בשבוע שעבר פורסם במגזין המוביל American Journal of Clinical Nutrition מאמר סקירה מקיף שבוחן מזווית חדשה את הדיון סביב בשר אדום ובריאות הלב: 44 ניסויים קליניים נותחו כדי לברר אם מימון מתעשיית הבשר משפיע על תוצאות המחקרים. הממצאים חד משמעיים: מחקרים ללא זיקה כלכלית לתעשייה לא מצאו ולו תוצאה חיובית אחת לבשר אדום; לעומתם, מחקרים במימון התעשייה נטו לדווח על השפעות ניטרליות או אף מיטיבות של בשר.
איך נערכה הסקירה?
החוקרים חיפשו מאמרים בנושא במאגרים המדעיים המקובלים וכללו מחקרים קליניים שהשוו צריכת "בשר אדום לא מעובד" (בקר, כבשים, עיזים וכד’) שלא עבר שימור מעבר לקירור או הקפאה, כל מאמר סווג כקשור לתעשייה אם צוין מימון, מלגה או הצהרת ניגוד עניינים מצד גוף בשר; אחרת סווג כעצמאי. תוצאות המחקרים דורגו כ"חיוביות", "ניטרליות" או "שליליות" לגבי הממצאים על גורמי הסיכון (שומנים בדם, לחץ דם או מדדי דלקת).
התוצאות: ההטיה במספרים
מתוך 44 המחקרים, 29 (66%) קיבלו תמיכה ישירה או עקיפה מהתעשייה. באותם מחקרים מדווחים החוקרים על תוצאות חיוביות (21%) או ניטרליות (79%) לבשר אדום. מנגד, כל 15 המחקרים העצמאיים תיארו השפעות ניטרליות (27%) או שליליות (73%). החוקרים מצאו שמחקר הנתמך בידי תעשיית הבשר ידווח על תוצאה חיובית או ניטרלית לצריכת בשר בסבירות של כמעט פי ארבעה בהשוואה למחקר שלא מומן.
>> פחות אירועי לב ופחות שבץ: הסיבות המוכחות לאימוץ התזונה הים תיכונית
איך משפיעים בלי לזייף: הקסם בקבוצת הביקורת
אחת התובנות החשובות מהסקירה היא שהמחקרים הממומנים על ידי תעשיית הבשר לא היו פחות איכותיים מבחינה מתודולוגית. ההבדלים בתוצאות נבעו בעיקר מבחירות עיצוב המחקר – ובראשן: קבוצת ההשוואה (control).
מחקרים שנתמכו על ידי התעשייה נטו להשוות בשר אדום לא מעובד לחלבון אחר מהחי (כמו עוף או דגים), או לפחמימות מעובדות (כמו לחם לבן או פסטה מקמח לבן). לעומת זאת, מחקרים עצמאיים השוו לרוב את הבשר למקורות חלבון מהצומח.
וההשפעה? דרמטית. כאשר בשר הושווה לחלבון מהצומח – 70% מהמחקרים הצביעו על כך שלבשר אדום השפעה שלילית על בריאות הלב. כשאותו בשר הושווה לחלבון אחר מהחי – רוב המחקרים הציגו השפעה ניטרלית.
ההבדלים האלו מדגישים עד כמה ההשפעה הבריאותית של פריט מזון תלויה לא רק במזון עצמו אלא במידה רבה במה שהוא מחליף בתפריט. בחירת קבוצת ביקורת "חלשה" – כמו פחמימות ריקות או סוגים אחרים של חלבון מהחי – מעלה את הסיכוי שהבשר ייראה באור חיובי. כך אפשר לטעון שהוא לא מזיק ואולי אפילו מועיל לבריאות – גם אם הוא נראה בריא רק כי האלטרנטיבה עוד פחות טובה ממנו.
כותבי המאמר מזהירים: עיצוב מחקר בצורה ש"מחמיאה" לבשר מעקרת את המשמעות שלו עבור בריאות הציבור. התוצאה אולי נכונה במסגרת תנאי המחקר – אך היא אינה בהכרח מייצגת את הבחירות שיקדמו את בריאות הציבור. ולכן, גם אם אין "זיוף" גלוי, יש כאן עיוות מבני שמטה את מסקנות המדע התזונתי לטובת האינטרס של המממן.
ומה אומרים ארגוני הבריאות?
ארגון הלב האמריקאי ממליץ מאז 2021 על דפוס תזונה המבוסס בעיקר על מזונות מהצומח ומדגיש "מקורות חלבון בריאים, בעיקר מהצומח כמו קטניות ואגוזים, לצד דגים ומוצרי חלב דלי שומן, ואם צורכים בשר ועוף, להעדיף נתחים דלי שומן ולא מעובדים". גם המלצות התזונה של משרד הבריאות הישראלי מדגישות את חשיבות ההפחתה בצריכת בשרים עתירי שומן, ובמיוחד בשרים מעובדים עתירי שומן ומלח וכן בשר אדום, כחלק ממאמץ כולל למניעת מחלות לב וכלי דם ומחלות נוספות. ההמלצות שמות דגש על תזונה ים-תיכונית, המבוססת בעיקר על מזונות בריאים מהצומח ועשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שמן זית ודגים, תוך צמצום צריכת שומנים רוויים, סוכרים פשוטים ומזונות מעובדים.
למה זה חשוב?
מחלות לב וכלי דם הן עדיין סיבת המוות מספר 1 בעולם (בישראל היא במקום השני וסרטן במקום הראשון). אם מימון תעשייתי אכן "מטה" את גוף הראיות, הציבור והרופאים מסתכנים בידע מחקרי שאינו משקף את הסיכון האמיתי. בעת שמדינות רבות דנות ב"תזונה למען הבריאות והאקלים", השפעת גורמים כלכליים על המדע הופכת מנושא אקדמי לשאלת מדיניות ציבורית.
התופעה שבה מחקר ממומן-תעשייה נוטה לתוצאות "נוחות" נבחנה בעבר בתחומי הטבק, האלכוהול והמשקאות הממותקים, ומכונה לעיתים הטיית מימון - Funding bias. הסקירה החדשה מזכירה לנו שוב כי המדע אינו מתרחש בוואקום; כסף, אינטרסים ותכנון מבנה המחקר יכולים לשנות את הכותרת ואת המסקנות – ולעיתים להשפיע גם על הבריאות שלנו.
הדיאטניות כרם אביטל ורוני חסון הן מארגון רופאים לתזונה