להב 433, נחשבת לחוד החנית של המשטרה. חוקריה הכניסו לכלא ראש ממשלה, נשיא, שרים, רב ראשי ועשרות חברי כנסת לשעבר. אבל בשנים האחרונות החלה מגמה מטרידה: קצינים בכירים ומקצועיים שעסקו בתיקי נתניהו - לא קודמו או בחרו לעזוב.
כמות תיקי השחיתות הציבורית בירידה, וכשחקירות חדשות נפתחות, זה בעיקר בעקבות תחקירים עיתונאיים - ולא ביוזמת המשטרה. "השחיתות השלטונית פוגעת בכולנו", אמר תומר נאור, סמנכ"ל התנועה לאיכות השלטון. "אין לה צבע, אין לה מין, בטח שאין לה שיוך פוליטי - ובסוף זה מתגלם בשירותים הפחות טובים שאנחנו מקבלים".
עו"ד ערן קמין, תנ"צ בדימוס הוסיף: "המלחמה בשחיתות משפרת וממצבת אותנו טוב יותר גם בעולמות אחרים. הנבחרים שלנו יהיו ראויים יותר. ההתנהלות של המדינה כמדינה מתוקנת תהיה טובה יותר".
"בעשור הראשון של שנות ה-2000 החליטו שמבערים את נגע השחיתות השלטונית", אמר עו"ד נאור. "היה מבקר מדינה מאוד חזק, יועץ משפטי לממשלה מאוד חזק וראינו תיק אחרי תיק. הוא פשוט לא פחד מאף אחד. אני מזכיר, אלה השנים של תיקי שרון ואולמרט. הכניסו פה ראש ממשלה לכלא ופתאום תיקי נתניהו. ואנחנו רואים שמתחיל איזשהו מסע של הפחדה מצד אחד ופירוק מהצד השני".
מי שמרגישים את השינוי בשטח הם הסנגורים הפליליים המומחים בעולם השחיתות הציבורית. בכל חקירה בתחום נחקרים לפחות עשרות עדים שמגיעים אליהם לקבל ייעוץ. עו"ד עופר ברטל, ממשרד ברטל כהן, סיפר: "עד לפני שבע שנים היו הרבה מאוד חקירות בתחום הזה. בחמש השנים האחרונות אנחנו כמעט ולא רואים פתיחת חקירות".
"אני לא חושב שיש אמירה מסוימת לפיה אין לחקור שחיתות - אבל יש דבר שנקרא רוח המפקד", הוסיף הסנגור הפלילי ששי גז. "השוטרים רוצים כמו כל בעל מקצוע להתקדם בחיים. היום הם רוצים לחקור עבירות אחרות, לא עבירות של שחיתות ציבורית".
- לפי ניתוח של נתוני המשטרה בשנת 2019 נפתחו 145 תיקי חקירה בגין עבירת שוחד.
- בשנת 2020 רק 56 תיקים.
- בשנת 2021 עד 2022 מספר התיקים צנח עוד יותר ל-37 ו-42.
- ב-2023 שוב עלייה, אך כזו שהסתיימה בירידה דרמטית בשנה שעברה - רק 29 תיקי חקירה נפתחו בגין עבירות שוחד, פחות מכל שנה אחרת בשש השנים האחרונות.
מגמה דומה אפשר לראות גם בתיקי הפרות האמונים:
- בשנת 2015 נפתחו 224 תיקים, ומאז החלה ירידה לאורך השנים במספר התיקים שנפתחו עד ל-48 בלבד בשנת 2022.
- במשטרה מסבירים את הירידה בשינוי אופן פתיחת התיק וסיווגו לאורך השנים. ועדיין - הירידה ברורה.
חוקר מלהב 433 שיתף: "עזבתי לפני זמן הפרישה. ראיתי לאן המשטרה הולכת ומה היא רוצה ממני. האכיפה של תיקי השחיתות הלכה ודעכה טרם תקופתו של בן גביר. אני חושב שכולם הבינו שההנהגה שלנו לא אוהבת תיקים מהסוג הזה, ואנשים רוצים להתקדם. אני לא יודע אם מי שעושה תיקים כאלה מסוכל, אבל למי שלא עושה תיקים כאלה יש סיכוי גבוה יותר להתקדם. הוא לא יבוא לא טוב בעיניים של מישהו".
אותו החוקר הוא אחד משורת שוטרים ותיקים שעזבו בשנים האחרונות את המשטרה. כמעט כולם היו מעורבים בתיקי האלפים, אך סיבות העזיבה מגוונות: שחיקה, תחושת מיצוי - וגם ההבנה שההתמחות שלהם בחקירות שחיתות היא כבר לא ממש מקור גאווה.
זה התחיל עוד בתקופתו של אמיר אוחנה, כשר לביטחון הפנים, שעיכב העלאה בדרגה לרב פקד צחי חבקין, מפלג שחיתות ציבורית, חוקר מנוסה שהתעסק רבות בתיקי האלפים וקיבל המלצות ממפקדיו. עם כניסתו של המפכ"ל קובי שבתאי לתפקיד, ראש האגף דאז יגאל בן שלום אמר לו: "השר מסרב לחתום על המינוי שלו, כי זה מפלג שחיתות ציבורית".
בשנת 2022 נכנס לתפקיד השר איתמר בן גביר, וקצינים רבים במערכת נאלצו להתיישר לכיוונו. מי שרוצה להתקדם צריך לרצות אותו - והשר עצמו גם לא מתבייש לדבר על זה. הסיסמא "מי יחקור את החוקרים" - התחלפה ב"מי יממש את המדיניות של השר".
קצינים שנחשבו למסומנים ביותר, גם לא קודמו בהתאם, הם ניצב כורש ברנור, שהיה ראש יאח"ה וחקר את ראש הממשלה נתניהו בתיקים 1000 ו-2000, ותת ניצב יואב תלם, שהיה סגן ראש אגף החקירות והמודיעין - וחקר את נתניהו בתיקים 3,000 ו-4,000.
"מי רוצה לטפל בתיקי שחיתות? הרי רק צרות יוצאות מהתיקים האלה" הוסיף החוקר בלהב 433. "זה עניין סיזיפי של שנים רבות שיש בו סיכונים לכל מי שנוגע בדבר. זה מתיש את הנשמה ואת הנפש, והמפקדים מבינים את זה. מי שעושה את העבודה שלו טוב - בסוף ישלם מחיר".
בקיץ של השנה שעברה מונה דני לוי למפכ"ל המשטרה. מיד אחריו נכנס ניצב בועז בלט לתפקיד ראש אגף החקירות - אחד התפקידים החשובים והרגישים ביותר, שאמון על חקירות אישי ציבור. בלט צמח מהשטח, נחשב לקצין מקצועי ערכי וישר, על אף שלא עסק בתיקי שחיתות - וגם כזה שמקדם אג'נדה עצמאית ולא מתיישר מול הפרקליטות והפוליטיקאים.
כניסתו לתפקיד לוותה בכמה חריקות. גדי וייץ חשף ב"הארץ" שבלט התנגד לתפיסת טלפון נוסף של יונתן אוריך בפרשת המסמכים המסווגים - והיועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה נאלצו להתערב. גם בחקירתו של ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן, בחשד לסחיטה באיומים של ראש הממשלה, בלט פתח את החקירה לבקשת המפכ"ל מבלי להיוועץ עם היועמ"שית כפי שנהוג. היום, מגדירים הצדדים שהעבודה ביניהם היא בשיתוף פעולה טוב.
ומה לגבי חקירות השחיתות הציבורית?
בשנה האחרונה נכנסו לחיינו כמה חקירות חדשות של פוליטיקאים ואישי ציבור, אבל רובם הגיעו בעקבות תחקירים עיתונאיים. זה מה שגרם לעקיצה מכיוונו של פרקליט המדינה אייסמן, שאמר בכנס של אגף המודיעין כי חשיפת עבירות בכלל ועבירות שחיתות שלטונית בפרט חייבת להיעשות על ידי משטרת ישראל ולא על ידי תחקירים עיתונאיים - טובים ככל שיהיו.
אז היכן עומדות החקירות כרגע?
- בפרשת קטארגייט שחשף כתב חדשות 12 עופר חדד - המשטרה רצה קדימה. גם החקירה נגד השרה מאי גולן בעקבות הפרסום של יוסי מזרחי מתקדמת, אך היא עדיין לא זומנה לחקירה.
- בפרשת שרה נתניהו וחני בליוויס שנחשפה בתוכנית "עובדה" והחשד להטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט עדיין חסרה לחוקרים הראייה המרכזית - הטלפון. בלעדיה אין חשד סביר לעבירה פלילית.
- בתיק נגד השרה מירי רגב בחשד למרמה והפרת אמונים בעקבות שיטת הרמזור שתעדפה פוליטיקאים מהליכוד ונחשפה בתוכנית "המקור" - החקירה נקלעה לקשיים בשל העובדה שאין נוהל מסודר מטעם המדינה שקובע את הדרך לתעדף החלטות במשרדי ממשלה. רגב עצמה עוד לא זומנה לחקירה.
- ישנם גם תיקים שמתעכבים אצל היועמ"שית או בפרקליטות. בפרשת אפי נווה והשופט אורנשטיין שחשף חיים לווינסון ב"הארץ", החקירה מתעכבת משום שהמשטרה עוד לא הצליחה להגיע לכל ההקלטות והשיחות בין השניים. כעת מחכים לאישור היועמ"שית להתקדם עם פעולות חקירה נוספות.
- גם בפרשת הדרכונים הדיפלומטיים של שר החוץ אלי כהן שנחשפה לפני כשנה וחצי ב"הארץ" - כבר חודשיים וחצי מחכים במשטרה לאור ירוק לחקור את השר עצמו.
- ישנה גם חקירת שחיתות במשרד הבריאות, שבה חשודים עוזריו של השר לשעבר יעקב ליצמן - מוטי בבצ'יק ומנחם גשייד. המשטרה סיימה את החקירה ביוני 2022, והיום, שלוש שנים אחרי - עוד אין החלטה בפרקליטות לגבי כתב האישום.