תופתעו לשמוע - להוציא מוזיקה חדשה עלול להיות דבר מבאס. הראפר וודו דאדי, שם הבמה של יותם ג'ונתן רבינו, שחרר לפני שבועיים את אלבומו השלישי "כל הפרחים בתל אביב יפרחו גם בלעדיי" ומנסה שלא לתת לציפיות של מי שכבר כתב כמה ורסים בחייו להשתלט עליו. "נורא קל להתבאס מכל דבר", הוא מעיד. "להתבאס שלא מספיק אנשים שומעים את המוזיקה שלך או כשמגיעים המספרים ולהבין שהרבה אנשים שומעים את המוזיקה שלך".
"התחלתי לעשות מוזיקה בגיל 15 ממקום טהור. זה היה מטורף שעשיתי אלבום, זה היה מטורף שעשיתי שירים והפקתי אותם בעצמי, וזה היה מטורף שביימתי את הקליפים. אחרי שלושה אלבומים ועשר שנים של מוזיקה, אני מרגיש מול עצמי שזה נהיה יותר מובן מאליו ואז זה מלחיץ כי אתה מצפה למשהו. עכשיו הרף עולה, ואני מצפה - למרות שאני לא אמור - למשהו שונה גם מבחוץ. לאיזושהי הרחבה של הקהל. מבחינתי, אלה לא דברים שאמורים לעניין אותי וגם לא משהו שאני יודע כל כך לומר באמת. זה אמורפי, אז אני מוצא את עצמי יותר ויותר מתמודד עם תחושה שאני לא רוצה להרגיש".
לפני דריסת הרגל של ספוטיפיי ואפל מיוזיק בארץ, וודו דאדי בן ה-25 התחיל להעלות לפני עשור כנער בתיכון את השירים שלו ל"סאונדקלאוד", פלטפורמת הפצת מוזיקה שהייתה פופולרית באותה עת והלכה ודעכה עם השנים. ב-2020 הוא הרגיש שהעסק מתחיל להיות קטן עליו, והוציא את ה-EP "אוסף שירים שכבדים מדי לענן". הסינגלים המשיכו לזרום, וב-2022 הגיע אלבום הביכורים "תן בראש וודו דאדי" שכלל סמפולים מפתיעים משירי ארץ ישראל הישנה והטובה, שהפכו לסימן היכר שלו. בזכות אותו אלבום הוא גם נכנס באופן רשמי לתודעת סצנת ההיפ הופ התל-אביבית.
"כבר כמה שנים שזו העבודה שלי - להיות מוזיקאי, וזה די דפוק", הוא אומר ומרגיש בנוח לצלול מהר מאוד לנבכי נפשו של אומן אחרי שמצאנו פינה קרה ומוצלת באחד מבתי הקפה הקרובים לביתו בתל אביב. "זה תמיד עניין שמוזיקאים תוהים לעצמם - מתי אני מציג את עצמי כמוזיקאי. היו הרבה שנים שעשיתי מוזיקה ואמרתי שאני מנהל משרד במשרד עורכות דין ובמקביל גם יוצר מוזיקה. בשלוש השנים האחרונות זו ממש העבודה שלי וההכנסה שלי. אני גם מלמד הפקה ומלווה אומנים אחרים".
זו לא הפעם הראשונה שהוא נשאל על שם הבמה שלו, וגם לא הפעם הראשונה שבה הוא מביע סלידה מוחלטת ממנו. "חרא שם ומביך", הוא קובע. "גם גרוע וגם לועזי, לא קשור למוזיקה שלי. זה שם שבחרתי בגיל 15 כשהתחלתי לעשות ראפ בצחוק. כל אחד יבחר שם ואני אהיה וודו דאדי. נתקעתי איתו".
ולמה לא לעשות ריברנדינג?
"כי ריברנדינג זה דבילי. יכולתי להחליף לשם האמיתי שלי, אבל גם אותו אני לא אוהב. וודו דאדי כבר נהיה המותג שלי, זה יוצר איזשהו רף כניסה קשה יותר כשאני מציג את עצמי לאנשים, אבל אחר כך זה כבר נהיה מילה בעברית כמו סודוך".
שאלה נוספת שמעלה תהייה היא הדפוס החוזר של שבעה שירים באלבום. הוא מסביר: "זה היה יכול להיות שישה או שמונה שירים, אבל לא הייתי מוציא שישה כי זה קצר מדי. אני עדיין מסרב לקרוא לזה EP למרות שהאלבום נמשך רק 19 דקות כי אני חושב שיש בזה תוכן ועולם אומנותי שהם שווי ערך לאלבום. אני יוצר שבעה שירים כי קשה לעשות הרבה לבד. אני עושה הכל לבד, וזה היה ההספק שלי בשנה וקצת. לאנשים אחרים קל לעשות הרבה שירים וזה ניכר בהם כי הם כתבו את המילים בסשן הראשון, הקליטו בסשן השני והפיקו. אני עובד על כל שיר מלא חודשים מהרמה הרעיונית ועד הביצועית".
בשיר "אהבתי די", הפותח את האלבום, טוען וודו דאדי שהוא "לא מחתרתי" אלא "קופי שחר טבוך" - זמר פופ שהצליח להתמקם בקונצנזוס כגיי עם ציציות. אבל באותו שיר ממש, הראפר לא מצנזר את עצמו ושר על סקס "בשביל הספורט" ומדמיין שהוא "אוכל לה את הרחם". זוהי רק דוגמה לשירים נוספים באלבום כמו "קנסל" שלא היו מתקבלים בוועדת הפלייליסט. וודו דאדי חי בשלום עם העובדה ששיריו, רובם ככולם, לא יושמעו ברדיו או במסיבות סיום.
"לצערי זה לא עובר. אני שומע את האלבום והוא מסובך, מבולגן, כועס ופחות נוח להאזנה - ועדיין הייתי רוצה שמאה אלף איש ייחשפו אליו כדי שחמשת אלפים אנשים יאהבו אותו. אלונה מאוד רצתה לרקוד עם שיר שלי ב'רוקדים עם כוכבים', אבל היא אמרה שאף שיר לא יעבור אותם", הוא מזכיר את בת זוגו, השחקנית אלונה סער. "אני אפילו ארחיב את תחום המאבק - אני בטוח שיש אנשים שלא אוהבים את האלבום. לא נחשפתי לזה כל כך, אבל אני לוקח את זה כנתון והמחשבה הזאת לא מפריעה לי כל כך. באמת שלא יכולתי לעשות שום שיר אחר כי אני יוצר את השירים שאני הכי רוצה לשמוע. שירים שאחרוש עליהם אחר כך יותר מכל אחד אחר".
כן, אתה שומע שירים של עצמך?
"המון. בדרך לכאן שמעתי את עצמי. ככה אני עושה מוזיקה, אז אם מישהו לא אוהב אותה - אוקיי, too bad, זה מה יש. אבל אני לא חושב שרק התוכן של המילים לא לרדיו, אני לא חושב שזה בגלל שאני אומר 'אני אוכל לה את הרחם'. גם אם היית מוציא את השורות הבעייתיות מהשיר הזה, הוא עדיין לא היה ממש עובר רדיו. משהו במוזיקה הזאת מאוד מסוגנן ולא כל כך מנגיש את עצמו לאוזן. אני מאוד אוהב את השורה 'אוכל לה את הרחם', אבל זה לשון בלחי. אני לא מחתרתי, אני לא חושב שזה סטייל להיות אנדרגראונד, אני רוצה שכולם ישמעו את המוזיקה שלי".
"אלונה כל הזמן מבקשת שאכתוב עליה שיר, ואני אומר לה שזה לא יהיה מעניין"
סער, שהשתתפה בעונה הנוכחית של "רוקדים עם כוכבים" עד להדחתה, ביקשה מבן זוגה הראפר לכתוב שיר במיוחד עבור נאמבר ריקוד בתוכנית. חרף ההזמנה הרומנטית, הפריים טיים והריאליטי לא קרצו לו. "אמרתי לה, תשמעי - גם לא כזה בא לי וגם אני לא חושב שאני יכול לעשות משהו שאהיה מרוצה ממנו. ואז אין כל כך היגיון".
בשיר "צפרדע במים רותחים" אתה תוהה לעצמך - "למה אני עושה מוזיקה במדינה שלא מחזירה חטופים?". מחזיר לך שאלה בשאלה - למה באמת?
"אז קודם כל, אני עושה מוזיקה גם לפני שהמדינה לא מחזירה חטופים. אם הייתי צריך להתחיל היום, לא יודע אם הייתי עושה את זה. יש ממד מבייש בלחיות במדינה הזאת בשבילי. אני עושה מוזיקה מכוח האינרציה, זה הביטוי שלי. מתישהו אני אפסיק להיות אומן ואני אפסיק להיות וודו דאדי וזה ייגמר, אבל אני עדיין אעשה מוזיקה. יש לי כל מיני שורות כאלה באלבום, כמו 'שנה הבאה תאהבו אותי פחות' או 'אולי לא אהבתם אותי באמת'. אני מאמין שתמיד אעשה מוזיקה בשביל עצמי, אבל יש משהו מבייש בלפעול בספירה הציבורית בכלל בישראל בעת הזו בעיניי. כתבתי את השיר הזה מזמן, כבר לפני שנה וחצי. הופעתי איתו בלבונטין, ואז אמרתי שאולי הוא יפסיק להיות רלוונטי. הצחוק הוא עליי".
את הדימוי "צפרדע במים רותחים" משליך הראפר על החיים בישראל בכמעט 22 החודשים האחרונים, מאז שהחלה המלחמה בעזה. לפי המשל, אם תנסו להכניס צפרדע לתוך סיר עם מים רותחים, היא מיד תקפוץ כדי להתחמק מהסכנה המיידית. אבל אם תנסו להכניס אותה לסיר עם מים פושרים, היא תשתכשך בהנאה ולא תבחין בכך אם המים ימשיכו להתחמם בהדרגתיות, גם באופן שמסכן את חייה. "בגלל שהטמפרטורה עולה בצורה הדרגתית, היא לא מרגישה שהמים רותחים והיא פשוט תמות. זו אנלוגיה למציאות שלנו, אני חושב שכולם יכולים להבין את זה".
"יחד עם זאת", הוא מדגיש, "אני לא חושב שהאלבום צריך להיות סטטוס בפייסבוק של פעילת מחאה בקפלן. בשביל זה יש פייסבוק. אבל האלבום שלי נגוע בתקופה, גם אם בשורות קטנות, זה קיים בתוך הספרה הזאת".
ולמרות הביקורת שלך, אתה עדיין בוחר להוציא את האלבום, ליצור ולפעול.
"זו לא הייתה שאלה כל כך מבחינתי. לא הייתה לי אפילו תהייה לגבי זה. אני לא חושב שיש משהו צבוע בלהוציא מוזיקה. לי קשה עם עצמי, אני לא מפחד מאיזו ביקורת ציבורית. יש הופעות בפארק הירקון, יש 'האח הגדול', הכל טוב".
רבינו, שלא שירת בצה"ל, ממש לא מרגיש צורך להסתיר את זה. "לא רציתי ללכת לצבא, זו השורה התחתונה", הוא אומר. "הייתי ילד ואני חושב שזה לא היה עושה לי טוב. היו לי כל מיני קשיים נפשיים. אחרי ששחררו אותי על סעיף נפשי, שאלו אותי למה לא הלכתי לצבא והייתי נותן תשובות פוליטיות כי הרגשתי שאני צריך להצטדק בפני מישהו. הייתי אומר שאם הייתי נשאר בצבא זה היה עושה לי רע. הכל נכון והייתי במצב רגיש, אבל זה לא משנה את העובדה שברמה הבסיסית לא רציתי ללכת לצבא. אחרי כמה שנים הפסקתי להצדיק את עצמי מול אנשים אחרים. אם הייתי רוצה ללכת, אז הייתי מתקשה ומוצא פתרונות ואולי עדיין לא מצליח".
7 באוקטובר, המלחמה, שינו משהו בתפיסה שלך? חרטה כלשהי?
"לא, ממש לא חרטה. אני אדם פוליטי באופן כללי אז יש לי דעות על הכול. אני מאוד אוהב את הציבור החרדי, ואני מאוד לא אוהב ששונאים את החרדים. הייתי תחת הרושם שלא צריך לגייס את החרדים לפני 7 באוקטובר, והדבר היחיד שהשתנה אצלי בנושא הזה לכיוון מרכזניקי יותר הוא שאני מבין שיש צורך שלא יינתן פטור גורף לכולם".
בחברה מיליטריסטית אתה עלול לחוות יחס עוין בגלל שלא שירת בצבא. לאביב גפן מזכירים את זה עד היום.
"אני לא נתקל בזה יותר מדי. המון ראפרים ומוזיקאים לא הלכו לצבא, ואם אני מאבד קהל זה קורה כי אני בוחר לדבר על זה. המון מוזיקאים מכחישים את החלק הזה בחיים שלהם. הם מתראיינים ומבקשים לא ישאלו אותם על הנושא. מהרגע שהתחלתי להיות טיפה דמות ציבורית, היה לי נורא חשוב לא להיות האדם שמכחיש את זה. לי לא הייתה דמות שאמרה 'לא הלכתי לצבא וזה בסדר'. עזוב מה הסיבה. אני חושב שהרבה אנשים רוצים להרוג אותי כשאני אומר דברים שמאלניים".
לוודו דאדי יש תואר של ראפר קשוח, אך בשירים שלו הוא דווקא מתגלה כטיפוס רך יותר בהשוואה לחבריו לסצנה. היותו תל אביבי בורן אנד רייזד והחלטתו שלא לשרת בצבא הובילו לא מעט טוקבקיסטים לקבוע שהוא לא יותר מפריבילג מפונק. הוא לא מתרגש: "היו אומרים שאני מפונק לא משנה מה, עצם זה שאני מתל אביב - רואים עליי - ושעברתי ילדות נורמטיבית במצב סוציו-אקונומי רגיל. להיות תל אביבי זו גאווה גדולה ואני מקווה יום אחד לקבל את פרס יקיר העיר שמוענק בכל שנה לכל מיני ירון לונדונים. יש אנשים שצוחקים עליי - 'אתה ראפר? אתה אמור להיות קשוח? יש לך סמ"ך'. זה באמת מצחיק אותי. אני מרוויח הרבה אנשים שמקבלים ממני כנות וגובה עיניים. בסוף, אנחנו מצפים מהאומנים שלנו להיות אמיתיים".
הוא לא רק חלם על הופעה במוסד הופעות כמו הבארבי בדומה לרבים מהאומנים בני גילו. השורה "פוסטרים לבארבי מעלים אבק" בשיר "קנסל" מכוונת להופעה מסוימת שהייתה אמורה להתקיים מעט אחרי שפרצה המלחמה. היא בוטלה על רקע הנסיבות. בניגוד למוזיקאים אחרים ששריינו תאריכים חדשים במועדון במשכנו בנמל יפו, הופעתו של וודו דאדי לא יצאה לפועל עד היום וספק אם בכלל תקרה. "לא חזרתי לשם כי אני לא חושב שאני יכול להביא את כמות האנשים שהבאתי אז", הוא מודה. "בעיקר לא רציתי להיות בפוזיציה של לעבוד בשיווק. כשאני מופיע בבארבי אני צריך לדחוף את עצמי חזק, ולא הייתי מעוניין לשווק את ההופעה שלי".
שיר המלחמה הבולט ביותר, "חרבו דרבו" של נס וסטילה כמובן, אינו בלדה מלנכולית מתכנסת אלא שיר ראפ לוחמני שהפך ללהיט מדינה ודרבן את החברה הישראלית ל"מלחמה ומכות" בהתאם למשמעותו המילולית בערבית. "זה שיר מבייש", אומר רבינו ומתנער כראפר. "יש תרבות פשיסטית במדינה, תרבות המיינסטרים היא פשיסטית וכל מי שחושב שזו סיסמה מוזמן להסתכל בוויקיפדיה ואז מול המראה. אני לא מאמין בלתקוף ראפרים יותר מצליחים ממך, אין בזה פאסון, אבל זה שיר שמשקף את הלך הרוח שלנו".
הראפר והמפיק הפנר מתארח באלבום שלך. עד כמה פרגון יש אחד לשני במעגל הראפ?
"הרבה מאוד פרגון - אם אתה חבר של כולם. אם אתה בתוך המעגל. אני מרגיש כמו כבשה שחורה, מתייחסים אליי ככה ומתעלמים ממני. זה קצת אווירת 'קלולס' ו'ילדות רעות' של תיכון. אני לינדזי לוהן. סתם. זה מאוד קליקתי, ואני מדבר בעיקר על המוזיקה בתל אביב. אני לא מקבל שום פרגונים וגם לא מחפש אותם כבר, למרות שהיה יכול להיות לי הרבה יותר כיף. כבר ב-2021 שרתי: 'פרגונים מסטנדאפיסטים, שתיקה ממוזיקאים / גם אתם תל אביבים, לא אמריקאים'".
"יש לי הרבה קהל יחסית, אבל אנשים פחות מצליחים ממני מקבלים יותר במה רק בגלל שהם קשורים. אני חושב שהמוזיקה שלי הייתה יכולה להתפשט יותר, אבל בסוף הרבה מהקליקות והפרגונים, לעבוד ולהיראות כל הזמן אחד עם השני - זה מוביל למוזיקה בינונית. כל יום ההוא בסשן עם ההוא, מתארחים אחד אצל השני וכותבים שיר בשעתיים. זה ניכר, והרוב לא טוב בעיניי. אני כותב בית אחד בחצי שנה. כלומר, אני רוצה להצליח אבל כנראה שלא מספיק כי אני מוכן לעשות את זה רק בתנאים שלי. אין פונקציה כזאת שאנסה לעשות שיר עם מאפיינים להיטיים".
ובכל זאת, מישהו שתופס את אוזניך בארץ?
"אני מאוד אוהב את גיאגיא", הוא בוחר לפרגן למוזיקאי גיא בן עמי. "הוא מהווה לי השראה בעיקר ברמת הכתיבה ומה אפשר לעשות עם כתיבה. באופן כללי, אני בעיקר שומע מוזיקה עברית ישנה ומוזיקה אמריקאית, כל מה שבין פופ להיפ הופ לאר אנד בי".
"הדאגה שלי היא מה קורה לנפש שלנו כאזרחים במדינה כשאנחנו מקיימים שיחות בעד או נגד הרעבה בעזה, או כשאסור לומר ש'חרבו דרבו' זה שיר לא טוב"
בשלוש השנים האחרונות רבינו נמצא במערכת יחסים עם השחקנית אלונה סער, שהתפרסמה כמ"מ נועה, קצינה חסרת ביטחון המתמודדת עם קשיים חברתיים בסדרת הקאלט בפוטנציה "המפקדת". אחד השירים באלבום הטרי נקרא "רוקד עם כוכבים", אך הטקסט עצמו ממש לא עוסק בהשתתפות של זוגתו בתחרות הריקודים או בקשר בין השניים. "זה שיר שהתחיל כדאחקה על אנשים שאני לא אוהב ואז הבנתי שאני יכול לצנזר את השמות אז המשכתי אותו", הוא אומר. "שואלים אותי - 'מי אנס? על מי אתה מדבר?' ואני עונה - חסר לכם על מי, באמת? זה סנטימנט גדול יותר של כעס וקיא".
אלונה לא נעלבה שאין שום שיר אהבה עליה, עליכם?
"היא כל הזמן מבקשת שאני אעשה עליה שיר ואני אומר לה שזה לא יהיה מעניין. אבל אני מזכיר אותה כל מיני פעמים. אם הייתי צריך להקדיש לה שיר זה 'זעם וחמלה', גם השיר שהיא הכי אוהבת".
מערכות היחסים הקודמות של סער בת ה-27 עוררו עניין ציבורי גדול מדי - השחקן אמיר חורי, שכל "חטאו" הוא היותו ערבי, וכוכב הרשת החרדי מלך זילברשלג ששבר כמה סטיגמות.
אני מקווה שיש לכם יותר מרחב נשימה.
"קודם כל, אני תמיד אומר שחשבתי שיהיו לי יותר עוקבים מאז שהתחלתי לצאת עם אלונה. לא עלו מספיק. אני ואלונה כבר יחד כבר שלוש שנים. אני קטן ממנה בשלוש שנים ולא מרגיש ככה. היו בינינו פערים בניסיון חיים - כשאני הכרתי אותה היא כבר גרה בדירה משלה ואני עדיין גרתי עם אמא שלי. עם הזמן עברתי לגור אצלה, ואנחנו כבר שנה ומשהו גרים ביחד בבית משלנו".
לרבינו וסער חיבה עמוקה לכלבים. יעיד על כך השיר "סטלה" שנועל את האלבום. הוא נקרא על שמה של הכלבה סטלה, אשר מתה בגיל 4 מסרטן אלים. "היא הייתה של אלונה ושל אמיר ואז לקחתי עליה בעלות כאבא חורג. זה היה נורא, אני אפילו שר באלבום 'עברתי דירה בגללך' - כלומר בגלל סטלה. עברתי לאלונה אחרי שהיא מתה כי היה הרבה עצב".
אלונה סיפרה לאחרונה שהיא מחכה שתציע לה.
"אני חושב שאתחתן עם אלונה כי היא מאוד רוצה שנתחתן. מבחינתי לא הייתי מתחתן אף פעם, אבל היא יותר רוצה שנתחתן מאשר שאני מסרב. זה לא קשור ספציפית אליה, זה פשוט כל הטקס הזה והחגיגה. אני לא רוצה שום דבר מזה. אבל זה מתגמד לעומת כמה שהיא רוצה".
תן לה להיות כלה!
"לגמרי".
כמוזיקאי, עם איזה שיר תבחר להיכנס לחופה?
"יש כל מיני רעיונות, זה כבר עלה בדייט השלישי שלנו. תלוי איזה זמר ירצה להתארח. יהורם גאון, קדימה, תרים את הטלפון".
בשבעה שירים דוחס רבינו לא מעט סוגיות שבוערות בו. אחת מהן, לא מספיק מדוברת בשיח הציבורי, היא המחשבה שלא להביא ילדים לעולם. "תראה, אני עדיין צעיר אז לא מצהיר הצהרות. אבל בתחושה שלי אני לא רוצה ילדים. זה התגבר אצלי ככל שעבר הזמן וראיתי כל מיני אנשים בחיים שלי בלי ילדים. הרגשתי חיבור מאוד חזק, וזה ממש לא קשור לכך שהעולם לא צריך עוד ילדים".
אלונה חושבת כמוך?
"היא תמיד אומרת שהיא רוצה 0 עד 2 ילדים. זה קורע אותי מצחוק. 0 זו אפשרות אז זה מסתדר".
השניים הכירו אחרי שסער נתקלה במוזיקה של הראפר ונדלקה עליו, תחילה במובן היצירתי. "היא עקבה אחריי באינסטגרם וידעתי שיש מישהי כזאת", הוא אומר. "ראיתי שהיא יפה. היא טוענת שהיא המעריצה הכי גדולה שלי. אני, מנגד, סלדתי מ'המפקדת' בהתחלה כי אני טיפש. חשבתי שזו עוד סדרה על הצבא, וזו אחת הסדרות הישראליות המעולות שיש. אנושית ונשית, ומאוד מרעננת".
כשאנחנו באים לסכם, היצר הפוליטי שב לבעור בו: "חרא פה. יש קטע באלבום שאני שר: 'חבר שלי הילדס באירופה שר אופרה / גם אביתר יעבור עוד שנה / אז גם אם אני אשאר אחרון אני לבד אזיין את המדינה'. הילדס ואיתמר הם שניים מהחברים הכי טובים שלי. לפעמים אני מדבר עם כל מיני אנשים לא חשובים כמוני מבחינה פוליטית, ששואלים אותי למה אני גר פה. אני עונה שנדפקתי, זה אני. אני ישראלי. אני חושב שהמלחמה לא מוצדקת והממשלה מופקרת, ועדיין אני ישראלי ועברי בטירוף. לא אעבור למדינה אחרת ואחיה כמהגר. אני רוצה לגור פה".
ומה יהיה, לדעתך?
"אני בטוח שיהיה אחרת כי אין ברירה. אני מאמין שנחיה במציאות שבה תהיה מדינה פלסטינית לצד מדינה יהודית. יהיה שלטון אחר. הדאגה שלי היא מה קורה לנפש שלנו כאזרחים במדינה כשאנחנו מקיימים שיחות בעד או נגד הרעבה בעזה או כשאסור לומר ש'חרבו דרבו' זה שיר לא טוב. זה מה שמטריד אותי יותר. אני אומנם מיעוט במדינה אבל לא בעולם או בתל אביב".
איך תפיסת העולם שלך מסתדרת במפגשים ובשיחות עם אביה של אלונה, שר החוץ גדעון סער?
"אני לא מדבר איתו על פוליטיקה, אני אוהב אותו. אני גם לא רואה אותו הרבה, הוא איש עסוק".
וודו דאדי ישיק את אלבומו החדש ב-28 באוגוסט במועדון לבונטין 7. בתל אביב, אלא מה.