להקת "סליי אנד דה פמילי סטון" הייתה אחת הלהקות החשובות והמשפיעות של שנות השישים והשבעים, כששילבה בין חברי להקה שחורים ולבנים, מתחה את גבולות המוזיקה הפופולרית והעבירה מסר חד נגד גזענות בימי המאבק על זכויות השחורים בארה"ב. סילבסטר סטיוארט, שהיה ידוע בכינויו "סליי סטון", מנהיג הלהקה, הלך לעולמו היום (שני) בגיל 82 עקב מחלת ריאות ובעיות בריאותיות נוספות - כך לפי משפחתו.
"סליי אנד דה פמילי סטון" הייתה אחת הלהקות המעורבות גזעית הראשונות בתולדות ארצות הבריתהם שרו על קשייו של האדם השחור, על האמונה בדו-קיום בין שחורים ולבנים, בשנים הסוערות של מחאות התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית - שירים שהפכו ללהיטי ענק כמו Everyday People, Dance to the Music ועוד.
סליי סטון והלהקה שלו השפיעו לא רק במישור החברתי אלא גם זה המוזיקלי: הם היו בחוד החנית של השילוב בין מוזיקת סול, אר אנד בי ורוק פסיכדלי וההשפעה שלהם מורגשת עד היום. לארי גרהם, בסיסט הלהקה, הוא זה שהמציא את טכניקת הנגינה "סלאפ" על גיטרת הבס, צליל שנשמע מאז באינספור להיטים של אומנים ממגוון סגנונות מוזיקליים.
עם קריסת האופטימיות של שנות השישים, גם המוזיקה של סליי אנד דה פמילי סטון הפכה יותר פרנואידית וזועמת, ומושפעת משימוש הולך וגובר של חברי הלהקה בסמים קשים - שינויים שהתבטאו יותר מכל באלבום המופת שלהם There's a Riot Goin' On. השימוש בסמים גבה מחיר כבד מסטון שהתקשה לשחזר את ההצלחה ואת מוסר העבודה המוזיקלי שלו לאורך שנות השבעים והשמונים, והלהקה התפרקה. למרות זאת, את ההשפעה שלהם אפשר לשמוע אצל כמות בלתי נתפסת של אמנים, מהראפרים הכי מצליחים בהיסטוריה כמו סנופ דוג וטופאק, עד להרכבי רוק כמו רד הוט צ'ילי פפרס.