לצד פופ, היפ הופ או מוזיקה מזרחית, ישראל היא ככל הנראה המדינה היחידה בעולם עם קטגוריה רחבה של שירי שכול וזיכרון שעומדת בפני עצמה. בכל שנה, ובצל המלחמה הבלתי נגמרת, מתווספים עוד ועוד פנים ושמות של אנשים שחייהם נגדעו, וחלקם הופכים לשיר. ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, אנו מביאים כמה מהסיפורים מאחורי השירים.
איפה הילד // אחרי המלחמה
סמ"ר אור בלומוביץ היה בביתו בפרדס חנה-כרכור בבוקר 7 באוקטובר. כשהמתקפה החלה, הוא מיד ארז תיק, לקח את נשקו ויצא. מיום הכניסה הקרקעית לעזה, הוא ופלוגתו בהנדסה קרבית לא יצאו מהרצועה למעט חופשות בודדות וקצרות. בזמן ההפוגות, הוא החל לכתוב רשמים בפנקס שאפשרו הצצה לעולמו של חייל בשדה קרב. לימים, קיבלו הוריו רוני וגיל את הכתבים ופנו לחמי רודנר, סולן להקת "איפה הילד", בבקשה שיכתוב שיר לזכר בנם - שמילותיו נלקחו מאותו פנקס. רודנר ערך את המילים לשיר והלחין אותו.
אור שפצר את פנקס המלחמה ועטף את הכריכה בסרט דביק כתום. בגלל צורת ההדבקה, נוצרה מעין תמונה של נשק עם מחסנית ששולבה בעטיפת השיר. לצידו, מופיע רישום שאיירה הציירת יעל סקאלייה, בהתבסס על אחת התמונות האחרונות של אור שצולמה בזמן המלחמה. אור נהרג ב-15 ביוני באסון פיצוץ הנגמ"ש ברפיח יחד עם עוד שבעה מחבריו לפלוגה. רק בן 20 במותו.
חמי רודנר: "למרות ש'אחרי המלחמה' הוא שיר הנצחה לאור בלומוביץ ז"ל, אני מוצא בו הרבה חיים ואופטימיות. הדור הזה יכול ללמד אותנו מהי אחריות והקרבה, ולנו נשאר רק להיות ראויים לו".
יסמין מועלם // רק הזמן
כחודש אחרי שפרצה המלחמה, נפגשה הזמרת יסמין מועלם עם ליאור שיין, בת זוגו של רס"ל אמיר פישר, לוחם ביחידת דובדבן, שנהרג בקרב על כפר עזה והוא רק בן 22.
"את ליאור ואת משפחת פישר הכרתי בשלושים לזכר אמיר. כולם ניסו להסביר לי כמה הוא היה מחובר לשירים שלי. הוא היה הכי מצחיק, הכי חייכן. בכל סרטון שלו שהם הראו לי, הרגשתי שאני מתגעגעת אליו כמו לחבר, אפילו שלא הכרנו. במשך השנה האחרונה שמרנו על קשר. כל המשפחה והחברים מהצוות היו באים להופעות עם שלטים, סטיקרים, וכל מה שאפשר בשביל להנציח את אמיר. בשביל שהוא יראה מהשמיים שהם ממשיכים את המורשת שלו ומנסים להתקרב אליו עוד בכל דרך שאפשר".
"בוקר אחד אחרי הופעה שבה ליאור הייתה עם חברים, קמתי עם הסיפור שלהם בראש. שלה ושל אמיר. זוגיות של ארבע שנים ואהבה כל כך חזקה שנקטעה ביום. הוא הקריב את עצמו בשביל להציל חיים, והיא מנסה להתרגל לחיים החדשים שלה בלעדיו. אז כתבתי את השיר הזה. קטונתי מלדעת איך זה מרגיש מנקודת המבט שלך, ליאורי, אבל אני מקווה שזה נותן טיפה כוחות, ושאמיר אוהב את השיר החדש ומאשר אותו מלמעלה. לזכר אמיר פישר גיבור ישראל. לכל החברים שנהרגו יחד איתו בהגנה עלינו. באהבה גדולה לכל בנות הזוג שנותרו מאחור".
מטה משפחות החטופים, עברי לידר // היה לי חבר היה לי אח
59 חטופים וחטופות, חיים ומתים, מוחזקים בשבי ברצועת עזה כבר 571 ימים. מטה המשפחות להחזרת החטופים שיתף פעולה עם עברי לידר בביצוע מחודש לשיר "היה לי חבר היה לי אח" שכתב יורם טהרלב והלחין יאיר רוזנבלום. בקליפ משתתפים שורדי שבי ומשפחות חטופים שמזכירים יחד את המשימה הבהולה והחשובה מכל: להחזיר את כולם הביתה.
"הימים האלה שבין זיכרון לעצמאות מחזירים אותנו שוב ושוב לאותו מקום", מסר לידר. "לחוסר, לשבר, ולכמיהה שאי אפשר לשים לה מילים. השיר הזה מדבר על אח שיצא לקרב ולא חזר - ואנחנו שרים אותו היום על האחים והאחיות שלנו, שעדיין לא שבו. הקליפ הזה הוא לא רק מחווה - הוא קריאה. זעקה. תזכורת. החטופים עדיין שם, והלב שלנו לא יכול באמת להחלים כל עוד הם לא כאן. אנחנו לא מבקשים רחמים אלא אחריות וערבות הדדית. הבנה עמוקה שאי אפשר לדבר על תקומה, בלי לדבר על השיבה שלהם. אנחנו נמשיך להשמיע את הקול הזה, עד שכולם יחזרו הביתה".
יעל בר זוהר, גיא זוארץ // דרך שברי הלב
לקראת יום הזיכרון, בחרו יעל בר זוהר וגיא זוארץ להנציח את אחיינם עילי ברעם, שנרצח במסיבת הנובה, בשיר "דרך שברי הלב", שמבוסס כולו על טקסטים שכתב עילי, בן 27 במותו, ביומניו.
"משפחות שכולות לא צריכות את יום הזיכרון בשביל לזכור. אנחנו זוכרות בכל יום", שיתפו יעל וגיא. "כל ארוחה משפחתית, כל יום הולדת, כל חג נוסף שהם לא איתנו, כל אירוע משמעותי, והאמת שגם ב'סתם' ימי חול. ביום הזיכרון הכאב מהדהד אצל כולם, מחריש את שגרת היום ומזכיר כמה החיים יכולים להיות שבריריים. עילי שלנו נקטף כשהיה רק בן 27. כל מי שהכיר אותו יודע כמה מיוחד הוא היה. מואר, שמש, מלא אנרגיה, אהבה ותשוקה לחיים. כמה אהב לאהוב. אנשים, בעלי חיים, ילד של אור ואהבה. עילי היה פורץ דרך בתחום אמבטיות הקרח וטכניקת הנשימות והוא תמיד הזכיר לנו לאהוב לחיות במלוא העוצמה ולא לשכוח לנשום".
"בלכתו, כמו צוואה בלתי כתובה, ניסינו לנשום עמוק לריאות כל פרט נוסף מחייו, כל עדות חיה למוות ששיתק לנו את העצמות. מצאנו מחברות שבהן כתב לעצמו בכל יום מחשבות, תודות, טקסטים והרהורי ליבו. טקסטים מדהימים, רגישים ועמוקים שלא בהכרח תואמים את גילו הצעיר, אך מצד שני כל כך תואמים את האיש הרגיש, העמוק, הרוחני והנדיר שהיה. להתאבל זה דבר, זה לא משהו שקורה רק במסגרת השבעה, אלא מסע ארוך שבו הולכים כל מי שהיו חלק ממסע חייו. ידענו שהטקסטים האלה חייבים לקבל מנגינה כי שירים נשארים. גייסנו למשימה חברים שהם למזלנו גם 'במקרה' מוזיקאים מחוננים, אבי אוחיון ומתן דרור, וכך נולד 'דרך שברי הלב'. זו הזדמנות נוספת, קטנה, להתחבר שוב לנשמה החד-פעמית שעילי היה. המילים שאותן כתב מדברות את הלב שלו, אבל כמו שירים - הן מדברות גם הרבה אנשים אחרים. תודה עילי שלנו, על מי שהיית ומי שאתה בשבילנו לנצח נצחים. מקווים שתאהב את התוצאה שם למעלה. מתגעגעים ואוהבים בלי סוף".
עדי סומך // ענבר
אחת מאותם 59 חטופים וחטופות שמוחזקים ברצועת עזה היא ענבר הימן, בת 27 במותה, שהייתה אומנית גרפיטי חיפאית המוכרת בשם PINK וסטודנטית לתקשורת חזותית. היא התנדבה כמטפלת רגשית ("הלפרית") עבור החוגגים במסיבת הנובה. בדצמבר 2023 הגיעה הבשורה על רציחתה, וגופתה עדיין בשבי. חברתה, עדי סומך, כתבה שיר לזכרה וכך היא מספרת:
"ב-7 באוקטובר, ענבר הימן - אומנית גרפיטי וחברתי מבית - נחטפה ממסיבת הנובה וחיי התהפכו בן רגע. לאחר חודשיים מורטי עצבים, התבשרנו שהיא נרצחה עוד באותו יום. כדי להתמודד עם האובדן ולעכל את מה שקרה, כתבתי עליה שיר ביום הבשורה. ענבר ואני גדלנו יחד בפתח תקווה. למדנו יחד בחטיבה ובתיכון, ועם השנים, ענבר ואחותי התקרבו יותר והפכו להיות החברות הכי טובות. ענבר היא כמו בת בית בשבילי. גם אחרי שסיימנו את הלימודים, היינו יושבות יחד במרפסת של ההורים אחרי החגים, תמכנו בדרכים אחת של השנייה, עקבתי אחרי האומנות שלה והיא אחרי שלי, וקיוויתי שבעתיד עוד נעשה דברים יחד. יותר משנה עברה מאז הבשורה, וענבר עדיין לא הוחזרה".
"השמעתי להורים של ענבר את השיר, והם מאוד התרגשו. עם התמיכה שלהם ובהשראת כל מה שהם עושים למען ענבר, החלטתי להוציא אותו. זה החלק הקטן שלי בהנצחה שלה".
נועם בתן // פוקח עיניים
סמ"ר ירון אורי שי, "נוני" בפי המשפחה, בנם של הילה והשר לשעבר יזהר שי, שירת כלוחם בסיירת נח"ל. בבוקר 7 באוקטובר הוא נפל בקרב מול עשרות מחבלים שניסו לחדור לקיבוץ כרם שלום, כאשר ירון וחבריו ליחידה בלמו בגופם את הפלישה לקיבוץ והצילו חיי אדם. לאחר מותו, המשפחה מצאה בנייד של ירון שיר שכתב עם שורות בלתי נתפסות כמו "רוצה שלא יגיע יום שבת" שקיבלו משמעות מצמררת. השיר "פוקח עיניים" הולחן ע"י יונתן ויינרייך שגם הפיק אותו, ובהמלצתו פנתה המשפחה לזמר נועם בתן על מנת שיבצע אותו. לקראת יום השנה לנפילתו, בני המשפחה וחברת "קסטינה תקשורת" הפיקו סרט על חייו ומותו של ירון, "יהלום משגע", המלווה בשיר.
"כל מי שהכיר את ירון, אפילו לזמן קצר, לא יכול היה לפספס את ההומור הייחודי שהפך לאחד מסימני ההיכר שלו", שיתף ליאור, אחיו של ירון. "אבל לא כולם יודעים שהוא תכנן אחרי השחרור להופיע עם סטנדאפ שכתב. באחד הימים אחרי שקיבלנו את הטלפון של ירון ממשרד הביטחון, מיקה חברה שלו ואופיר אח שלנו חיפשו אחר הסטנדאפ במכשיר. לצערנו הרב, הסטנדאפ נמצא רק בראשי פרקים ואת המופע המלא נוכל רק לדמיין. אבל במהלך החיפוש נמצא אוצר אחר: הודעה שירון שלח לעצמו ובה כותרת 'פוקח עיניים' ולאחר מכן בתים של שיר אותו הוא כתב. המילים של השיר אינן פשוטות לעיכול, טעונות, ויש מי שיאמר נבואיות. מילותיו של לוחם קשוח ושל גבר עם לב חומל ואוהב. מילים של נוני, שנכתבו ככל הנראה במהלך קו בקרני שומרון".
בעז שרעבי, אמיר בן גל // אתה עוד כאן
השיר "אתה עוד כאן" בביצוע בעז שרעבי נכתב בידי המוזיקאי אמיר בן גל במהלך השבעה על אחיינו, סרן רועי בית יעקב, בן 22 מעלי, אחד מתוך חמישה חיילים שנהרגו בחודש מאי שעבר מירי טנקים של צה"ל בתקרית בצפון רצועת עזה.
"השכול והאובדן שמלווים את העם מאז 7 באוקטובר, והצורך ללמוד לחיות ביחד איתם, מאתגרים ולעיתים משאירים משקעים", כותב הדוד אמיר. "השיר מביא לידי ביטוי את האובדן - הכיסא הריק בשולחן שבת - אך מכיר במקום של הנופלים אחרי מותם. הם לא נעלמים מחיינו לגמרי, אלא ממשיכים ללוות אותנו. הזיכרונות, האמירות, החוויות, את כל מה שהם כבר נתנו, אי אפשר לקחת מאיתנו. את השיר מבצע הזמר בעז שרעבי שמביא איתו לכל ביצוע כל כך הרבה רגש. בעז, שמלווה את הפסקול הישראלי בזמנים של שמחה וברגעים של שבר, מנכיח בו את האתגרים העומדים בפני העם לא רק במהלך מלחמת חרבות ברזל, אלא עוד מאז הקמת המדינה". בן גל, איש חינוך במקצועו, יצא בעצמו אל החזית ב-7 באוקטובר ומאז שירת יותר מ-250 ימים בגזרות השונות.
נועם קלינשטיין // שיר לאדיר
"שיר לאדיר" נכתב לזכר אדיר מסיקה שנרצח במסיבת הנובה ברעים והוא בן 23 במותו. השיר חובר באמצעות אוסף פתקים שכתבה יולי רייטר, בת זוגו של אדיר, שהסתתרה לצידו במיגונית וניצלה. לקראת ציון השלושים, יולי פנתה לחברתה, הזמרת נועם קלינשטיין, וביקשה שתעזור לה לכתוב שיר אהבה לזכרו. נועם סייעה לה לחבר שיר על סיפור האהבה בין השניים, שראה אור במסגרת ציון שנה ל-7 באוקטובר.
בלילה שקדם למתקפת חמאס הגיע אדיר עם יולי וחבריו לפסטיבל המוזיקה, שבתוך שעות הפך לזירת טבח מדממת. בעודם נמלטים מהמסיבה, הם התחבאו במיגונית לצד חברים נוספים, שאליה בסופו של דבר הגיעו המחבלים. שניים מחבריו של מסיקה, סלע מעגן ומתן אקשטיין, רצו החוצה במטרה למשוך את אש המחבלים לכיוונם, ואילו אדיר וחבר נוסף, עילי נחמן, הסתערו על המחבל שניסה להיכנס בידיהם החשופות. במעשי הגבורה הם הצילו את חייהן של שלוש בנות שהסתתרו במיגונית, ובהן יולי, אך המחיר היה כבד: אדיר, עילי ומתן נרצחו. סלע, שנפצע אנושות, הצליח להינצל.
"ביום שבת 7 באוקטובר קיבלתי הודעת וואטסאפ שחברה שלי, יולי, במיגונית ברעים ושיש חדירת מחבלים", משחזרת קלינשטיין. "משם התחילו השעות הכי ארוכות שהיו לי בחיים. חוסר הוודאות וחוסר האונים שאני לא יכולה להגיע אליה או להציל אותה אלה תחושות שלא אשכח לעולם, שנחקקו בי לנצח. בהמשך הבנו שאדיר בן זוגה יצא החוצה מהמיגונית כדי להדוף מחבל שנכנס. הוא נרצח בניסיון להציל את חיי האהובה שלו והצליח".
"במשך כל השבעה יולי כתבה ב'פתקים' באייפון דברים על אדיר ולאדיר. לקראת השלושים, היא אמרה לי שהיא לא יודעת מה להגיד מעל הקבר וביקשה שאכתוב שיר אהבה. היא הראתה לי משהו כמו 100 פתקים מהתקופה שהם התחילו לצאת, מהזוגיות, מהשבעה ומהחודש בלעדיו, וממש ביקשה שזה יהיה שיר על האהבה שלהם ולא על השכול שלה. סימנתי לי את מה שאהבתי ושחשבתי שיתאים לשיר. התחלתי לכתוב ואחרי כמה שעות השיר היה מוכן. שלחתי לה הודעה שזה כמו להרכיב את הפאזל הכי עצוב בעולם. ובסופו של דבר, השיר הזה הוא רק שיר אהבה טהורה, יפה ונקייה".
עמיר בניון // בלדה לשוטר
למילים של אהוד מנור וללחן של נורית הירש, הזמר עמיר בניון חידש את "בלדה לשוטר" לזכרם של עשרת השוטרים שנפלו בהגנה על תחנת משטרת שדרות באירועי 7 באוקטובר. הקליפ, כחלק ממיזם מוזיקלי של גלי צה"ל וארגון אלמנות ויתומי צה"ל ליום הזיכרון, צולם יחד עם ילדי הנופלים רנ"ג ירון מוריס דיין, רנ"ג אדיר שלמה וסנ"צ מרטין קוזמיצקס, באנדרטה שנבנתה על שרידי תחנת המשטרה בדרום.
הפרויקט של תמרי, אהוד בנאי // יוצא לאור
בין העצב והגעגוע לאלה שאינם לבין שמחה על אלה שחזרו, "הפרויקט של תמרי" חידש לאחרונה את השיר "יוצא לאור" יחד עם אהוד בנאי ששר לזכר חברו אביב אצילי, מעמודי התווך של קהילת ניר עוז שנרצח ב-7 באוקטובר והניח אחריו אישה ושלושה ילדים. הפרויקט, שבמסגרתו יצאו כבר כמה וכמה שירים מאז פרצה המלחמה, נקרא על שמה של תמר קדם סימן טוב, שנרצחה בקיבוץ עם בעלה ג'ון ושלושת ילדיהם ארבל, שחר ועומר. יחד עם נגני הפרויקט, את השיר מבצעות הזמרות ובוגרות כפר הנוער "ביכורים", אותו הקימו תמר ושגיא דקל חן, אוריה שדה שאיבדה את בן דודה יהונתן חג'בי, שנרצח ביכיני בטבח חמאס, ועדי איפרגן, פרמדיקית צה"ל ולוחמת קרבית לשעבר.
השיר עצמו הוקלט ביוזמתה של נועה, אחותה הגדולה של תמר, מתוך געגוע שאין לו סוף והמשך המאבק להשבת 59 החטופים שמחכים גם בשעה זו, כבר יותר מ-500 יום, לצאת אל האור: "השיר מוקדש למלאכי הציפורים שמעלינו - משפחת קדם סימן טוב, תמרי, ג'ון, ארבל, שחר ועומר, ולזכרם של גיבורי ומגיני ניר עוז - אביב אצילי, רביד כץ, תמיר אדיר ודולב יהוד. ולכל החברים שעוד מחכים לצאת אל האור, אל חיים חדשים".