50 חטופים נמצאים בעזה כבר 664 ימים. אחת מהם היא ענבר הימן ז"ל, האישה היחידה שנותרה בשבי, שנחטפה ממתחם המסיבת הנובה ונרצחה בידי מחבלי חמאס.
חנה כהן, דודה של ענבר, סיפרה בריאיון ל-N12 על המאבק להשבה של אחייניתה: "אני משתדלת להגיע פעמיים בשבוע לוועדות הכנסת ולהזכיר לחברי הכנסת שלנו שענבר עדיין בעזה, אחת מחמישים חטופים שמוחזקים בידי ארגוני הטרור. המדינה הפקירה את ענבר, חטפו אותה מתוך השטח הריבוני של מדינת ישראל ולכן אנחנו מצפים שהמדינה תעמוד בחובתה ותחזיר אותה לקבורה".
חנה פוקדת בכל שבוע את ועדות הכנסת ודורשת מנבחרי הציבור לשים בראש סדר היום את השבת החטופים: "חלק מחברי הכנסת קצרי סבלנות, אנחנו מפריעים להם בשגרת יומם. לפעמים זה לא נעים. היו תקופות שהתעייפתי ואמרתי: 'מה אני עושה? למה אני ממשיכה ללכת?'. יש מקרים שאני מתפרקת ובוכה, התחושה היא שהמילים שלנו נכנסות מאוזן אחת ויוצאות מהשנייה".
ענבר היא האישה האחרונה שעדיין חטופה בעזה. "המצב הזה מאוד מתסכל, חייבים לשמור גם על החטופים החללים בתודעה", אמרה חנה. "עד לפני כמה חודשים לא חשבו עליהם בכלל במשכן הכנסת. אני אמשיך ללכת כל שבוע עד שאחזיר את ענבר".
משפחות החטופים נאבקות על מנת לבטל את האפליה בין התמיכה שמקבלות משפחות לחטופים שחזרו בחיים, לבין אלו שילדיהם נרצחו. חנה סיפרה: "מצבה הגופני של אמא של ענבר הידרדר מאוד מאז החטיפה והרצח. יש לה בעיות עם הכבד, לחץ דם גבוה וסוכרת. אני מסתכלת לאחי בעיניים ואני רואה את הקריסה הנפשית שלו. בעלי ואני עזבנו את מקומות העבודה שלנו, כבר שנתיים אנחנו לא עובדים ומה שאנחנו עושים זה לדאוג להוריה של ענבר ולהיאבק להשיב אותה לישראל".
"יש משפחות שהצבא השיב את הגופה של יקיריהן מעזה ומיד הפסיקו להם את התמיכה", אמרה חנה. "איך זה הגיוני? הורים שאיבדו ילדה ולא מסוגלים לחזור לעבוד יכולים לחיות מקצבה של 4,000 שקלים בחודש?".
"המדינה מייצרת בידול בין משפחות החטופים החיים לבין משפחות החטופים החללים", הוסיפה. "ההורים של החללים מפורקים ולא מסוגלים לתפקד, הם לא מקבלים מספיק תמיכה מהמדינה. שולחים אותם להתמודד עם בירוקרטיה ולהוכיח בביטוח לאומי שהם צריכים עזרה. זה נשמע למישהו הגיוני שזה המצב אחרי שחטפו ורצחו לו את הילדה? לראות סרטונים של הילדה שלך נרצחת, לעבור סיוט במשך שנתיים - זה כמו סרטן שמכרסם בנשמה".