כשתושבי היישובים בעוטף עזה ובצפון התפנו מבתיהם במהלך מלחמת חרבות ברזל הם ודאי לא חשבו שיבוא יום והם בעצמם יארחו את תושבי המרכז שיתפנו מבתיהם. אבל מלחמת חרבות ברזל הפכה לפתע למבצע "עם כלביא", ובחסות היריבה החדשה-ישנה איראן, הפך דווקא מרכז הארץ ליעד המועדף של מטחי הטילים. "עשו לנו טוב - ואנחנו רוצים להחזיר בטוב", אומר קובי לוי מקיבוץ כפר בלום שבצפון, שבני ביתו מתכוננים להגעתה של המשפחה מהמרכז שאירחה אותם כשהתפנו מביתם. "אני חושב שזה הדבר הכי לגיטימי שיכול להיות, כי לא לקחו מאיתנו שקל".
גם בקיבוץ אור הנר על גבול עזה מתכוננים להגעתן של עשרות משפחות מהמרכז. "זו הייתה החלטה מאוד קלה", אומר קידר פינגולד שמרכז את היוזמה מטעם הקיבוץ: "אנחנו גם ערוכים לתת להם את כל הצרכים מסביב כמו מזון ושתייה".
הקיבוץ על גבול לבנון: "ביום שישי הם יעזבו ותגיע משפחה אחרת"
כפר בלום הוא קיבוץ חסר מזל (או בדויק להפך, עניין של השקפה), בעוד קריית שמונה הסמוכה פונתה בראשית העימות עם חיזבאללה, כפר בלום לא פונה. חסרים לו רק כמה מאות מטרים בודדים כדי להיכלל בתחום המרחק של חמישה קילומטרים מגבול לבנון. בהתאם לכך, בזמן מלחמת "חרבות ברזל" נעשה הקיבוץ על יושביו למוצב קדמי בעודו יישוב פעיל. משפחות רבות לא חיכו להוראות פינוי ובאופן עצמאי קמו ועזבו למרכז, חלקן התארחו אצל משפחות שפתחו את הלב ואת הבית וקלטו אותן - כך היה גם עם משפחת לוי בת הקיבוץ. אלא שכעת קובי לוי, שהתארח במרכז בראשית המלחמה, עומד לארח את המשפחה שאירחה אותו.
לוי משרת בימים אלו במילואים, זה כנראה עדיף בהתחשב בנעשה בביתו, שבימים האלו הכפיל את מספר יושביו, ולו רק זמנית. "היוזמה הגיעה מאשתי, אשרת", הוא מספר. "העלינו איזשהו פוסט, שהגיע להמון שיתופים באזור המרכז. אנחנו גרים בבית גדול יחסית וכבר נקלטו אצלנו כמה אנשים. אז אפשרנו לכל משפחה שהות של כמה ימים, כדי לתת מענה לכמה משפחות, לאפשר להן להתאוורר.
"אתמול כבר הגיעה משפחה ראשונה - זוג עם שני ילדים, אנחנו ניתן להם להתאוורר עד יום שישי, ובשבת בבוקר נארח עוד משפחה, שהם בעצם אלה שאירחו אותנו במרכז. אני לא נמצא בבית בכלל כי אני במילואים" הוא מוסיף, "אבל אם אשתי מסתדרת עם זה ושלמה עם ההחלטה. זה מעולה עבורה, זה ממלא אותה".
איך זה עובד?
"הילדים שלנו משחקים עם הילדים שלהם, אז ככה שבעצם זה win-win. יש לנו ארבעה חדרים, ואנחנו נותנים להם שני חדרים, מה שאומר שאנחנו מצטמצמים לשני החדרים האחרים. אשתי כבר קנתה את כל הקניות".
"מבחינתי זה קודם כל עניין של הכרת הטוב", הוא מוסיף. "ברגע שעזרו לי, אז אני רוצה לעזור לאחרים. ככה חונכנו. עשו לנו טוב - ואנחנו רוצים להחזיר בטוב. אני חושב שזה הדבר הכי לגיטימי שיכול להיות, כי לא לקחו מאיתנו שקל".
הקיבוץ על גבול עזה: "נקלוט 20-30 אנשים מהמרכז"
גם בקיבוץ אור הנר, מרחק קילומטרים ספורים מגבול עזה, החליטו לנקוט בצעד דומה. בקיבוץ עדיין שומעים מעת לעת את הדי ההפגזות מפעילות צה"ל בתוך הרצועה, אבל בסוף השבוע האחרון, כשהיה ברור שישראל נכנסת למערכה חדשה, קשה וממושכת, החליטה הנהלת הקיבוץ לרתום את המבנים הציבוריים למי שהחליט להימלט מרעש האזעקות במרכז וזקוק לאוורור.
"כרגע עוד לא נכנסו אנשים", מסביר קידר פינגולד, המרכז מטעם הקיבוץ את היוזמה, "אבל אנחנו פועלים בשיתוף התנועה הקיבוצית וצופים שכבר ביום ראשון הקרוב נתחיל לקלוט 20-30 אנשים מהמרכז. בתי הילדים שאינם פועלים כרגע יקלטו את מי שיהיה מעוניין. בתי הילדים ממוגנים, ואנחנו מסוגלים לקלוט כמה עשרות. אנחנו גם ערוכים לתת להם את כל הצרכים מסביב כמו מזון ושתייה.
"במהלך סוף שבוע הבנו שהמיקום שלנו כרגע כנראה אטרקטיבי ושהירי מתמקד בעיקר במרכז. התחלנו דיון מהיר בהנהלת הקיבוץ לנסות להבין אל מול הצרכים של הקיבוץ מה אנחנו יודעים לתת, וזו הייתה החלטה מאוד קלה".
מה באמת המצב הביטחוני אצלכם כרגע?
"נכון להיום הפיצוצים והירי מעזה נשמעים מידי יום. אנשים התרגלו לחיות במצב הזה. בתוך הקיבוץ יש אבטחה גדולה מאוד, אבל היום-יום של הקיבוץ מתנהל כרגיל, 98% שגרה", אומר פינגולד ומסביר שלפני חודש נשמעה בפעם האחרונה התראה על ירי מעזה הייתה לפני כחודש. עם זאת, אותן אזעקות שמטרידות את כל הארץ בימים אלו, לצד המטחים מעזה, נשמעות גם באזור הזה. אך נפילות, הוא מסביר, לא נרשמו עד כה.