אתה מתחת ביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכל זאת מאוד הקפדת בכבודו. מה המחשבות שיש לך אחרי המפגש הזה?
"המפגש הוא טעון מאוד והייתי מטולטל בצורה בלתי רגילה מכיוון שהוא ראש הממשלה והוא היחידי שיכול לעזור לנו. ביקשתי ממנו להנמיך את הבירוקרטיה. אמרתי לו שהפקידים שלו מקשים על החיים שלנו. הם לא משחררים את הכספים. בתור ראש ממשלה הוא אמר דברים שהוא לא עמד בהם. הוא נראה עצוב. אחרי המפגש איתו הייתי שפוך".
בסוף ראש הממשלה הגיע והבטיח לך לחתוך את הבירוקרטיה. תסביר לי מדוע אתה שפוך ומטולטל.
"מכיוון שאני חיכיתי 630 ימים. כיוון שהייתי בשבי 480 ימים וחיכיתי לבואו".
בשבי חשבת מה תגיד לו כשתפגוש אותו?
"יש לך כל כך הרבה זמן פנוי בשבי. הייתי מנותק. חצי שנה לא ידעתי מי חי ומי מת. הפקירו אותנו ב-7 באוקטובר. יצאתי מהממ"ד ועשרה אנשים היו בבית שלי וכל הבית היה שפוך על הרצפה. קיוויתי שנתניהו יבוא הרבה יותר מוקדם. קיוויתי שאוכל להגיד לו שהוא הפקיר אותנו".
אמרת לו את זה?
"לא".
למה?
"מטעמי נימוס".
אתה כועס על עצמך שלא אמרת את זה?
"לא".
בשבי אתה לא ידעת מי חי ומי מת.
"המחבלים שיקרו לי. הם אמרו לי שאפרת זוגתי בחיים. הם אמרו לי לכתוב לה הודעה בוואטסאפ ביום הולדת .happy birthday, love you. שאלתי את השובה 'איך אתה יודע איפה היא?' והוא אמר לי שהוא יודע מי שומר עליה. כשהגיע יום ההולדת של בתי מורן ביקשתי ממנו פעם נוספת. כעבור חודשיים בעבר הם נתנו לי לשמוע חדשות בטרנזיסטור. המשדר נפתח בתחקיר של חיל האוויר בעניין מותה של אפרת כץ מניר עוז. זרקתי עליו את הטרנזיסטור וצעקתי עליו - 'למה אתה משקר לי?'. הוא צחק".
אתה החטוף הכי מבוגר שחזר בחיים. אנשים נדהמו לראות אותך חי ועומד. מה בפרספקטיבה של חטוף בן 80 מקשה או מקל לעמוד חטוף צעיר?
"זה כנראה עניין אישי ולא עניין של גיל. אני פסיכולוג בגרוש אז אני לא יודע. יש לי כנראה חוסן פנימי. אמרתי לעצמי שלא אראה להם חולשה ולא אראה להם נקודת שבר , למרות שהיו לי דברים מאוד מאוד קשים שם מבחינה נפשית. על הקושי הפיזי התגברתי. אמרתי לעצמי חצי פיתה, רבע פיתה, לא אכפת לי".
האם נוצר איזשהו קשר עם השובים?
"שום קשר. היה קשר אנושי עד כדי גיחוך. הם קראו לי חאג'. בכלל לא נתנו לי לדבר בקול רם כי פחדו שישמעו אותי. שאלו אותי אם אני יודע לעשות מסאג'. אמרתי לעצמי שאגיד לו כן, למה לא? תעבור עוד חצי שעה. אמרתי לו להוריד את החולצה והגופיה".
עשית מסאג' לחמאסניק ששבה אותך?
"זה האבסורד. השובה שלי שכב חצי עירום. שני קלאצ'ניקובים משני צדדיו. זה היה מבדח".
הרבה אנשים חזרו מעזה ואמרו "אין שם חפים מפשע, הדעה שלנו השתנתה. אנחנו לא מאמינים בדו קיום". אתה גם מאלה?
"אני לא מאלה. אני לא מדבר על דעה פוליטית. אני מדבר על עולם הערכים שלי. הוא לא השתנה. לתת כבוד לאחר".
ובעולם הפוליטי?
"הפוליטי הוא כרגע בעייתי מאוד".
השתנה משהו בהשקפה שלך?
"לא. שיכסחו להם את הצורה, אבל מה עושים אחר כך?".
יש עדיין 50 חטופים. מה עושים איתם?
"אמרתי אתמול לראש הממשלה. תביא את כולם. למה לחכות שישים יום? יש אצלנו בקיבוץ 9 חטופים. 4 חיים ו-5 מתים. שאלתי את נתניהו וגל הירש - למה שישים יום? הוא אמר לי שזה מה שהם רוצים. 'אמרתי לו - ומה אנחנו רוצים?'".
הוא ענה על זה?
"לא".
הבטחת שניר עוז תשתקם, זה קורה?
"לצערי לא, מכיוון שהבירוקרטיה של מדינת ישראל או ממשלת ישראל לא חתמה עם ניר עוז על שום הסכם. בגלל זה הייתי מופתע אתמול שלא כולם מצויים בעניין".
יש ויכוח בקיבוצים מה לשמר ממאורעות 7 באוקטובר. מה בענייך צריך לעשות? לעלות על הכול ולבנות הכול מחדש או להשאיר?
"בדיון הזה חייבים להיות רגישות ונחישות. מחד גיסא, מי שמת מת. אשתי לא תחזור, אבל הדשא ירוק מאי פעם. אז במתח הזה שבין הירוק והאנשים שנרצחו ונעלמו אנחנו חייבים למצוא את הנוסחה שתתן מענה פחות או יותר לרוב האנשים. לכבד את המתים, לזכור את האסון ולשקם אותנו".
מצד אחד רוצים להחזיר את כל החטופים, מצד שני חמאס אומר שהוא רוצה לחזור כמה מאות מטרים מהגדר. איפה אתה בדילמה הזו?
"אני יושב בניר עוז 62 שנים. לצערי הרב נרמלנו את כל המלחמות והאירועים הביטחוניים. עכשיו הגיע הזמן שזה ייפסק. חלק מהטלטלה של אתמול היא בגלל שאני לא חושב שהצוות הפוליטי הנוכחי מסוגל לעשות את הסוויץ' הזה. צריך לחשוב במונחים אחרים. לא להכיל אפילו בלון אחד. לא להכיל אפילו פצמ"ר אחד".
יש מי שישלים את זה ויגיד - לא להשלים עם שלטון חמאס בעזה.
"אני יכול לתת לך דוגמה. ישראל כ"ץ שהיה שר תחבורה הציע להקים נמל חופשי בעזה שנשלוט עליו מקפריסין, אבל יהיה להם מה להפסיד. אני פגשתי אנשים אומללים. אין להם שום תקווה".
הם בחרו ככה.
"זה נכון, אבל העובדה שאין להם תקווה. אחד השובים שלי הביא לי ארוחת בוקר יום אחד ב-17:00 בצהריים. גם בן אדם נורמלי מצפה שיביאו לו ב-09:00 חצי פיתה וזה לא בא. שאלתי אותו מה קרה. הוא אמר לי 'הבת שלי שברה את היד, קניתי תחבושת, עשיתי לה גבס וגמרנו'".
החזרת את המשקל שאיבדת שם?
"יותר מדי".
תודה רבה גדי מוזס.
"אני רוצה להגיד מילה אחרונה. כשחזרתי מהשבי פגשתי עם חם ואוהב וממשלה קרה. איש מהממשלה לא הרים טלפון ואמר לי 'ברוך השב, מה שלומך?'".