הצבת מצלמות אבטחה במקומות עבודה מהווה זה מכבר סלע מחלוקת בין מעסיקים, המבקשים להגן על עסקיהם ולפקח על הנעשה, לבין עובדים, העומדים על זכותם לפרטיות. המתח הזה, המבוסס על ניגוד אינטרסים מובנה, עולה שוב ושוב לדיון. כעת, ביום 26.03.2025, בית הדין הארצי לעבודה פרסם הלכה חדשה בעניין זה, המעניקה בהירות ומכריעה בסוגיות עקרוניות הנוגעות להתפטרות עובד בעקבות הצבת מצלמות.
הרקע המשפטי וההנחיות הקודמות
עד לפסיקה החדשה, התבססו הדיונים וההנחיות על עיקרון לפיו הסכמת העובד לפגיעה בזכויותיו לא תמיד מבטאת בחירה חופשית, בשל פערי הכוחות מול המעסיק. משרד עורכי דין לדיני עבודה אלון כהן, המתמחה בדיני עבודה, מציין כי כבר בשנת 2012 פרסמה הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (כיום הרשות להגנת הפרטיות) הנחיה כללית לשימוש במצלמות, שאומצה מפסק דין "איסקוב". הנחיה זו, שנספח לה פורסם ב-2017, קבעה עקרונות כמו מדיניות ברורה, שקיפות, שיתוף עובדים, ומידתיות ולגיטימיות.
פסק דין איסקוב הציב חמישה מבחנים לאיזון הפגיעה בפרטיות העובד: אופי העבודה, דרישות התפקיד, סביבת העבודה, מדיניות המעסיק, והצורך בהגנה מפני עבירות. כל אלה שימשו כבסיס לבחינת סוגיות מעין אלו, אולם עדיין נותרו שאלות פתוחות רבות בנוגע למקרים ספציפיים וליישום העקרונות במצבי קצה, במיוחד בהקשר של התפטרות עובד שחש כי פרטיותו נפגעה.
לפנייה ישירה למשרד עורכי דין לדיני עבודה אלון כהן – לחץ/י כאן
הלכה חדשה: מודל תלת-שלבי לבחינת התפטרות
בית הדין הארצי לעבודה התייחס במפורש לשאלה האם הצבת מצלמות מהווה פגיעה בפרטיותו של העובד באופן המצדיק התפטרות כדין מפוטר. הוא קבע מודל תלת-שלבי לבחינת המקרים:
השלב הראשון - לגיטימיות ותכלית ראויה בשלב זה ייבדק האם הסיבה להצבת המצלמות היא לגיטימית. אם ייקבע שהסיבה אינה כשרה, למשל שהמצלמות הוצבו לשם מעקב בלתי לגיטימי אחר עובדים, העובד יהיה זכאי להתפטר מהעבודה כדין מפוטר ולקבל את מלוא פיצויי הפיטורים. אם הסיבה נמצאת לגיטימית, למשל למטרות אבטחה או מניעת גניבות, עוברים לשלב השני.
השלב השני - בחינת מידת הפגיעה בפרטיות לאחר שנקבעה לגיטימיות ההצבה, בית הדין יבחן את מידת הפגיעה בפרטיות העובד. הבחינה תתבצע תוך התייחסות למבחני מידתיות ורלוונטיות ביחס לתכלית הצבת המצלמות, תוך התחשבות בנתוניו האישיים של העובד ובאופן התנהלות המעסיק בעת הצבת המצלמות. לדוגמה, צילום במקום שבו יש ציפייה לפרטיות גבוהה (כמו שירותים או חדרי הלבשה) ייחשב לפגיעה חמורה יותר.
השלב השלישי - איזון מול מידת ההסכמה בשלב האחרון, ולאחר שנקבעה מידת הפגיעה בפרטיותו של העובד, תיבחן מידת ההסכמה הנדרשת מהעובד. ככל שהפגיעה בפרטיות חמורה ומשמעותית יותר, כך תידרש הסכמה מפורשת וברורה יותר מצד העובד. הסכמה כללית במסגרת חוזה עבודה לא תמיד תספיק במקרים של פגיעה חמורה.
השלכות מהפסיקה החדשה
הלכה זו טומנת בחובה השלכות כלכליות ומשפטיות משמעותיות הן למעסיקים והן לעובדים. עבור מעסיקים, קיימת חשיבות עליונה להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה בטרם הצבת מצלמות. תפקידו של עורך הדין אינו מסתכם רק בייצוג בבתי הדין, אלא גם בניסוח הסכמי עבודה ובקביעת מדיניות ברורה ומפורטת במקום העבודה, במטרה למנוע תביעות יקרות העלולות למוטט חברות, במיוחד ארגונים גדולים המעסיקים מאות עובדים.
מן הצד השני, עבור עובדים, ההכרה בהתפטרות כ"התפטרות בדין מפוטר" היא קריטית, במיוחד עבור עובדים ותיקים שאינם זכאים לפיצויי פיטורים מלאים מכוח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. במקרים אלו, מדובר בהפרשים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים, היכולים להשפיע באופן דרמטי על עתידם הכלכלי של העובדים. לפיכך, הבנת ההלכה החדשה וקבלת ייעוץ משפטי הולם חיוניים לשני הצדדים במערכת היחסים העבודה.
משרד עורכי דין לדיני עבודה אלון כהן עוסק מזה כ- 15 שנים אך ורק במשפט העבודה על כל רבדיו; במהלך השנים המשרד יצר הלכות חשובות בעולם העבודה. עו"ד אלון כהן מייצג מעסיקים ועובדים כאחד ולכן בעל ראיה רחבה במימוש זכויותיהם של שני צידי המתרס. לא בכדי המשרד מדורג בדירוג היוקרתי של BDI לשנת 2024 כאחד מהמשרדים המוערכים בארץ בדיני עבודה. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה למשרד עו"ד אלון כהן - 053-6267717
ע"ע 41179-01-24