המפגש הפתאומי עם רשויות אכיפת החוק עשוי להיות אירוע מטלטל עבור משפחות נורמטיביות ללא עבר פלילי. דמיינו לעצמכם משפחה נורמטיבית לחלוטין – אבא רופא, אמא עובדת מדינה – שביום בהיר אחד נודע לה שהבן שלה בן ה-27 (ליאור, שם בדוי), עצור בתחנה בפעם הראשונה בחייו, בחשד לסחר בסמים, עבירה שהעונש בגינה עלול להגיע עד 20 שנות מאסר. ההלם שהמשפחה חוותה היה עצום. האם רעדה ממש בפגישה עם עורכת הדין שייצגה אותו בבית המשפט. זו הייתה עבורם "פצצה" שנפלה ללא כל התראה. האמת היא שזו תגובה הגיונית למצב בלתי צפוי שכזה. חוסר הידע והבלבול הרב בהבנת האירוע, במשמעות החוק ובתפקידו של הסניגור (עורך דין מעצרים) בטיפול בתיק יכולים להעצים את החרדה ולהקשות על התמודדות יעילה עם המצב.
עקרונות חוק המעצרים: מדוע המשטרה מבקשת לעצור חשודים?
בישראל, נושא המעצרים לפני הגשת כתב אישום מוסדר בעיקר בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996. החוק קובע את העקרונות והנהלים למעצר חשודים טרם הגשת כתב אישום, תוך איזון בין זכויות הפרט לצורכי אכיפת החוק. בהתאם לסעיף 13 לחוק, ניתן לעצור אדם כאשר קיים חשד סביר שביצע עבירה שניתן לעצור בגינה (עבירות מסוג עוון או פשע), וכאשר קיימת אחת מעילות המעצר הבאות: מסוכנות לציבור או לאדם מסוים, חשש לשיבוש הליכי חקירה (השמדת ראיות או השפעה על עדים) או חשש להימלטות מהדין. החוק מגדיר סוגים שונים של מעצרים, כולל מעצר ימים לצורכי חקירה (עד 15 ימים בכל פעם ועד 30 ימים בסך הכול, אלא אם היועץ המשפטי לממשלה מאשר חריגה) ומעצר עד תום ההליכים לאחר הגשת כתב אישום.
לפנייה ישירה לעו"ד חנה דוד – לחץ/י כאן
זכויות העצור והגנות בחוק: המסגרת המשפטית להתמודדות עם מעצר
החוק מגן על זכויות החשוד באמצעות מספר הגנות משמעותיות שחשוב להכיר. בראש ובראשונה, לכל חשוד עומדת הזכות להיוועץ עם עורך דין לפני חקירה, למעט במקרים חריגים במיוחד. החוק אוסר על הפעלת לחץ פיזי או נפשי ושימוש באמצעים פסולים כדי להשיג הודאה. כל הארכת מעצר חייבת לעבור אישור של שופט, המאזן בין זכויות החשוד לאינטרס הציבורי, מה שמבטיח פיקוח שיפוטי על הליך המעצר. בנוסף, בתי המשפט נדרשים לבחון חלופות פחות דרסטיות למעצר מאחורי סורג ובריח, כגון מעצר בית (לעיתים עם איזוק אלקטרוני), שחרור בערבות תוך הפקדת כספים או התחייבות של ערבים, או הטלת תנאים מגבילים אחרים כגון איסור יצירת קשר עם עדים, הגבלות על תנועה, או חובת התייצבות בתחנת משטרה. הכרת זכויות אלה מאפשרת לחשודים ולמשפחותיהם להתמודד טוב יותר עם המצב ולפעול למיצוי זכויותיהם.
תפקידו של הסניגור בהליך המעצר: הגנה על זכויות וקידום שחרור
תפקידו של הסניגור (עורך דין פלילי או בשמו הנוסף עורך דין מעצרים) הוא קודם כל לוודא שהעצור מקבל את זכויותיו על פי חוק. אחת הזכויות החשובות ביותר היא זכות ההיוועצות עם סניגור לפני החקירה. כאשר חשוד נעצר באופן פתאומי, הוא עשוי להיות במצב של בלבול וחרדה, לעיתים אפילו מבלי לדעת את סיבת המעצר. החוקרים יודעים להפעיל לחץ והמעמד עשוי להיות מאוד לא נעים, במיוחד אם מדובר במעצר ראשון. הסניגור נפגש עם החשוד, מברר את פרטי המקרה, מבין את חלקו של העצור באירוע ומסייע לו להבין כיצד לפעול בחקירה. הסניגור מייעץ לחשוד האם לשמור על זכות השתיקה או לענות לשאלות החוקרים, האם יש לו אליבי שיכול לנתק אותו מהאירוע, האם כדאי לו לספר בדיוק מה קרה ואולי להצביע על האחראים האמיתיים, או שמא דווקא עדיף לשתוק גם במחיר של הארכת המעצר הראשוני.
טיעונים בבית המשפט לשחרור ממעצר: האסטרטגיה המשפטית
הסניגור מלווה את העצור לדיון הראשון בעניין מעצרו, שעל פי חוק חייב להתקיים תוך 24 שעות ממועד המעצר. בדיון זה, המדינה מבקשת להאריך את המעצר במספר ימים כדי לבצע פעולות חקירה נוספות. תפקידו של הסניגור הוא לתקשר עם היחידה החוקרת ולהוציא ממנה מידע רלוונטי שיכול לסייע להגנה, למרות שבשלב זה אין לו גישה חוקית לחומרי החקירה. על הסניגור לנסות לשכנע את שופט המעצרים (שכן חשוף לחומרים) מדוע יש לשחרר את החשוד, מדוע לצמצם את ימי המעצר המבוקשים, או להציע חלופות ראויות להמשך החקירה בתנאים פחות מגבילי חירות (כגון מעצר בית או ערבויות). הסניגור גם שומר על קשר עם משפחת העצור, שיכולה לסייע בהצעת חלופות מתאימות לבית המשפט. שופט המעצרים הוא שמחליט האם דרישת המדינה סבירה, האם קיימת עילת מעצר בכלל, או שמא יש לאפשר לרשויות החקירה מספר ימים נוספים, הכל בהתאם לשיקול דעתו ובהתחשב בטענות הסניגור.
תפקיד הסניגור כמתווך ומגן על זכויות: מעבר לייצוג בבית המשפט
הסניגור משמש כפה לחשוד ומגן על זכויותיו לאורך כל הליך המעצר והחקירה. הוא מציג את עמדתו העצור לבית המשפט ומשמש כמתווך בין העצור למשפחתו, בין העצור לשירות בתי הסוהר ובין העצור לרשויות החקירה. לכן, על הסניגור להיות זמין ונגיש לטלפונים ולטיפול בבעיות שמתעוררות במהלך המעצר. תפקידו כולל גם ליווי בחקירות נוספות שעשויות להתקיים בהתאם להתפתחויות בתיק, כאשר החוקרים מחויבים לאפשר לחשוד להתייעץ עם הסניגור לפני כל חקירה. במקרים שבהם העצור משוחרר אך המדינה מגישה ערעור על ההחלטה, הסניגור ממשיך לייצגו בערכאות הגבוהות יותר. אין ספק שליווי של עורך דין פלילי בעל ניסיון וידע בתחום המעצרים משפיע על גורלו של החשוד, אם זה למשל בשחרורו המהיר מהמעצר ואם זה בהשגת עונש מקל יותר בהליך הפלילי העיקרי, הכל בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי, לחומר הראיות ולמאפייני התיק.
מקרה לדוגמה - כיצד הצליח ליאור להשתחרר ממעצר בתוך שבוע?
נחזור לסיפורו של ליאור שהוזכר בתחילת הכתבה ליאור התקשר אלי מבית המעצר בלילה. הוא נעצר בחשד לסחר בסמים לאחר שברכב שבבעלותו נמצאו סמים בכמות העולה על המותר בחוק לשימוש עצמי. ליאור הכחיש כל קשר לסמים שנמצאו וטען שלא הוא השתמש ברכב, אף שהודה כי בעבר השתמש בקנאביס לצריכה עצמית (אך לא בחודשים האחרונים). למרות הנסיבות שנראו חמורות בתחילה, ואף שהמדינה "עשתה פיל מעכבר" כפי שקורה לעיתים קרובות, ההתחלה הייתה לא נעימה. בדיון הראשון הוארך מעצרו של ליאור במספר ימים לצורך המשך חקירה.
במהלך ימים אלו, המשטרה ערכה חיפוש בביתו (שבמהלכו הייתי בקשר עם ההורים המבוהלים והנחתי אותם כיצד לפעול), אך לא נמצאו ראיות נוספות. כבר בדיון השני, הצלחתי להגיע להסכמה עם המשטרה שלא להאריך את המעצר, וליאור שוחרר בתנאים מגבילים למשך שבוע, שכללו ערבויות כספיות להבטחת התייצבותו להמשך החקירה. אמנם שחרור זה אינו מבטיח שלא יוגש כתב אישום בהמשך, אך אין ספק שליאור שוחרר לחופשי בתוך פחות משבוע היה הישג ראשון חשוב בדרך. נראה כי האישומים שיוגשו נגדו בעתיד יהיו משמעותית פחות חמורים מהחשדות המקוריים וכך גם העונש הצפוי לו במידה ויורשע.
עו"ד חנה דוד עוסקת בייצוג נאשמים בתחום הפלילי ובתחום התעבורה. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד חנה דוד - 053-7105221