצמאות היא דרכו של העם בישראל לומר לה תודה בחזרה".
רחל אדרי
אדרי בת ה-66 מאופקים הפכה לסמל מוכר בכל בית בזכות תושייה וקור רוח יוצאי דופן שהפגינה מול המחבלים שהחזיקו בה ובבעלה כבני ערובה בביתם ב-7 באוקטובר. במשך קרוב ליממה, הצליחה רחל לדבר אל ליבם של המחבלים ולרכוש את אמונם בעזרת מעמולים, ובכך תרמה למבצע החילוץ שהציל את חייה ואת חיי בעלה דוד, שהלך לעולמו מספר חודשים לאחר מכן.
השרה רגב מסרה: "גם הכותבים בעלי הדמיון הפורה ביותר לא היו יכולים להמציא דמות מופלאה כמו רחל מאופקים. אישה עוצמתית ומרגשת שבכוח התבונה, האומץ והעוגיות הצליחה להערים על המחבלים שפלשו לביתה ולהפוך לגיבורה של אומה שלמה. את הנחישות שלה והחיבור העמוק למקום הפגינה רחל גם בבחירתה לשוב לביתה שבאופקים ולבנות אותו מחדש. העם כולו נשא בהערצה את עיניו אל רחל ואני בטוחה שאף עין לא תיוותר יבשה כשהיא תשיא משואה בהר הרצל ביום העצמאות".
רחלי טדסה מלקאי
רחלי היא המנהלת והמייסדת של קהילת נשים אתיופיות מעצימות, המונה כ-16 אלף חברות. היא העניקה להן את הכוח להעז, ללמוד ולהפוך את החלומות למציאות. לדברי רגב, "רחלי היא מנהיגה אמיתית, אבוקה מופלאה של תקווה שהאירה את הדרך לקהילה ענפה של בנות העדה האתיופית. הקול שלה הוא קול צלול הנישא למרחקים, קול הקורא לפעולה, והעניק לאלפי נשים מוכשרות בית ותחושת מסוגלות. בכך היא תורמת רבות לעיצוב דמותה של החברה הישראלית ולחיזוק חוטי האריג המחברים בינינו".
ריקי סיטון
סיטון בת ה-46, אם לעשרה המתגוררת בבני ברק, מנהלת את פרויקט "חברותא" של ארגון "איילת השחר" ומתנדבת על בסיס יום-יומי בכיכר החטופים בתל אביב. בהתנדבותה היא מקרבת לבבות באמצעות מעגלי שיח, תפילה, טקסים ומפגשים, והביאה חרדים רבים לשיעורי תורה בכיכר וערכה שורה של אירועים לתמיכה במשפחות.
"ריקי סיטון היא פעילה חרדית מרשימה ביותר שפועלת ללא לאות כדי לחבר בין חלקי העם ולאחד אותם מאחורי התפילה להשבתם של כלל החטופים", אמרה רגב. "מיד לאחר הביקור הראשון שלה בכיכר החטופים פתחה קבוצת וואטסאפ, 'חרדים לשבים שלנו', צירפה אליה נשים מכל המגזרים והתלוותה למשפחות למסעות תפילה בשורה של מדינות. ריקי מחברת בין חילונים וחרדים, קיבוצניקים ומתנחלים, צעירים ומבוגרים. כולם מחוברים יחד בכאב משותף, וכולם מתאחדים מאחורי התפילה להשבת החטופים. החיבוק החם שהיא מעניקה למשפחות מחזק את העם כולו ומטפח את האמונה בכך שגשרים של תקווה אכן יכולים להיבנות".
רפאל ארווס
ארווס הוא אביו של סמ"ר שי ארווס ז"ל, חובש קרבי בחטיבת גבעתי, שנפל באסון הנמ"ר בג'באליה ב-31 באוקטובר. רפאל החליט להקדיש את חייו למען הנצחת בנו, ומאז הוא פוקד באופן תדיר את בית העלמין בחולון שבו הוא מנקה ומטפח את לוחות האבן, במחווה אישית ומרגשת שמאחוריה כאב עצום והוקרה עצומה לא פחות לנופלים ויקיריהם.
השרה רגב מסרה: "רפאל ובני משפחת ארווס שילמו את המחיר הכבד ביותר בעבור ההגנה על הבית. משפט אחד שאמר לאחר האסון לא יוצא לי מהראש: "מי שחושב שיש לו צרות, שיבוא לחלקה מספר 10 בבית העלמין חולון, שבזכותם אנחנו פה", אותה חלקה שהוא מכיר כל אחד ואחד מהגיבורים הטמונים בה, חלקה שכשהוא פוקד אותה הוא אומר בגרון ניחר: "כל הילדים שלי פה". כגודל האובדן כך גודל המחויבות של רפאל להבטיח שאנחנו כחברה נעניק לכל אחת ואחד מהנופלים את הכבוד שהם כל כך ראויים לו".
שי גראוכר
איש העסקים החרדי שי גראוכר הקים את ארגון "ביחד ננצח" התומך בנדיבות בהמוני אנשים שצלקות המלחמה חרוטות בגופם ובנפשם. בין היתר, הוא יזם וארגן נופשים למשפחות שכולות, סידר תרומות לשורדי שבי (בהן BMW לאמילי דמארי), וכן הפיק בריתות ואת הפרויקט "מהפכת ימי הולדת" שנועד לשמח ילדים ששכלו את הוריהם. לאורך המלחמה ממשיך המערך בהובלת גראוכר לסייע לפצועים ולתמוך במשפחות הנופלים.
לפי רגב, "שי הוא נציגה המובהק של ישראל הרגישה, החומלת, ישראל שבליבה בוערת כמיהה לתיקון עולם. הוא פועל לפי צו מצפונו ומתוך תחושת שליחות כדי לסייע לאנשים ששילמו את מחירה הכבד ביותר של המלחמה. בעשייתו הוא מוכיח שערבות הדדית אמיתית חושפת את פניה האנושיות של החברה. שי הוא ביטוי מרגש לחוט השדרה הערכי של החברה בישראל ולתחושת השליחות המפעמת באזרחיה".
שמואל סלוטקי
בשבת השחורה פיקד הרב סלוטקי על פלוגה של יחידת סריקת החללים המטכ"לית שחיפשה נעדרים בדרום. באותה העת יצאו דרומה גם שני בניו, ישי ונועם, כדי להגן על יישובי הנגב המערבי ולהילחם במחבלים שפשטו על היישובים. במהלך היום נותק הקשר עימם וכעבור מספר ימים התברר כי נפלו בקרבות. גם לאחר שגילה על האסון, המשיך הרב לעסוק ללא לאות באיתור הנעדרים ובזיהוי הנרצחים. בימים אלה הוא פועל ללא לאות לחיזוק האחדות בחברה הישראלית בשורה של מיזמים.
רגב מסרה: "בגבורתו ובהקרבתו מייצג הרב סלוטקי את כל היפה והנאצל שבארץ הזו. הוא שילם את המחיר הכבד ביותר בעבור חירותנו וגם לאחר בשורת האיוב שהתדפקה על דלתו פעמיים הוא המשיך להקדיש את כל כוחותיו לאיתור נעדרים ולהצלת חיי אדם והעניק כוחות אדירים ללוחמים ולכל אנשי הצוות שסייעו לו במלאכה. במעשיו וברוחו הוא מגלם את היכולת לצמוח מתוך השבר ולהמשיך לפעול לביצור ביטחונה ואחדותה של המדינה שאנחנו כל כך אוהבים".