"פסטיבל הזמר והפזמון" של "קול ישראל" היה אחד הסמלים של יום העצמאות. התחרות ששודרה במוצאי החג הפכה לאחת התחנות החשובות עבור יוצרים ישראלים. בלטו בו בעיקר יוצאי הלהקות הצבאיות ובו נולדו שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית.
מי שלא היוו חלק מהחגיגה והושארו מחוץ לאולם ולרשימת המופיעים היו הזמרים המזרחים – עד לאירוע המוזיקלי שהתקיים לראשונה בשנת 1971 והחל לשנות את התמונה – "פסטיבל הזמר המזרחי". האירוע המוזיקלי שהתקיים במשך יותר מעשור נתן חשיפה ליוצרים ולאמנים גדולים כמו אביהו מדינה, עופרה חזה, שימי תבורי וזוהר ארגוב.
לצד השמחה על קיומו, שהתאפשר בזכות מאבק ארוך ועיקש שהוביל יוסף בן ישראל, שהיה ראש המדור לפולקלור ומוזיקה מזרחית בקול ישראל, שמו של האירוע והפרדתו מ"פסטיבל הזמר והפזמון" לא עורר גאווה רבה. "אני לא רוצה להוציא את השד מהבקבוק", אמר בועז שרעבי. "אבל היה 'פסטיבל הזמר המזרחי' והיה 'פסטיבל הזמר הפזמון העברי'. זה קונוטציה של הפרדה".
הפסטיבל החדש לא שודר בפריים טיים או במשבצת התרבות של לוח השידורים, אלא במסגרת השידורים בערבית. רק לאחר שתפס תאוצה וזכה לאהדה בקרב הקהל, שונה שמו ל"פסטיבל הזמר בסגנון עדות המזרח". "אם היית בא מהצד המזרחי לא היה לך סיכוי אם לא היית שר את הסגנון המערבי", הסביר אביהו מדינה, "גם תימנים נחמדים שרו רוק ורק אז נכנסו לרשימת המושמעים".