החורף האחרון היה היבש בהיסטוריה של המדידות בישראל. האי שבכנרת, מול קיבוץ מעגן, היה במשך שנים סמל לבצורת הארוכה בארץ, אך לפני חמש שנים, הגשמים חזרו ומפלס המים כיסה אותו לחלוטין. כעת, אחרי החורף השחון - הוא חוזר.
אסף גרינוולד, צלם טבע מקיבוץ מעגן, אמר לחדשות 12: "כשהרוח החלה לעלות אחרי הצוהריים התחלנו לראות גלים מתנפצים על האי - ואז הבנו שמפלס המים ירד לרמה כזאת שאפשר כבר לעמוד על האי".
אולי אף אחד לא התגעגע לאי, אבל הוא כאמור חוזר ונחשף לאט-לאט ככל שהמפלס יורד. כרגע, האי נמצא כ-60 ס"מ מתחת למים, אבל תוך חודשיים הוא יחזור לגמרי ויזכיר לכולם שאנחנו בתקופת בצורת ארוכה.
אולם מפלס הכנרת הוא רק סימפטום אחד של הבעיה. כל אזור הגליל המזרחי ורמת הגולן תלוי לחלוטין במי גשמים, במעיינות ובמאגרים שנמצאים בשפל חסר תקדים. כדי לאפשר השקיה בשטחים החקלאיים, רשות המים אישרה למגדלים לשאוב יותר מים מנהר הירדן, והמחיר: פגיעה בבעלי החיים ובטבע של הגליל.
ד"ר עידן ברנע מיחידת הנחלים בחברה להגנת הטבע שיתף: "מה שאנחנו רואים פה לא נראה כבר קרוב ל-100 שנה. זו השנה היבשה ביותר בהיסטוריה המדודה של מדינת ישראל. בימים רגילים היינו רואים את המים זורמים מעל הסכרים. אנחנו צריכים ליישם את ההחלטות של מדינת ישראל, להקים מיד את המאגרים הנדרשים לחקלאות בעמק החולה ולהביא לשם מקור מים חיצוני, כלומר - לחבר את האזור ישירות למערכת המים הארצית".
בזכות מתקני ההתפלה הרבים של ישראל, אין חשש למחסור במי שתייה בשום מקום בארץ. החקלאים לעומת זאת, כבר נדרשו לקצץ עשרות אחוזים מגידולי הקיץ, והנקודות הצהובות בעמק החולה שהחלו להופיע לאחרונה - הן תוצאה של ייבוש מכוון בלית ברירה של שטחי גידול. מדובר בפגיעה נוספת במי שעדיין מנסים להתאושש מנזקי המלחמה בצפון.
מנהל אגודת מים בגליל ניצן דהן סיפר: "עשינו תוכנית כללית לייבוש, ובינתיים, התוכנית הזאת פנימית לגמרי. עדיין לא קיבלנו את התחייבות המדינה לפיצוי החקלאים בגין הייבוש של השטחים. ללא תמיכת המדינה ועזרתה בפיצוי - יהיה קשה מאוד לעבור את הקיץ".
גם במשקי הבית נרשמה בחודשים האחרונים עלייה בצריכה של 8 אחוזים, על פי נתוני מקורות. לכולם חם יותר ויבש יותר וכך ישראל נכנסת לתקופת בצורת שתשפיע על כולנו לתוך חודשי הקיץ החמים והארוכים.