כמעט שנתיים חלפו מאז מתקפת 7 באוקטובר, אך בקיבוץ ניר עוז, מהיישובים שנפגעו בצורה הקשה ביותר, שיקום הבתים מתעכב - וחלקם נבנים עד היום מכספי תרומות בלבד. ליאת אצילי, ששוחררה משבי חמאס אחרי 54 ימי שבי, מתעקשת לשוב לבית שבו נפל בעלה אביב ז"ל ונחטפה גופתו. אך גם הבית שלה - כמו כ-30 בתים אחרים בקיבוץ - לא נבנה מכספי המדינה, אלא בזכות תרומות פרטיות.
למרות הסכם שחתמה המדינה עם קיבוץ ניר עוז להעברת 343 מיליון שקל לצורך שיקום, חלק מהסכום עדיין לא הועבר. בשל כך, נאלץ הקיבוץ להסתמך על סיוע חיצוני - בין היתר, תרומה של 40 מיליון שקל שהתחייבה קק"ל להעביר, אך טרם אישרה סופית. בלי הכסף הזה, המדינה עצמה לא מעבירה את חלקה, וכתוצאה - פרויקטי שיקום רבים תקועים.
>> השבת השחורה של ניר עוז | פרויקט מיוחד
ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בקיבוץ המחיש את האבסורד: יו"ר הקיבוץ, צביקי טסלר, הראה לו את השכונה הנבנית מתרומות ואמר לו בפשטות - "זה מכסף של תורמים". גם מינהלת תקומה, שאחראית על ניהול כספי השיקום, נאלצת לגייס תרומות בעצמה, לאחר קיצוץ של כ-1.5 מיליארד שקלים מתקציבה המקורי.
תגובת מינהלת תקומה: "באפריל הוסכם על מתווה שיקום לקיבוץ ניר עוז בהיקף של 350 מיליון שקל, ואנו פועלים לקדם את ההסכם מול הגופים הרלוונטיים".
בקק"ל הבהירו: "לא הוקצה תקציב ליישוב מסוים. קק"ל פועלת לסייע ליישובים שנפגעו במלחמה, בשיקום פיזי ובחוסן קהילתי".
בינתיים, ניר עוז משתקם - אך בעיקר בזכות רוח ההתנדבות והנדיבות של אחרים. תושביו, שעברו את התופת, לא מבקשים חסדים - רק שיתנו להם לבנות מחדש, כמו שמגיע להם.