רבות נשמע כאילו קצין התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון לא שש לקבל תביעות חיילים להכרה במחלות בהן חלו במהלך השירות ומפנה למומחים רפואיים מטעמו על מנת לדחות את התביעות, אלא שהפעם אפילו המומחה אליו נשלח הקצין המליץ לקבל את תביעתו, זה לא הפריע לקצין התגמולים לדחות את תביעתו, והקצין נדרש לערער 3 פעמים עד קבלת ההכרה המיוחלת במחלתו, דרך שארכה 3.5 שנים.
תחילת הפציעה בשירות
סיפורו של א. קצין מסיירת אגוז החל זמן קצר לפני שחרורו. הוא החל לסבול מכאבים בכפות הרגליים ופנה לרופא היחידה לקבלת טיפול. זה איבחן כי הוא סובל מדלקת בגידי האכילס ורשם לו טיפול תרופתי. זמן קצר לאחר מכן החל לסבול משלשולים ואובדן משקל, ואובחן כסובל מצליאק.
עם שחרורו פנה לייצוג עו"ד אורן דטל העוסק בתחום תביעות נכי צה"ל, ויחדיו הגישו אל קצין התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון בבקשה להכרה בפגיעותיו – דלקת גידי האכילס אשר נגרמה עקב העומס הפיזי הרב בו עמד בתפקידו כמ"פ בסיירת המובחרת, ואת הצליאק קישר לסטרס הממושך בו שהה.
לפנייה ישירה לעו"ד אורן דטל – לחץ/י כאן
מומחים תומכים, קצין התגמולים מתנגד
קצין התגמולים, כפי שפועל במקרים מעין אלו, הפנה את הקצין למומחים מטעמו אשר יכריעו בשאלה האם פגיעותיו נגרמו עקב השירות. המומחה הראשון אליו נשלח היה אורטופד אשר קבע כי דלקת גידי האכילס ממנה הוא סובל אכן נגרמה כתוצאה מהשירות. המומחה השני אליו נשלח היה מומחה גסטרו (מומחה למערכת העיכול), אשר השיב לקצין התגמולים כי מחלת הצליאק ממנה הוא סובל אמנם לא נגרמה כתוצאה מהסטרס הממושך בתפקידו כקצין בסיירת המובחרת, אלא כתוצאה מהטיפול התרופתי אותו קיבל לטיפול בפגימה אשר הוכרה כקשורה לשירותו, הקשר בין מתן התרופות ובין פריצת מחלת הצליאק מוכר בספרות הרפואית, וככזו הרי שיש להכיר גם במחלת הצליאק כנובעת מהשירות, ולתת לו מעמד של נכה צה"ל גם למחלת הצליאק.
אלא שלקצין התגמולים זה לא הפריע לדחות את תביעתו, תוך שקבע שאין קשר בין שירותו הצבאי לפרוץ מחלת הצליאק. אם כן, עמדה לפני הקצין האפשרות לתבוע הכרה במסלול של נכות מוסבת. מסלול שאיננו מצריך קשר ישיר לשירות, אלא קשר בין הפציעה המוכרת למחלה החדשה, וכך פעל הקצין, הגיש בקשה להכרה במחלת הצליאק כנכות מוסבת, והמתין למכתב ההכרה, הרי חוות דעתו של המומחה מטעם קצין התגמולים כבר מצויה בתיק, ובה קביעתו בדבר הקשר הסיבתי.
מסלול הערעורים הארוך
אלא שגם מכך לא התרשם קצין התגמולים, והפנה את הקצין לוועדה רפואית שתבחן את שאלת הקשר הסיבתי שבין הנכות ברגליו שהוכרה לו כנכות צה"ל, למחלת הצליאק. וכך הוזמן הקצין לוועדה רפואית לנכות מוסבת, הציג את חוות הדעת שהוזמנה על ידי אגף השיקום וציפה לקבל את ההכרה. אלא שמומחה הוועדה לעניין מחלות סיכם כי הוא מבקש להתייעץ עם מומחה נוסף.
לאחר שהצטרף מומחה נוסף לוועדה, סיכמו חבריה כי לאחר עיון בספרות הרפואית, לא נמצא קשר להכרה במחלת הצליאק כנובעת מהשירות.
בשלב זה ערער עו"ד דטל לבית המשפט על החלטת הוועדה, וטען כי אגף השיקום פועל בחוסר תום לב לדחיית תביעתו. כאשר הדבר נוח לו, מאמץ את קביעת המומחה הרפואי מטעמו, וכאשר לא נוח לו, מתעלם מחוות דעת המומחה מטעמו ופונה למומחה אחר, כזה שידחה את התביעה.
ההליך המשפטי המתמשך
בדיון שנערך בביהמ"ש, הסכימו הצדדים כי דרך המלך לבירור מחלוקות רפואיות שעלו בוועדה הרפואית היא באמצעות ערעור לוועדה הרפואית העליונה של אגף השיקום אשר תיתן את דעתה האם מחלת הצליאק של הקצין נגרמה כתוצאה מהשירות, או לאו, תוך ששמרו הצדדים על זכותם לשוב ולערער לפני בית המשפט.
עו"ד דטל והקצין ערערו לוועדה הרפואית העליונה של משרד הביטחון, כאשר הם מגבים טענותיהם בספרות הרפואית המתאימה והמחקרים האחרונים שנערכו, הציגו את חוות הדעת של המומחה מטעם קצין התגמולים שקבע קשר לנכות המוכרת, וטענו כי חוות הדעת איננה משתמעת לשני פנים, המומחה מטעם קצין התגמולים קבע קשר סיבתי מגובה בספרות רפואית, ואילו הוועדה הרפואית דחתה את בקשתו, תוך שקובעת שחוות הדעת איננה מבוססת, החלטה שבעצמה לא נתמכה בספרות רפואית, כאילו ניתנה כלאחר יד.
ערעור על הערעור
הוועדה הרפואית העליונה של משרד הביטחון קיבלה את ערעורו, וקבעה כי חוות הדעת של המומחה מטעם קצין התגמולים, מבוססת ומנומקת, ויש להכיר במחלת הצליאק כקשורה לשירותו.
אלא שאגף השיקום לא התרשם מהחלטת הוועדה הרפואית העליונה, ותוך שמתנער מההסכמות אליהם הגיעו הצדדים בבית המשפט, הגיש יו"ר הוועד הרפואית העליונה ערעור על החלטת הוועדה הרפואית העליונה. "אין ספרות רפואית תומכת" קבע יו"ר הוועדה הרפואית העליונה, אשר תחום מומחיותו כלל איננו מחלות מערכת העיכול.
הניצחון הסופי
"מישהו שם התבלבל" טען עו"ד דטל בפתח הוועדה הרפואית העליונה החוזרת שהתקיימה. ליו"ר הוועדה הרפואית העליונה כלל אין סמכות לערער על החלטות רפואיות של הוועדה הרפואית העליונה. הוא יכול לבקש עוד נימוקים, הוא יכול לבקש תיקון טעויות טכניות, אך איננו יכול לערער על החלטה רפואית שבתחומי התמחות המומחים של הוועדה הרפואית העליונה, ודאי לא כאשר איננו מומחה בתחום. קבלת מציאות שכזו בה יו"ר הוועדה הרפואית העליונה מערער על קביעת הוועדה הופכת אותה הלכה למעשה לחותמת גומי להחלטות שקיבל בעצמו עוד טרם כינוסה.
לשמחתנו, הוועדה הרפואית העליונה קיבלה את טענותינו, וחזרה על קביעתה כי מחלת הצליאק ממנה הוא סובל אכן פרצה עקב טיפול תרופתי שקיבל לפגימה המוכרת – דלקת גידי האכילס, וככזו יש להכיר בה כקשורה לשירות, בדיוק כפי שקבע המומחה הראשון של קצין התגמולים. אלא שלמרבה הצער, הדרך עד להכרה בקצין ארכה 3.5 שנים מייסרות.
האתגר בהכרת מחלות מורכבות
על מנת לקבל הכרה כנכה צה"ל לא די להוכיח כי המחלה התפרצה במהלך השירות, אלא גם עקב השירות. הכרה במחלות כמו צליאק כנובעות מהשירות הצבאי מהווה אתגר משמעותי עבור חיילים וקצינים משוחררים רבים. מחלות כמו צליאק נחשבות למורכבות מבחינת הגורמים להן, שכן הן מושפעות משילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ונפשיים. הקושי העיקרי בהוכחת קשר סיבתי לשירות נובע מכך שמדובר במחלות שבהן קשה להוכיח את הקשר הישיר בין גורם מסוים, כמו סטרס או אירוע טראומטי, לבין התפרצות המחלה, או תרומתו להתפרצות המחלה.
במקרים רבים, משרד הביטחון דורש ראיות חד משמעיות להוכחת הקשר בין השירות לבין התפרצות המחלה, כגון תיעוד רפואי מדויק, עדויות על אירועים מלחיצים ונתונים המראים סמיכות זמנים בין האירועים לבין התסמינים הראשונים של המחלה. לעיתים קרובות, חיילים וקצינים אינם מודעים לכך שעליהם לפרט בתביעתם בצורה מפורטת את תנאי השירות אותם חוו במהלך השירות, והקשר להתפרצות המחלה, דבר המקשה אח"כ את אישור תביעתם להכרה כנכי צה"ל.
עו"ד דטל מדגיש כי יש חשיבות רבה לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי כבר בשלב מוקדם, כדי לבנות תיק חזק ומבוסס. מחלות קונסטיטוציונליות הן קשות להוכחה, אבל עם התיעוד המתאים והיכולת להראות קשר ישיר לשירות, יש אפשרות לקבל הכרה ולזכות בזכויות המגיעות לנפגעים. המקרה הנוכחי מהווה דוגמה לכך שעם ההתמדה והמקצועיות הנכונה, ניתן להשיג הכרה גם במקרים מורכבים כגון אלו.
המקרה מעלה את המודעות לאתגרים הנפשיים והגופניים עמם מתמודדים חיילים וקצינים, ומדגיש את החשיבות בקבלת ליווי משפטי מתאים במקרים של פגיעה במהלך השירות.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעו"ד אורן דטל - 053-6112831
ע"נ 42494-09-23