"ניסינו את כל מה שאפשר, הגידול היה אלים מאוד": אתמול (ראשון) הובאה למנוחות הדוגמנית האשדודית עדי טל, והיא בת 26 בלבד במותה. טל נפטרה בסוף השבוע האחרון לאחר מאבק הרואי בסרטן נדיר ואגרסיבי - קרצינומה אדרנוקורטיקלית (ACC), והניחה הורים, שני אחים - שני (29) ואוריאן (18) ובן זוג. "היא גרה בלונדון ועבדה שם במכירות, באחד הימים נפלה במהלך עבודתה", מספרת שני, אחותה, על האירוע שהוביל לגילוי המחלה לפני למעלה משנה.

לאחר הנפילה, הכאבים באזור הכליות לא חלפו, ועדי ניגשה לבדיקות CT - ואז התגלה גידול סרטני אלים ביותרת הכליה. "הגידול שהתגלה, קרצינומה אדרנוקורטיקלית, הוא נדיר ביותר - אחד עד שני מקרים למיליון אנשים בשנה", מוסיפה שני ומסבירה כי מרגע הגילוי, יצאה עדי למסע ארוך וקשה של טיפולים שהחלו בלונדון והמשיכו בישראל בשלושת החודשים האחרונים: "היא עברה ניתוח, טיפולים כימותרפיים קשים, טיפולים ביולוגיים, ניסינו הכול, כל מה שאפשר. עד היום האחרון היא האמינה שהיא יוצאת מזה".

המחלה התגלתה בשלב מתקדם, ללא תסמינים מקדימים שעדי יכלה לקשר אותם למחלה. שני מתארת שעל אף המאמצים רבים הצוותים הרפואיים לא הצליחו לסייע לה. "ניסינו הכול, את כל מה שרק אפשר ושעולה על הדעת, דיברנו עם כל העולם אבל אף אחד לא הצליח לעזור לנו בסוף", היא מוסיפה בכאב. הכימותרפיה, לדבריה, רק החמירה את מצבה.

עדי טל ז
צילום: רשתות חברתיות, לפי סעיף 27 א'

למרות ההידרדרות הקיצונית במצבה, עדי נשארה אופטימית ולא הפסיקה להילחם על חייה. "היא הייתה פייטרית עד היום האחרון, סבלה מכאבים נוראיים, אך התמודדה איתם בגבורה יוצאת דופן. ביום האחרון היא ביקשה שיורידו את מינון המורפיום כדי שהיא תוכל להיות עם המשפחה והחברים, היא הייתה פשוט גיבורה", מספרת שני.

לצד המאבק, מספרת שני, ניסתה עדי לחיות חיים מלאים ככל הניתן. את בן זוגה רון אלימלך היא פגשה בלונדון, שם הציע לה לעבוד יחד ומאז חברו לזוג בשנה וחצי האחרונות. "היא הייתה אופטימית, ניסתה לשלב את החיים תוך כדי, מלווה במשפחה וחברים טובים", היא מוסיפה, "היו לה חלומות גדולים, היא רצתה לכבוש את העולם, לטייל, להתחתן ולהביא ילדים לעולם".

בעבר עדי דגמנה בארץ, אך לאחר שעברה ללונדון, בנתה שם קריירה כאשת מכירות. "הייתה לה שמחת חיים, רצון עז לחיות, היא הייתה בן האדם הכי חזק שהכרתי בעולם", אומרת שני בכאב, "עדי הייתה מנחמת את בני משפחתה וחבריה, ואנשים שבאו לחזק אותה יצאו מחוזקים מהמפגש איתה. היה לה לב עצום ונתינה אינסופית, ברגעיה האחרונים היא הבינה שהיא נפרדת מאיתנו וקיבלה את זה בהשלמה, ולצד זה בחרה להאמין ולהתפלל שהיא תנצח".

בין 1-2 מקרים למיליון איש בשנה

לדברי ד"ר ליאת ברזילי-יוסף, מומחית לרפואה פנימית ולאנדוקרינולוגיה במכון האנדוקריני במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית: "ה-ACC הינו גידול אגרסיבי מאוד שהמקור שלו הוא בקליפה החיצונית (הקורטקס) של בלוטת יתרת הכליה (אדרנל). מדובר בגידול מאוד נדיר, 1–2 מקרים למיליון איש בשנה. מכיוון שהגידול נמצא בבלוטה, פעמים רבות ישנה הפרשה לא תקינה של הורמונים, לדוגמה: מצבים כמו תסמונת קושינג, שבה יש הפרשה עודפת של הורמונים קורטיקוסטרואידליים, ואז המטופלים יכולים להתלונן על חולשת גפיים, שִׂיעוּר יתר, לעתים על עלייה או על ירידה במשקל (תלוי בדרגת הממאירות של הגידול), כאבי בטן, כאבי מותניים, חסימות ורידים (פקקת) ועוד. יש לציין כי בחלק מהמקרים, המטופלים יכולים להיות ללא תלונות כלל, בעיקר בשלבי המחלה הראשונים. במקרים אלה לרוב הגידול מאובחן בהדמיה הנעשית באופן מקרי.

"הדרך לאבחן ממצאים אלו היא בשילוב של קליניקה (עקב תלונות המטופל), בדיקות מעבדה בהן ניתן לראות עלייה בקורטיזול, טטוסטרון ובהורמונים נוספים המופרשים מבלוטת יותרת הכליה, ובמקביל בהדמיה, באמצעות בבדיקות סי טי או MRI של הבטן, בהן ניתן לראות את הגידול בבלוטת יתרת הכליה. לרוב יש לגידול מראה לא שפיר ואף ניתן לראות פלישה של הגידול לכלי דם סמוכים ,כמו לווריד של הכליה ולווריד הנבוב התחתון. אחוזי ההישרדות נמוכים, סביב 50% לחמש שנים. הטיפול הוא טיפול ניתוחי בראש ובראשונה, אבל לפעמים לא ניתן לעשות הסרה מלאה ולכן צריך טיפול משלים. בחולים לא נתיחים אז החלופות הן טיפול קרינתי ממוקד או כימותרפיה".