חודשיים לאחר שחשף כי אובחן במחלת ניוון השרירים (ALS), השחקן אריק דיין (52) התראיין לראשונה וסיפר בכאב על ההחמרה במצבו. בריאיון ששודר היום (שני) בתוכנית "גוד מורנינג אמריקה", גילה דיין כי רק ידו השמאלית נותרה מתפקדת, בעוד שצד גופו הימני שותק לחלוטין, וכן דיבר בפתיחות על הפחד מהעתיד, על הרגע שבו כמעט טבע לעיני בתו - ועל התמיכה של אשתו לשעבר. "אני נלחם בכל כוחי", אמר בדמעות, "אבל יש הרבה שאין לי שליטה עליו".
דיין, המוכר בין השאר מתפקידיו בסדרות "האנטומיה של גריי" ו"אופוריה", סיפר כי הסימנים הראשונים הופיעו לפני כשנה וחצי, כשחש לפתע חולשה בידו הימנית. "לא חשבתי שזה משהו רציני", נזכר. "חשבתי שאולי אני מסמס יותר מדי או שהיד פשוט עייפה". אך כשהמצב החמיר, החל מסע ממושך של בדיקות. "פניתי למומחה ידיים, שהפנה אותי למומחה נוסף, ואז לנוירולוג - שהעביר אותי הלאה ואמר: 'זה הרבה מעבר למה שאני מבין'". תשעה חודשים לאחר מכן, התקבלה האבחנה המצערת: הוא סובל מניוון שרירים.
ALS היא מחלה ניוונית, חשוכת מרפא, שפוגעת בהדרגה בתפקוד מערכת העצבים, גורמת להיחלשות שרירים, שיתוק, ובהמשך משפיעה גם על יכולת הדיבור והנשימה. "שלוש האותיות האלה הן איתי מהרגע שאני מתעורר, זה לא חלום ואני לעולם לא אשכח אותן", הוסיף עוד דיין, ואז סיפר: "הצד השמאלי שלי עדיין מתפקד, אבל הצד הימני הפסיק לעבוד לגמרי. גם היד השמאלית שלי נחלשת. אני מרגיש שאולי בעוד כמה חודשים לא אוכל להשתמש גם בה".
למרות שהוא עדיין מסוגל ללכת, דיין הביע חשש מהתדרדרות מצבו - במיוחד נוכח תקרית מצמררת שבמהלכה כמעט טבע בזמן שצלל עם בתו. "הבת שלי גררה אותי חזרה לסירה. התפרקתי לגמרי. דאגתי שהיא תחזור למים עם חברתה ותמשיך לצלול, אבל אני פשוט הייתי שבור". גם כשדיבר על אשתו לשעבר ואם בנותיו, השחקנית רבקה גייהרט, הוא התקשה להסתיר את הדמעות: "היא התומכת הכי גדולה שלי, האדם שאני נשען עליו הכי הרבה. הפכנו לחברים טובים יותר ולהורים טובים יותר".
דיין הודה שהוא כועס מאוד על האבחנה, במיוחד נוכח עברו האישי כילד שאיבד את אביו בגיל שבע, לאחר שהתאבד. "אני כועס כי אבא שלי נלקח ממני כשהייתי ילד, ועכשיו יש סיכוי טוב שגם אני לא אהיה שם בשביל הבנות שלי כשהן עדיין צעירות", אמר בכאב. למרות זאת, הוא מסרב לוותר: לקראת סוף החודש תעלה באמזון סדרת המתח Countdown בכיכובו, והוא גם צפוי לשוב לעונה השלישית של "אופוריה". "בלב שלי, אני לא מרגיש שזה הסוף. אני נלחם כמה שאני יכול - אבל יש בזה כל כך הרבה שאין לי שליטה עליו".