חמישה בני משפחה שהגיעו לישראל מאוקראינה בהם שלושה ילדים, נהרגו מפגיעת טיל בליסטי ששוגר מאיראן ופגע בבניין מגורים בעיר בת ים בתחילת השבוע שעבר. היום (שני) יתקיים טקס אשכבה בעיר, לפני שארונותיהם יוטסו לאוקראינה. בני המשפחה אולנה סוקולובה, בת 54; איליה פשקורוב, בן 14; קונסטנטין טוטביץ', בן 10; אנסטסיה (נסטיה) בוריק, בת 7; ומריה פושקורוב, בת 30 - הגיעו לישראל כשאב המשפחה נותר באוקראינה.
אנסטסיה, שנאבקה בלוקמיה, החלה להתגורר בישראל עם אמה מריה לפני כשנתיים כדי לקבל טיפול רפואי. מאז עברה סדרת טיפולים, ובפברואר האחרון אף קיבלה תרומת מח עצם מהמאגר של עמותת "עזר מציון". הבוקר מתקיים טקס אשכבה בעיר לזכרם. בהמשך השבוע יוטסו ארונותיהם לקבורה באוקראינה.
באסון בבת ים נהרגו ארבעה בני אדם נוספים: בלה אשכנזי בת 90, מיכאל נחום בן 61, מאיר וקנין בן 56 ואפרת סרנגה בת 44.
סגן שגריר אוקראינה: "איראן הם שותפים של רוסיה, שלטון נוראי"
ראש עיריית בת ים צביקה ברוט ספד: בבניין אחד, ברחוב ירושלים 45 בבת-ים, מצא הטיל האיראני את סיפור הפסיפס הישראלי כולו. התגוררו בו ניצולת שואה, לצד אישה צברית צעירה. שני גברים מבוגרים, שועלי קרבות, לצד עולים חדשים. משפחה מאוקראינה עם שלושה ילדים קטנים שעוד לא הספיקו להכיר את המסעדות הטובות בעיר, לצד בת ימים שבילו יום יום בחוף הסלע או בבורקס במצבה.
הם באו ממקומות שונים, דיברו שפות אחרות, אבל חלמו את אותו החלום בדיוק: לגור ביחד, בשקט ובשמחה, כחלק מהפסיפס שאפשרי רק בישראל. ועכשיו, קול דמיהם זועק אלינו מרחוב ירושלים. ומרחוב בן יוסף. ורחוב דניאל. והרצוג. ועוד עשרות רחובות, ומאות בניינים, ואלפי תושבים, שספגו פגיעה שהפכה להיות אתר ההרס הגדול ביותר במדינת ישראל, אי פעם.
תשעת הבת-ימים שלנו, ילנה, מריה, נסטיה, איליה וקונסטנטין, יחד עם מירו, אפרת, מיקי ובלה, לא רצו למות בעד ארצנו. הם רצו לחיות בעדה. והחלל שהם משאירים בלבנו יכאב לעד. אבל מתוך הכאב הזה, תתעלה גם הרוח שלנו ששום טיל לא יוכל לעצור. כי המקום הזה, בו הלכתם לישון בפעם האחרונה ולא קמתם, עוד יפרח ויגדל ויהיה התשובה הטובה לאויבינו.
הם מנסים לזרוע פחד והרס והרג - ואנחנו ניטע עצים, ונביא עוד עולים חדשים, ונבנה מוסדות חינוך, ונבטיח חיות חדשה ואור לעולם. אני מבקש להודות לאנשי שגרירות אוקראינה בישראל, על פעילותם מאז האסון למען תושבינו אזרחי אוקראינה שהגיעו לפה כדי למצוא מרפא - בזמן שבארצם מתנהלת מלחמה אחרת: ילנה, מריה, נסטיה, איליה וקונסטנטין היו חלק בלתי נפרד מאיתנו. הילדים למדו בבתי הספר שלנו, והם השתלבו כחלק בלתי נפרד מהקהילה הבת-ימית שלנו.
אתמול ביקרתי בבית הספר בו למדו קונסטנטין ונסטיה, ושמעתי מהחברים ומהמורים שלהם כמה הם היו אהובים והשתלבו בין כולם. אנחנו שולחים אתכם כעת לדרככם האחרונה בדרך הביתה, אך אתם תהיו בלבנו תמיד. בשם תושבי בת-ים כולנו אני שולח מכאן חיבוק גדול לבני המשפחה, וחיזוקים לעם האוקראיני כולו בתקופה מאתגרת זו.
אני מבקש גם להודות לאנשי פיקוד העורף, למשטרה ולצוותי החירום העירוניים, שלא חסכו במאמצים במשך ימים ארוכים - כדי לוודא שכולכם תזכו לקבר ולמנוחת עולמים. בבניין אחד, ברחוב ירושלים 45 בבת-ים, האויבים שלנו יפגשו בעוד זמן קצר שוב את הפסיפס הישראלי: כי עוד יחזרו לפה בקרוב קשישים לצד זוגות צעירים, משפחות ותיקות לצד עולים חדשים. והרבה מאד ילדים צוחקים. כי הבניין הזה, וכל אלו שסביבו, ייבנו מחדש בדיוק כמו הרוח שלנו: רבים יותר, גבוהים יותר, ובעיקר חזקים הרבה יותר.
סגן שגריר אוקראינה בישראל גנאדי ברסקלנקו: זו טרגדיה נוראית למשפחה ולאוקראינה. בזמן הזה אבא של אנסטסיה נלחם בצבא האוקראיני על המדינה שלנו. אוקראינה בטוחה בזה שכל הפרויקט של הנשק הגרעיני באיראן חייב להסתיים כדי שלא יהיה איום למזרח התיכון ושאר המדינות מסביב.
השלטון הנוראי והאגרסיבי של איראן הביא למה שאנחנו חווים באוקראינה וגם במה שאנחנו רואים פה בבת ים. איראן הם שותפים של רוסיה במלחמה נגד אוקראינה. איראן מלמדת את רוסיה בכטב"מים שנשלחים נגד אזרחים באוקראינה. רוסיה כל הזמן משתמשת בנשק האיראני כדי לפגוע בבתי הספר וגם באזרחים האוקראינים. התוצאות של השלטון הזה אפשר לראות גם היום וזה ימשיך אם זה לא ישתנה. יש דברים רבים שמשותפים לאוקראינה וישראל. אנחנו חייבים להילחם יחד נגד האויבים שלנו. הדוגמה של המשפחה הזו שנהרגה זו הדוגמה למה אנחנו צריכים להיות ביחד. אנחנו מקווים שהמשפחה האוקראינית תוכל לקבל מישראל סיוע ועזרה בהמשך הדרך. סלאבה אוקראיני, עם ישראל חי.