"הנוקמים לא זמינים כרגע". זה המשפט שמתנוסס בגאווה מפוקפקת מתחת לטייטל של "ת'אנדרבולטס*" - עם כוכבית להדגשת חוסר הזמינות של גיבורי העל - הסרט החדש מבית מארוול. וחוץ מקריצה לסיפור המקור של חבורת האנטי-גיבורים (שהתגבשה לאחר מות הנוקמים), המשפט שמסומן כהערת שוליים מטרידה הוא כל כך סמלי. כי כשהנוקמים יצאו מהתמונה הגדולה, היקום הקולנועי של מארוול התחיל לצלול. ועדיין, תאגיד הענק שומר על שקט תעשייתי (ושלום ל"בלייד") וממשיך לייצר סרטים, "להיטים" של רגע חסרי קצב, טון מרכזי, ריגוש והייפ. ועכשיו, עם עליית "ת'אנדרבולטס*" לאקרנים בישראל ובעולם פלוס ביקורות משבחות ומשתפכות ("הסרט הכי טוב של מארוול בשנים האחרונות"), נשיא מארוול קווין פייגיי יכול לשבת רגל על רגל ולשתות מרגריטה על היאכטה שלו. לבינתיים.
עלילת "ת'אנדרבולטס*" מחזירה אל המסך כמה נבלים ואנטי-גיבורים מהסרטים הקודמים של מארוול, רק שהפעם הם מגיעים עם בעיות מורכבות, פילוסופיות וקיומיות יותר. חבורת האאוטסיידרים, שכוללת את ילנה לובה (פלורנס פיו), ג'ון ווקר (ווייאט ראסל), השומר האדום (דייוויד הארבור), רוח (האנה ג'ון-קאמן) ובאקי בארנס (סבסטיאן סטן), שמצטרף אליהם בשלב מאוחר יותר, מוצאת את עצמה נלחמת על חייה כשוולנטינה אלגרה דה-פונטיין (ג'וליה לואי דרייפוס), מבקשת לחסל אותם. בדרך הם פוגשים את רוברט ריינולדס, טיפוס מפוקפק עם עבר טרגי שיהפוך לסנטרי, גיבור על אינסטנט עם כוחות מטורפים. לסנטרי יש גם צד אפל ואישיות נפרדת בשם "הריק" (The Void), והוא ייתן משמעות חדשה לבעיות הנפשיות של חברי הת'אנדרבולטס.
ובכן, לא בטוח באיזה סרט צפו המבקרים מעבר לים, אבל "ת'אנדרבולטס*" הוא לא סרט טוב בצורה יוצאת דופן. מצד שני הוא גם לא ממש גרוע. הוא פשוט... בסדר? מה שבטוח, הוא עדיף מ"קפטן אמריקה: עולם חדש מופלא" שהביא את הכל למסך הגדול חוץ מעולמות חדשים ומופלאים. ול"ת'אנדרבולטס*", בלי עין הרע, לא חסרות בעיות, אבל לעומת הקפטן עם הכנפיים - הסרט הנ"ל מרגיש קצת יותר מגובש, בעל אופי וכיוון מוגדר באופן יחסי. העניין הוא הדרך שהוא הולך בה כדי להשיג את כל אלה. היא משובשת ומלאה בבורות עלילתיים ותסריטאיים עמוקים, ובחירות אומנותיות לא ברורות.
חבורה אקלקטית של אנטי-גיבורים, נבלים, שמגויסים בעל כורחם להציל משהו או מישהו זו לא תמה חדשה ופורצת דרך. בואו, ג'יימס גאן עשה את זה כבר עם "יחידת המתאבדים" (הגרסה של דייוויד אייר לא נחשבת) המשעשע. גאן ידע מה הקהל דורש והוא סיפק לו מנה כפולה ומכופלת של חבורת אהבלים לא יוצלחת שמצילה את העולם. אז אף אחד לא ביקש מהת'אנדרבולטס (שבגרסה הנוכחית קיבלו את השם שלהם באופן דבילי) להציל את היקום, אבל בניגוד לדמויות הלא סטנדרטיות שלו, הסרט הולך בכיוון רציני, אפלולי ורגיל למדי.
דווקא דיסי, שידועה במלנכוליה ובפלטת הצבעים המדכאת שלה, התעלתה במקרה הזה מעל היריבה שלה. "יחידת המתאבדים" של גאן היה מצחיק, מלא אקשן מפוצץ ושטותי והכי חשוב - עם דמויות שאפשר להתחבר אליהן. אבל הת'אנדרבולטס הם לא לכאן ולא לכאן. אסופת הטיפוסים הזו צריכה להיות מופרעת, מטומטמת ובעלת יכולת בלתי תלויה לשחרר את הרסן ולפרוק עול. ומה מקבלים במקום זה? הרים של קלישאות ואת ג'ון ווקר בשיא תפארתו ודושבאגיותו, בתוספת קונפליקטים אקזיסטנציליסטיים של ילנה בלובה והשומר האדום. ואם כבר מתייחסים לדמויות באופן פרטני, אז סנטרי מקבל כאן טיפול שהוא על סף המחפיר.
לואיס פולמן ("אהבה בשחקים: מאווריק") הוא רוברט ריינולדס, מכור למת' שמתנדב לפרויקט חיילי העל של דה-פונטיין. אחרי אינספור כישלונות, הניסוי על הג'אנקי מצליח והוא הופך לסנטרי. אבל העבר הטראומתי שלו מייצר בתוכו דמות נוספת - "הריק", שבמקום להיות נבל דה פקטו, הוא משמש כמטאפורה למצב נפשי של הדחקה, פוסט-טראומה ומשליך אנשים לתוך עולם של עינויים פסיכולוגיים. ולמרות שיש כאן מהלך תסריטאי אמיץ ולא מקובל בסרט גיבורי על, בשטח הוא לא מבוצע טוב, וסנטרי - מהטיפוסים היותר מורכבים של עולם הקומיקס ומארוול בפרט - הופך בסרט לטיפוס לא מעניין בעליל. זה קצת מזכיר את מה שג'יימס גאן עשה לאדם וורלוק ב"שומרי הגלקסיה 3" - משמע הפך אותו לדמות דבילית למהדרין. תכלס, מי שסוחב את הסרט הזה לבדו על הכתפיים הוא דייוויד הארבור, שמכניס קורט נדרש של מופרעות שהסרט משווע לה. השומר האדום הוא טיפוס דפוק על כל הראש, שמייצג את כל מה ש"ת'אנדרבולטס*" היה צריך להיות: טרללת מטורללת של סצנות אקשן מלהיבות, פאנצ'ים ופסקול מקפיץ ומחשגז. אבל זה לא קורה.
בשורה התחתונה "ת'אנדרבולטס*" הוא סרט בסדר שלא מתרומם לגבהים חדשים ומשמש כמקרה מייצג (כמו סרטים אחרים) של המצב הנפשי שמארוול נמצאת בו: יריות נואשות לכל עבר בחשיכה מוחלטת, וניסיונות חוזרים ופזיזים לייצר כמה שיותר סרטים רנדומליים. אולי, במקרה, אחד מהם יפגע במטרה. במקרה של "ת'אנדרבולטס*" המטרה כנראה הושגה, כך שעול הציפיות הכבד נמצא עכשיו על הכתפיים של "ארבעת המופלאים", שיגיעו לבתי הקולנוע ביולי. ואם גם את הסרט הזה מארוול תחרבן, המעריצים עוד עלולים לשרוף את המועדון.