השחקן אלון אבוטבול, שהלך לעולמו במפתיע בגיל 60, הובא למנוחות היום (חמישי) בבית העלמין האלטרנטיבי בקיבוץ גבעת ברנר. מוקדם יותר השתתפו מאות בטקס האשכבה בתיאטרון הלאומי הבימה, אשר הגיעו לחלוק כבוד אחרון לאבוטבול, זוכה פרס אופיר, שגם היה מועמד לפרס אוליבייה היוקרתי והותיר חותם אדיר בקולנוע ובטלוויזיה בתפקידים רבים ומגוונים.
- "זריחה יפה במיוחד": הסטורי המצמרר שהעלה אלון אבוטבול לפני מותו
- "כשהיית בחושך - הארת לי את הדרך": עולם התרבות נפרד
- הריאיון האחרון של אלון אבוטבול
- "השחקן מ'רמבו' ו'באטמן'": סיקור מותו של אבוטבול בעולם
בטקס ההלוויה לאלון במלעיל, כפי שקראו לו חבריו, נכחו בין היתר אסי לוי, משה אדרי, דני שטג, דודי לוי, חיים זנאתי, אסתי זקהיים, מיכאל אלוני, שני קליין ושי אביבי. הבמאית שיר ביליה, שותפתו לחיים של אבוטבול ואם ילדיו, נפרדה בכאב גדול: "היינו עכשיו חודש וחצי בארה"ב, היינו הזוג שכל כך רצה להיפרד ולא הצליח. כבר חודש וחצי שאני מחכה לו כל בוקר והוא מגיע לשתות איתי קפה. אנחנו מדברים וכיף לנו ביחד. ואני רואה איך מיום ליום אלון מתקן את עצמו וגדל ומחייך, והעיניים שלו טובות, ואני אהבתי אותו. אמרתי לילדים היום בבוקר שאני מרגישה שאבא היה מואר. לקחתי אותו לשדה התעופה, ויש לי תמונה, אורי (אחת הבנות) צילמה אותנו מתחבקים והוא אהב, אהב, אהב את המשפחה שלו".
"היינו הזוג שרצה כל כך להיפרד ולא הצליח. אהבתי אותו"
שיר ביליה, שותפתו לחיים ואם ילדיו של אלון אבוטבול
אליה אבוטבול, אחת מבנותיו של אלון, כאבה והרעיפה געגועים בעקבות האובדן הפתאומי והשבר הרגשי: "היי אבא, היי חבר טוב כל כך. נגמרו לנו החיים. אני אוהבת אותך, אני סולחת לך. אני מבינה אותך. אתה איתי בלב. בבקשה תישאר הרבה זמן איתי בלב. תבקר אותי, אהובי, אוקיי? אנחנו תומכים בך. דרך צלחה, אבא. אני אתגעגע מאוד".
הבן מיכאל דיבר: "מאז ששמעתי, עם כל הכאב והעצב, הלב שלי מלא מלא מלא באהבה, אהבה שאתה לימדת אותי. באהבה אליך, באהבה שאתה ממשיך לשפוך עליי בכל מקום. אני זוכר שהיה לנו את הריב הגדול, היינו בקרוואן בארה"ב ורבנו. כעסתי. אני לא יודע למה. והלכתי. תפסתי טרמפ רחוק, והייתי בטוח שזהו - מערכת היחסים עם אבא שלי נגמרה, ובאותו ערב פשוט דפקת בדלת של המלון שהייתי בו ואמרת לי 'רק תדע שאני פה, אם אתה רוצה'. באת עם הקרוואן מול המלון, אתה גרת שם, ואני במלון. ומאז אני תמיד מרגיש שזה מה שאתה אומר לי - זה שאתה פה. וגם עכשיו אני מרגיש את זה. גם כשהלכת אני יודע שאתה תמיד שם ושאתה אוהב אותנו ואנחנו אוהבים אותך".
מילי, בתו של אלון, ספדה בקול שבור: "תשמח מלמעלה. אתה עכשיו מחייך לי ואני בוכה. אני מתגעגעת אליך, אלוני. אל תשכח להגיד שלום. אני מחכה לשיר איתך את השיר שלנו. אני אוהבת אותך ואני אדבר איתך כל יום". הבת אורי נפרדה גם היא: "הייתי מדברת איתך על מוות - מה זה, איזה מוזר זה, והיית מקשיב ועושה קולות ואוכל שוקולד, והייתי שואלת אותך מה אתה חושב, ופשוט הקשבת. ידעת להקשיב. ידעת גם לדבר, וכמה דיברת, אמאל'ה. החבר הכי טוב שלי. אני אוהבת אותך. תראה כמה אנשים יש פה, ואתה עדיין מצחיק אותי. צוחקת ובוכה. אבל אני אהיה שמחה, אני אהיה בסדר. אתה תיהנה לך, אהוב ליבי".
בטקס האשכבה שהתקיים קודם לכן השתתפו בין השאר מירי מסיקה, שולי רנד, מרים זוהר, יעל אבקסיס, ששון ואדם גבאי, דובר קוסאשווילי, דרור קרן, יצחק גורמזאנו גורן, טמירה ירדני, גל זייד ועמיר פרץ. חלקם גם עבדו לצידו בשלב מסוים בקריירה הענפה, בת ארבעה עשורים, שנגדעה בטרם עת בגיל 60.
הזמר והשחקן שולי רנד דיבר בקול חנוק על הבמה: "אלון אלוני אבוטבול, כאילו שהיה חסר לנו חוסר אונים במקום הזה מוכה הכאב - החליטה הנשמה הכל כך יקרה שלך, הסקרנית וחסרת המנוח שלך, מלאת אהבת האדם שלך, להסתלק - ולשבור לכל כך הרבה אנשים את מה שנשאר מהלב שלנו. ואיך, בהפתעה מוחלטת, באין-סוף שיחות שהיה לנו על המקצוע, על האומנות והחיים, היית מדבר תמיד על גורם ההפתעה. 'להפתיע, שולי, להפתיע'. קראת לזה להישאר חי. כל כך פחדת ממוות רוחני, מקצועי, מהמקום הבטוח, המת. 'להפתיע, שולי'. אז הפתעת".
"נפגשנו בכל כך הרבה צמתים בתחילת הדרך בתל אביב", המשיך רנד. "מלא אמביציה. להתפתח, לכבוש. תמיד חסר שקט, תמיד מחפש לפרוץ את הגבולות של עצמך. להמשיך ולגלף את המתנה האדירה שנתן לך אלוהים. ועשית את זה". רנד הוסיף: "כל כך הרבה עשית. קריירה שהייתה מספיקה לעשרה אנשים. אהבת, אהבת המון. השארת אחריך אין-סוף רעיונות, ציורים, פיוטים, שירים".
מירי מסיקה, ששיחקה עם אבוטבול בהצגה "ביקור התזמורת" בווסט אנד שבלונדון בשנים האחרונות, פרצה בבכי: "אני מרגישה לא ראויה לעמוד כאן כי לא עברתי פרק חיים ארוך עם אלון כמו כל האחרים שמדברים כאן, אבל הייתי בנקודת שיא בחיים שלו - והשיא הוא לא רק בגלל לונדון והאוליבייה. אנחנו הראינו לאנגלים מה זה. הוא היה מורה אדיר, רב, שאמן. כמות האנשים שראיתי בעיניים שלי שהוא שינה להם את החיים. אנשים יושבים עכשיו שבעה בלונדון, אלון, שולחים תמונות ונפגשים ומתחבקים". מסיקה ביצעה את השיר "עומר שריף" מהמחזמר שבו השניים כיכבו יחד.
דרור קרן, ששיחק עם אבוטבול בסדרה "שבתות וחגים", ספד בכאב: "תראה מה עשית, יא אחי. זו פעם ראשונה זה שנים שאולם רובינא מפוצץ מדרמה ישראלית מקורית - ועוד הצגת יחיד. זה תמיד לא מרגיש אמיתי הדבר הזה, אבל צריך לחשוד אם מה שקורה פה באמת קורה פה. כי אצלך זה תמיד עוד משהו. יש סוד, יש שפנים בכובע". קרן המשיך: "זו פעם ראשונה אחרי קריירת פאר כזאת, כל כך הרבה הצגות, סרטים, סדרות... אתה היית מועמד לפרס האוליביה באנגליה לפני שנתיים. אין כוכב בהוליווד שלא היה מת שיהיה לו כזה ברזומה, ולך יש. ואתה מת? לא אמין, אחי. לא אמין. מה, אשכרה תעבור עכשיו לגבעת ברנר? כל זה בשביל להיות חבר קיבוץ?".
"ברירת המחדל שלך הייתה - לא מקבל שהקיים הוא מה שאני רואה. מה עוד קורה פה? מה באמת קורה פה? מה אומרות המילים? מה הכוונה? וזה יכול היה להיות על שטויות במיץ השיחות האלה איתך. שילוב של חתול רחוב ואינטלקטואל. חוקר. בחיים ובאמנות שלך. שאלת, בדקת, לדייק... סקרנות בלתי נגמרת הייתה לך לאנשים, שלא לומר בלתי נסבלת. ללכת איתך בקינג ג'ורג' - סיוט. על 30 מטר יש 400 איש שהוא רוצה לדבר איתם ועוד 400 אנשים שרוצים לדבר איתו. מגנט של אנשים היית".
קרן הוסיף: "היית 900 ווינדוס ביחד. ומה עושים עכשיו? עם כל החלונות הפתוחים שהשארת... מקרינים אותך עכשיו, כל הסרטים, איך היה ברור מהשנייה הראשונה שהגיע משהו חדש, אחר... מה זה זה? מי זה זה? אנשים נשענו קדימה, היה צריך לעדכן את ההגדרה של כריזמה בוויקיפדיה. והיה ברור שאתה לא לפה, אתה למידות גדולות. אתה הוריקן, לא טפטופים. המגה טאלנט הבינלאומי שלנו. הוליווד סטאר כחול לבן". קרן חתם: "כמה אהבה אתה מקבל עכשיו, כמה. איך חוזרים אליך כל הגלים של ההוריקן מכל האנשים שנכנסת להם ללב".
"אפשר לחוש את גודל ההלם והכובד", עלה בהמשך ששון גבאי לבמה. "יש כאן שקט רועם מאז היוודע דבר מותו של חברנו היקר, אלון. אני נזכר שלפני יותר מ-40 שנה קיבלתי את אלון בגיל 17 וחצי להצגה הראשונה שהוא עשה בחיים, 'קוויאר ועדשים'. הוא היה פרח וכבר אז היה דעתן, ממזר, שהבין דברים שאחרים לא הבינו בכלל". גבאי נפרד: "נשטפת עם הגלים הכחולים אל החוף - לנוח. טוס הלאה, אלון אהוב, למסע שלא ייגמר. ואולי בלילה עמוק נבחין בשובל האור המטפס בדרכך למעלה למעלה".
יעל אבקסיס נפרדה בכאב נסער: "הסתכלתי על ההודעות האחרונות בשנה האחרונה ההזויה, וכתבתי שניים-שלושה משפטים. ככה אלון כותב - 'תוהה על הזמן שמשאיר אותי חי', 'כרגע יש אור בחשיכה הגדולה שבי...'. עכשיו כשאתה שם, תקשיב ותקשיב לי טוב, אלון, אחרי שתחבק חזק את ארלט (אמא של אלון) ותבכו ביחד עם אבי (אחיו המנוח של אלון) עשה לי טובה אלון, תקפוץ לגן של רונית (אלקבץ), חבק אותה, ותניפו את מטה הקסמים שלכם עלינו, כי יש פה חשיכה גדולה. אולי נצליח לחדש פה איזה טוב, עתיד, בהיר יותר, לילדים שלך, לילדים שלך רונית, לילדים שלנו, שלחטופים יהיה למה לחזור. תעשה שכמוך נאהב הכי חזק, הכי חזק, נדבוק באמת, נשאיר את הצדק ללמעלה ונחקור פה אמת ואהבה ללא תנאי. אלון, יש לך עבודה".
"אבוטבול", פתח הבמאי והתסריטאי גל זייד, "מוזר לי לחיות בעולם שאבוטבול איננו. כל הבגרות הצעירה שלי מולחמת לבגרות שלו. צחוק הגורל - הכרנו על חוף הים במסיבה, בגיל 25, ומשם שנים ארוכות הלכנו ביחד. היינו חבורה, בוויכוחים קראנו לו 'טורנדו'. רגישות קיצונית יחד עם חריפות ואינטואיציות יוצאות דופן. בקיצור, היה מוציא אותנו מדעתנו. בכתבות עליו, בהספדים שכותבים לו כולם, אני קורא ונדהם מכמות האנשים שהוא נגע בהם ומהתפקידים שעשה. הכמות מלמדת על איכות יוצאת דופן שהייתה בו. הוא באמת היה וירטואוז. הוא לא הפסיק לפתח את המשחק שלו בכל מיני סגנונות. הוא היה קשוח, הוא היה רגיש. הוא היה ישראלי, הוא היה בין-לאומי. הוא היה מתוחכם, הוא היה פשוט".
הסופר והמחזאי יצחק גורמזאנו גורן, דודו של אבוטבול, פתח את הטקס: "אני זוכר את היום שארלט אחותי באה עם התינוק החייכן, וכבר אז היה לו את החיוך של חצי ערס-חצי נסיך. חיוך שהלך איתו כל הדרך וקידם אותו. תמיד הוא אמר בראיונות שהוא היה המועדף בין האחים. והוא אמר שזה לא תמיד פיקניק גדול להיות מועדף, והאמנתי לו - כי בסופו של דבר להיות ילד מןעדף זה עול כזה שאתה כל הזמן צריך להיות הכי טוב כדי לרצות. הרצון הזה להיות הכי טוב כנראה נמשך כל חייו, ואולי אפילו עד הרגעים האחרונים".
אבוטבול, גם צייר וזמר, היה אחד משחקני הקולנוע והטלוויזיה הנודעים בישראל. הוא פרץ על המסך בגיל 21 בסרט "שתי אצבעות מצידון", ובין היתר זכור בתפקידיו בסדרה "שבתות וחגים" ובסרטים "האסונות של נינה", "בופור" ו"שבעה". השחקן, שבעשור האחרון חילק את זמנו בין ישראל לארצות הברית, תחזק קריירה בין-לאומית מרשימה וכיכב בעבר בחידוש לסדרת המסתורין "טווין פיקס" של דיוויד לינץ', בסרט "עלייתו של האביר האפל" של כריסטופר נולאן, וב"גוף השקרים" של רידלי סקוט לצידו של לאונרדו דיקפריו. לפני כשנתיים הוציא את האלבום Family Business עם בתו אליה.
אבוטבול התמוטט השבוע בצאתו מהמים בחוף לא מוכרז סמוך לנווה ים שבעתלית, ייתכן שבעקבות אירוע לב. מותו נקבע בתום פעולות החייאה, והכה בתדהמה את קרוביו ועולם התרבות הישראלי כולו. אבוטבול הניח אחריו את אם ילדיו, הבמאית שיר ביליה, וארבעת ילדיהם.