גל השרפות שפרץ בהרי יהודה לפני כמה חודשים הותיר נזקים עצומים ורק במזל לא גבה קורבנות, איך בדוח שמפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה הוא מתריע על מחדל מתמשך. רוב האזורים שמוגדרים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר להתפרצות שרפות אינם מתוקצבים על ידי המדינה, עד היום לא גובשה תוכנית רב שנתית להתמודדות עם שרפות ולא הוקמו אזורי חיץ שימנעו את התפשטותן.
לפי הדוח, רק תשעה אזורים מתוקצבים לצורך הקמת אזורי חיץ המפרידים בין מרחבי יער וחורש למבנים סמוכים, באופן שימנע את התפשטות השרפות. לפי מבקר המדינה, עובדה זו מצביעה על "כשל בהיערכות מדינת ישראל להתפרצות שרפות".
לדבריו, השרפה ביום העצמאות – שכילתה כ-30 אלף דונם בהרי יהודה – "היוותה תמרור אזהרה בוהק". אנגלמן ציין כי "היינו כפסע מאסון. על ראש הממשלה, על השר לביטחון לאומי ועל שר הפנים להפיק את הלקחים ולדאוג למוכנות כלל הגופים לשרפות".
במהלך שנת 2024 לפי המבקר פרצו 33,500 שרפות, ולמרות ש-583 יישובים ושכונות נתונים לאיום של שרפות יער וחורש, מתוכם 81 ברמת הסיכון הגבוהה ביותר, עד היום לא גובשה תוכנית רב שנתית להתמודדות עם שרפות ולהרחבת מקורות התקציב להקמת אזורי חיץ.
תוכנית כזו הייתה אמורה להיות מגובשת מכוח החלטת ממשלה בנושא משנת 2022, שעל יישומה אמון המשרד לביטחון לאומי. עוד מצא המבקר כי החלטת ממשלה זו מתקצבת רק כשליש מאומדן העלויות הארצי של רשות החירום הלאומי להקמת אזורי חיץ.
כמו כן, המבקר מצא ליקויים בהיערכות לכיבוי שרפות שמקורן בירי רקטי או בכטב"מים בקו העימות בצפון במהלך המלחמה. מאז שהחלה המלחמה, בפרק זמן של פחות משנה, נשרפו כ-200 אלף דונם של יער וחורש בצפון הארץ, שלפי המבקר הסבו נזק חמור לשמורות הטבע ופגעו בבעלי החיים ובצומח. כ-17,400 אירועי שרפות טופלו על ידי רשות הכבאות במהלך המלחמה בזירה הצפונית, ו-735 מהם נגרמו מנפילת אמצעי סכנה.
מסיורים במקומות אלה שערך המבקר אנגלמן הוא מצא שישנן שרפות שמקורן היה בירי רקטי או כטב"מים שאליהן לא הגיעו צוותי כיבוי כלל, שלא היה סיוע אווירי לצורך כיבוי או מענה חלופי הולם לכיבוי שרפות באזורים שבהם הכיבוי האווירי לא התאפשר, וכי צוותי כיבוי לאזורי שרפות הגיעו לפרקי זמן קצרים בלבד, בעוד כיתות הכוננות ביישובים נשארו להתמודד עם השרפות לעיתים ללא הכשרה ואמצעים מספקים.
בנוסף, המבקר מצא כי רשות הכבאות לא עורכת בדיקות לתקינות ברזי הכיבוי על פי החובה שנקבעה לה בתקנות אספקות המים ובהנחיות רשות הכבאות. לפי הבדיקה של אנגלמן, הרשות ביצעה בדיקות רק לתקינות ברזי הכיבוי שהוצבו באזורים שהוגדרו בסיכון גבוה לשרפות, שלא בהתאם להנחיה של רשות הכבאות – כי יש לקיים ביקורות בכל ברזי הכיבוי הציבוריים באופן שוטף.
בעקבות השרפות ביום הזיכרון, פנה מבקר המדינה לראש הממשלה במכתב בנושא ההיערכות להתמודדות עם אירועי חירום הנוגעים למערך הכבאות. המבקר ציין במכתבו כי אירועי השרפות האחרונים חייבים להיות קריאת השכמה להיערכות כוללת של הממשלה להתמודדות עם אירועים אלה.
חלק מהדוח עסק גם ספציפית במועצה האזורית מטה יהודה, שמתקצבת את יישוביה בשלושה מיליון שקל לצורך היערכות לשרפות. המבקר מצא ליקוי בכך שהמועצה לא עוקבת אחר פעולות הוועדים המקומיים ביישובים בית מאיר ונטף ליישום הנחיות רשות הכבאות בשטחם.
לפי המבקר, אין בידי המועצה תיעוד לגבי פעולותיהם למניעת שרפות, להכנת תכניות הגנה מפני שרפות או לגבי פעולותיהם להכשרת אזורי חיץ, מלבד לגבי הפעולות שתוקצבו על ידה.