זינוק מדאיג של כ-20% במספר התלונות על אלימות משטרתית בשנת 2024 לעומת השנה שקדמה לה - כך עולה מדוח הסנגוריה הציבורית שמתפרסם היום (שלישי).
הדוח מצביע על מגמה של עלייה בארבע השנים האחרונות במספר התלונות שקיבלה הסנגוריה על אלימות שוטרים. כך, לפי הדו"ח, בשנת 2021 נרשמו 119 תלונות, בשנת 2022 161 תלונות, בשנת 2023 התקבלו 265 ובשנת 2024 - 316 תלונות.
אחד המקרים שהגיע לסנגוריה הוא של קטין שנעצר בחודש יולי בשנה שעברה בחשד לשהות בלתי חוקית, ובמהלך מעצרו הותקף קשות על ידי השוטרים וכתוצאה מכך סבל משבר בארובת העין ובאף. בעקבות האלימות הקשה שספג מהשוטרים, בית במשפט הורה על שחרורו.
מקרה אחר שמצוין בדוח הוא אלימות של שוטר כלפי חשוד בגניבת רכב, שהחל להכות, לבעוט ולקלל את החשוד לאחר שזה ביקש מהשוטר להפסיק לצלם אותו. בנובמבר האחרון הוגש כתב אישום נגד השוטר בגין תקיפת המתלונן, בעקבות הסיוע של הסנגוריה לחשוד בהגשת תלונה במחלקה לחקירות שוטרים.
מגמה נוספת שהדוח מצביע עליה היא הרחבה ניכרת בחקיקה של סמכויות השיטור והאכיפה, תוך זליגה של מנגנונים קיצוניים מהעולם הביטחוני אל התחום הפלילי. כלים קיצוניים וחריגים, שעד עתה יוחדו לחקיקת ביטחון וטרור בלבד, הורחבו לתחום הפלילי.
אחת הדוגמאות לחקיקה כזו היא חוק הגבלות מנהליות משנת 2024, שנקבע כהוראת שעה למשך שנתיים. חוק זה מקנה לנשיא בית המשפט המחוזי סמכות להוציא צווי הגבלה מנהליים כלפי "אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה" בהתבסס על הערכת מסוכנות מודיעינית שתערוך משטרת ישראל, כשהחוק מגדיר "ארגון פשיעה" בצורה רחבה ביותר.
בסנגוריה עומדים על כך שהוצאת הצו והמגבלות הקבועות בו, בהן למשל מגבלה על כניסה למקום מסוים או חובת הימצאות במקום מסוים, איסור על יצירת קשר עם אנשים מסוימים ואיסור יציאה מהארץ - נעשית על בסיס עילה עמומה ומעורפלת, באופן שפוגע אנושות בזכות לחירות ולכבוד.
בדוח מצוינת גם הצעת החוק שמרחיבה את העילות למניעת מפגש עצור עם עורך דין כדוגמה לזליגה של מנגנונים מהעולם הביטחוני לתחום הפלילי. לעמדת הסנגוריה הציבורית, הצעת החוק שנידונה בימים אלו בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, מעוררת קשיים ניכרים.
כמו כן, בסנגוריה מצביעים על כך שגברה הפנייה אליהם מצד אנשים נורמטיביים שנקלעו לראשונה להליך פלילי כתוצאה מהמלחמה. למשל, בשנת 2024 הבחינו בריבוי "תיקי עוני" כתוצאה מהמצוקה הכלכלית שמשקי בית רבים נכנסו אליה, במיוחד במחוזות הדרום והצפון שמהם פונו עשרות אלפים מבתיהם וממקומות עבודתם; בעבירות של אלימות במשפחה עקב חיכוכים ומתיחות בבית, בפרט בקרב אוכלוסיית המפונים; בעבירות שבוצעו על רקע טראומה ופוסט-טראומה, באופן ישיר ועקיף ובמעגלים שונים, וכן על ידי בני נוער נטולי מסגרת.
הדוח מדגיש את ההחמרה הדרמטית שניכרת בחקיקה במדיניות הענישה, תוך התעלמות ממשבר הכליאה החמור. בסנגוריה מצביעים על כך שבשנת 2024 החריף מצב הכליאה, כאשר מספר הכלואים חצה את ה-23,500, הרבה מעבר לתקן הכליאה הקבוע בחוק -14,500.
נכון למועד כתיבת הדוח, כ-61% מכלל הכלואים (מתוכם כ-40% מהכלואים הפליליים) מוחזקים בשטח מחיה לא תקני, נמוך מ-3 מ"ר לאדם, וכ-4,800 כלואים מולנים ללא מיטה. תנאים אלו, נכתב בדוח, "מהווים פגיעה קשה בזכות לכבוד האדם ולתנאי מחיה הולמים, בניגוד לעקרונות שנקבעו בפסיקת בג"ץ ובדין הבינלאומי".
מביקורי נציגי הסנגוריה הציבורית במתקני הכליאה עלתה תמונת מצב חמורה של צפיפות קשה, תנאים תברואתיים ירודים, מחסור בציוד בסיסי, והשלכות שליליות על בריאותם הפיזית והנפשית של הכלואים.
לפי הסנגוריה, בעיית הצפיפות אינה מקרית - אלא תוצר ישיר של מדיניות כליאה ומעצר רחבה ועודפת, במסגרתה נכלאים אנשים רבים לתקופות קצרות בגין מעשים שאינם ברף החומרה הגבוה, ולעיתים גם כאשר לא נשקפת מהם מסוכנות משמעותית, למרות קיומן של חלופות ראויות.
"לצערנו, השנה החולפת התאפיינה בשורת יוזמות חקיקה פוגעניות", מסרה הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד כנען. "הסנגוריה הציבורית התריעה לאורך השנה מפני מגמה מדאיגה של הרחבה ניכרת בסמכויות המוקנות לרשויות האכיפה, לעיתים עד כדי ערעור ערכי היסוד שבבסיס ההליך הפלילי".