למוקד לרפואה דחופה (מלר"ד) של קופת חולים מאוחדת בחדרה, הגיע צ', גבר בן 55, בריא בדרך כלל, שהתלונן על קוצר נשימה שהולך ומחמיר. הוא לא סבל מחום, לא דיווח על כאבים בחזה, ולא היו סימנים למחלה זיהומית או בעיה לבבית - מה שיצר תמונה קלינית לא ברורה ומאתגרת.
ד"ר נאשד חמודה, קרדיולוג במחוז צפון של מאוחדת, היה זה שזיהה את החוט המקשר - צ' חזר זה עתה מטיסה ארוכה מתאילנד. על סמך ניסיון קליני וחשיבה מהירה, העלה ד"ר נאשד את האפשרות שמדובר בתסחיף ריאתי - מצב מסכן חיים שבו קריש דם חוסם את עורקי הריאה.
הוא הפנה את צ' בדחיפות לבית החולים, שם אובחן קריש דם גדול בריאות. הרופאים השתמשו בשיטה ייעודית להסרת הקריש והמטופל התאושש בהצלחה.
המקרה ממחיש בצורה חדה עד כמה חשוב לזהות את הסימנים המוקדמים לסכנה השקטה של טיסות ארוכות – קרישי דם שעלולים להידרדר לתסחיף ריאתי קטלני. העובדה שהמטופל לא סבל ממחלות רקע מדגישה שכל אדם, גם כזה שנראה בריא לחלוטין, עלול להיות בסיכון.
ד"ר נאשד הסביר: "קריש דם בריאות, או תסחיף ריאתי, הוא חסימה פתאומית של כלי דם בריאות, הנגרמת לרוב מקריש דם שנוצר ברגליים ונדד עם זרם הדם לריאות. במקרים כאלה, העברת החמצן לגוף עלולה להיפגע, וזה מצב שיכול להוביל למוות אם לא מטפלים בו במהירות".
לרוב, הקריש נוצר בוורידים העמוקים של הרגליים, בעקבות האטה בזרימת הדם, מצב שעלול להתרחש בזמן ישיבה ממושכת, כמו בטיסות ארוכות. כאשר חלק מהקריש מתנתק, הוא עלול לנוע דרך הלב ולהיתקע בעורקי הריאה. בכך הוא חוסם את זרימת הדם, מונע מהאזורים הפגועים לספק חמצן, ועלול לגרום לנזק משמעותי ואף למוות.
מהם הגורמים לקרישי דם?
ישיבה ממושכת, בעיקר בטיסות ארוכות הנמשכות מעל שש שעות, מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות קרישי דם. כאשר הגוף נמצא במצב של חוסר תנועה ממושך, זרימת הדם בוורידים מואטת, והסיכון להיווצרות קריש דם עולה בהתאם.
עם זאת, ישנם גורמים נוספים שיכולים להגביר את הסיכון: שינויים הורמונליים - כמו אלה המתרחשים במהלך ההיריון, לאחר לידה, או בשימוש בגלולות למניעת הריון, עלולים להעלות את קרישיות הדם וליצור קרקע להיווצרות קרישים.
גם מחלות כרוניות מסוימות, ובעיקר מחלות ממאירות כמו סרטן, ידועות כגורמות לסיכון מוגבר לקרישיות יתר. ניתוחים, בעיקר ניתוחים אורתופדיים, מהווים אף הם גורם סיכון, הן בשל הפגיעה האפשרית בכלי הדם, הן בשל מגבלות התנועה בתקופת ההחלמה שלאחריהם.
אוכלוסייה מעל גיל 60 נמצאת אף היא בקבוצת סיכון, שכן עם הגיל משתנים תפקודי הגוף ויכולת כלי הדם לשמור על זרימה תקינה פוחתת. בנוסף, עישון מהווה גורם מזיק לכלי הדם ומגביר את הסיכון להיווצרות קרישים, כמו גם עודף משקל אשר מגביר את הלחץ על הוורידים ברגליים ומאט את זרימת הדם.
לצד כל אלה, קיימים גם אנשים עם נטייה גנטית (תורשתית) לקרישיות יתר - מצב שבו מערכת הקרישה פעילה יותר מהנדרש באופן טבעי, מה שמעלה משמעותית את הסיכון לקרישים גם במצבים שבהם אדם אחר לא היה מושפע.
כיצד נקטין את הסיכון בטיסות ובנסיעות ארוכות
בזמן טיסות ארוכות, חשוב לשמור על תנועה קבועה. מומלץ לקום וללכת במעבר לפחות פעם בשעה-שעתיים. אם אינכם יכולים לקום, יש לבצע תרגילים פשוטים גם בישיבה: סיבוב הקרסוליים בכיוון השעון ונגד כיוון השעון, הרמת כפות הרגליים למעלה ולמטה, כיווץ והרפיית שרירי הרגליים. תרגילים אלו מסייעים להמריץ את מחזור הדם ברגליים ולמנוע את האטת זרימתו.
שתייה מרובה של מים חיונית במיוחד בטיסות שכן האוויר במטוס יבש יותר. מומלץ להימנע משתייה מרובה של אלכוהול ומשקאות המכילים קפאין, שכן הם גורמים להתייבשות, מה שעלול להגדיל את הסיכון להיווצרות קרישי דם. בנוסף, לבישת בגדים נוחים ולא הדוקים מדי תורמת לזרימת דם טובה יותר.
עבור אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון - לרבות אלו שסבלו בעבר מקרישי דם או נשים בהריון, מומלץ להתייעץ עם רופא לפני טיסות ארוכות. הרופא עשוי להמליץ על לבישת גרבי לחץ רפואיים, שמסייעות לשיפור זרימת הדם ברגליים, או על טיפול מונע בנוגדי קרישה במקרים מסוימים.
זיהוי הסימנים ומתי לפנות לעזרה רפואית
הסימנים יכולים להופיע תוך שעות או שבוע לאחר הטיסה. כאשר קריש דם מגיע לריאות ויוצר תסחיף ריאתי, הסימנים בדרך כלל דרמטיים יותר: קוצר נשימה פתאומי, כאב חד בחזה שמחמיר בזמן נשימה עמוקה, שיעול שלעתים מלווה בדם, דופק מהיר או לא סדיר, סחרחורת או אפילו עילפון. חשוב לדעת שאלו מצבים רפואיים דחופים שדורשים טיפול מיידי.
אם אתם חשים באחד או יותר מהסימנים האלה, במיוחד לאחר טיסה ארוכה, נסיעה ממושכת, או תקופה של חוסר תנועה, פנו מיד לעזרה רפואית. אל תחכו לראות אם הסימנים יעברו מעצמם. זיהוי מוקדם וטיפול מהיר הם המפתח להצלת חיים במקרים של תסחיף ריאתי.
אפשרויות טיפול
הטיפול בקרישי דם בריאות התקדם מאוד בשנים האחרונות. הטיפול העיקרי הוא תרופות נוגדות קרישה, שעוזרות למנוע הגדלה של הקריש הקיים ויצירת קרישים חדשים. כיום ישנן תרופות חדשות יותר שאינן מצריכות בדיקות דם תכופות כמו בעבר. טכנולוגיות חדשות יותר, כמו מכשיר ה-AlphaVac שסייע במקרה שתואר, מאפשרות לרופאים להסיר את הקריש באופן מכני.
במקרים מסוימים, בעיקר כאשר לא ניתן להשתמש בנוגדי קרישה, ניתן להשתיל פילטר מיוחד בווריד הנבוב התחתון, שתפקידו ללכוד קרישים שעלולים להגיע לריאות.