ב-30 ביולי 1992 משה רז וגרשון מצליח הגיעו, כבכל יום, למקום עבודתם במפעל "תעש" הסמוך לשכונת נוף ים שבהרצליה. הם לא ידעו שזה יהיה יומם האחרון. פיצוץ עז הרעיד את המפעל – תושבים מחדרה ועד חולון סיפרו שהם הרגישו את ההדף שנגרם כתוצאה מעשרות טונות של חומרי נפץ שהתפוצצו. לצד משה וגרשון שנספו, נפצעו עוד 34 אנשים.
מאז אותו המקרה, המתחם – שמתחתיו קבורים חומרי נפץ, נפלים וחומרים מסוכנים – נשאר נטוש. למרות אזהרות רבות לאורך השנים על הסכנה הנשקפת לתושבים הסמוכים למפעל, ואף שבשנת 2023 פיצוץ נוסף הרעיד את המקום – דבר לא נעשה. דוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) עוסק בדיוק בכשלים אלו, ובעוד מחדלים שקשורים למתחמי "תעש - התעשייה הצבאית לישראל".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חשף בדוח שלו שורת כשלים באופן הטיפול של משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים בנושא. לצד האזהרה כי רבים מתושבי המרכז יושבים על "חבית נפץ", כמעט באופן מילולי, התריע אנגלמן על הפסד כלכלי עצום של מיליארדי שקלים שהפסידה המדינה בגלל דחיות בפינוי המתחמים של תעש לדרום. רק על האדמות שחכרה תעש בשרון צפויות לקום 36,000 יחידות דיור - שיקלו על מצוקת הדיור הגדולה במדינה.
אנגלמן החליט שלא לגלגל הלאה את "תפוח האדמה הלוהט" הזה - ודווקא כשהתותחים שוב רועמים, ובתעשיות הביטחוניות עובדים שעות נוספות בגלל המלחמה, הוא מפנה את הזרקור לכתובת ששוב נמצאת על הקיר.
מה זה בעצם תעש?
- מפעלי התעשייה הצבאית (תעש) אחראיים לייצר מקום המדינה חומרי נפץ ואמצעי לחימה לצה"ל. בתחילה פעלה תעש כחברה ממשלתית, אך בעשור הקודם הופרטה ונמכרה לאלביט.
- כחלק מההסכמים להקמתה, רשות מקרקעי ישראל החכירה לתעש שטח ענק של 80 אלף דונם. רוב המפעלים נמצאים בנגב, אך תעש קיבלה גם שטחים ברמת השרון, הרצליה, הוד השרון ועוד.
- "מרביתם של מתחמי תעש, בעיקר באזור השרון, נמצאים בסמיכות רבה לשכונות מגורים הסמוכות לגדרות המתחם", נכתב בדוח המבקר.
הנזקים מהמצב כיום:
- המצב כיום מעמיד בסכנה אזרחים רבים. בשנת 1992 פיצוץ שאירע במפעל בנוף ים הוביל ל-2 הרוגים ול-34 פצועים. פיצוץ בשנת 2023 במפעל אחר בשרון הוביל להרוג.
- במפעלי תעש השונים נמצאו זיהומים חמורים בקרקע ובים: "זיהומים אלו הם בגדר סכנה לציבור, לסביבה, לחי ולצומח, והם ממשיכים להתפשט במקרקעין ובמי התהום שמחוץ לגבולות המתחמים".
- במתחם נוף ים נותרו מבנים פרוצים וסיכונים סביבתיים רבים – בחוף ובים. למרות זאת, המתחם פרוץ ולמקום נכנסים עוברי אורח רבים ומתקיימות בגזרתו מסיבות.
הסכום העצום שהמדינה הפסידה:
- כבר לפני 46 שנים הוקצו לתעש שטחים נרחבים בנגב. מלבד הרחקת הסיכון ממרכזי אוכלוסין – המדינה הייתה מרוויחה מיליארדי שקלים משחרור הקרקעות במרכז הארץ לבנייה.
- עד היום, המעבר של המפעלים טרם הושלם. 36 אלף יחידות דיור היו אמורות לקום רק במתחם מפעל תעש שבשרון, ומיליארדי שקלים שהיו אמורים לזרום לקופת המדינה מתעכבים. מי שמשלם ביוקר על המחדל הזה הוא שוב הציבור.
- 4 מיליארד שקלים - זה הסכום שלפי הערכה של רשות מקרקעי ישראל המדינה תפסיד בגלל דחייה אפשרית בפינוי המתחם בעוד שנתיים וחצי.
התחייבויות המדינה לאורך השנים:
- בשנת 2015 המדינה התחייבה לבג"ץ שתסיים לנקות את מתחם נוף ים עד שנת 2019. בפועל – העבודות במקום עוד לא החלו.
- בשנת 2011 החל המשרד להגנת הסביבה לקדם חוק שמטרתו למנוע את זיהום הקרקע, ולשקם אדמות שזוהמו. החקיקה מתעכבת כבר למעלה מ-13 שנים.
- בדוח המבקר נכתב כי "ישראל היא המדינה היחידה החברה ב-OECD שאין בה אסדרה וסמכויות ישירות לגבי איסור לזהם את הקרקע בחומרים מסוכנים".
מסקנות המבקר:
- אנגלמן קרא למשרדי הממשלה, ולגופים הרלוונטיים, לקדם את פינוי מתחמי תעש.
- המבקר מדגיש כי הפינוי צריך להתרחש תוך התחשבות בצורכי המלחמה, ובאיזון הנדרש בין המשך הייצור במתחמים אלו לבין היכולת לפנותם.
- בדוח נכתב כי יש לקדם את תוכנית הבנייה במתחמים שיפונו כדי להגדיל את היצע הדיור בשרון, ובמקביל לפתח את התעשייה בנגב ולייצר הכנסה נוספת למדינה.
