באוגוסט הקרוב תחל בריטניה להציע במסגרת שירותי הבריאות הציבוריים לגברים הומואים וביסקסואלים חיסון בקסרו (Bexsero), שפותח כדי להגן על ילדים ובני נוער מפני דלקת קרום המוח, אך עשוי לספק גם הגנה חלקית מפני זיבה - אחת ממחלות המין השכיחות, המאתגרות והעמידות ביותר שיש כיום.
המהלך הבריטי, שיצא לדרך באוגוסט 2025, שם על המפה את אחד הניסיונות הראשונים בעולם להשתמש בחיסון שפותח למטרה אחת – כדי להילחם במחלה אחרת לגמרי. החיסון יהיה זמין במסגרת שירותי הבריאות הציבוריים (NHS) באנגליה ובסקוטלנד החל מה־1 באוגוסט 2025.
אבל מה הקשר בין דלקת קרום המוח לזיבה? פה נכנסת הביולוגיה לתמונה. חיידק הזיבה (Neisseria gonorrhoeae) וחיידק המנינגוקוק (Neisseria meningitidis, זן B) שייכים לאותה משפחה, וחולקים עד 90% מהחלבונים שעל פני השטח שלהם. זה אומר שהנוגדנים המיוצרים בעקבות חיסון נגד מנינגוקוק B, עלולים לזהות בטעות גם את חיידק הזיבה – ולתקוף.
זוהי לא רק השערה תיאורטית. מחקרים שנערכו באוסטרליה, ניו זילנד, ארה"ב ואיטליה – כולל מטופלים במרפאות מין, בני נוער, וחברי קהילת הלהט"ב החיים עם HIV – הראו ירידה של כ-30% עד 45% בסיכון להידבק בזיבה בקרב מי שחוסנו ב-Bexsero. מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה הציגה נתון ממוצע של 32.4% הפחתה בסיכון. לא מושלם, לא קבוע – אבל משמעותי.
בפועל, זה אומר שאם אתה גבר שמקיים יחסי מין עם גברים, במיוחד אם אתה נמצא בקבוצת סיכון גבוהה – אתה עשוי להרוויח שכבת הגנה נוספת בזכות חיסון שלא נועד לכך במקור. לא, זה לא תחליף לקונדומים, בדיקות תקופתיות, או כלים אחרים. בדיוק כמו שדוקסי-PEP לא מחליף מגע מיני אחראי, גם החיסון הזה הוא עוד שכבת הגנה – לא השריון כולו.
אגב, בנוגע לדוקסי-PEP: הוא נהדר נגד עגבת וכלמידיה, אבל היעילות שלו נגד זיבה מוגבלת. וזה שם אותנו שוב מול אותה חיה עקשנית בשם גונוקוקוס – חיידק הזיבה – שצובר עמידות, מתפשט במהירות, ופשוט לא מתרשם מהטיפולים הרגילים.
האם גם כאן ילכו בעקבות הבריטים? בישראל, חיסון בקסרו מאושר לשימוש בתינוקות, מתבגרים ומבוגרים – אבל לא כלול בסל הבריאות, כך שמי שמעוניין בו נדרש לממן אותו באופן פרטי. חלק מקופות החולים מציעות הנחות – שווה לבדוק.
נכון לעכשיו, אין המלצה רשמית לחסן אוכלוסיות בסיכון נגד זיבה באמצעות Bexsero – אבל ייתכן שזה ישתנה בשנים הקרובות, ככל שיצטבר עוד מידע ויתפרסמו מחקרים קליניים נוספים. במובן הזה, בריטניה משמשת לנו כמעבדה חיה – ואנחנו נוכל ללמוד ממנה לא מעט. האם החיסון באמת מפחית הדבקה בקבוצות סיכון? האם יש תופעות לוואי מיוחדות? מהו משך ההשפעה המדויק? כל אלה שאלות פתוחות – עם פוטנציאל עצום.
בשורה התחתונה, אנחנו בעידן שבו רפואה מותאמת אישית פוגשת בריאות ציבור. חיסונים שלא יועדו במקור למחלות מין – פתאום מציעים פתרון חלקי דווקא בתחום הזה. וזה בדיוק המקום שבו צריך לשים את האדם במרכז: להבין את ההקשר, את הצרכים, את ההתנהגות בפועל – ולפעול בהתאם. בקסרו הוא לא פתרון קסם, אבל הוא כן תזכורת לזה שחדשנות אמיתית מגיעה כשאנחנו מוכנים לחשוב אחרת.