משרד הבריאות מעדכן היום (שני) על חולים נוספים בחצבת מאזור המרכז (תל אביב ובני ברק), עמק חפר ומודיעין עילית. סך הכל החל מ-20.4 אובחנו 8 חולים, מתוכם 6 לא מחוסנים – נתון המדגיש את חשיבות החיסון במניעת המחלה.
על פי החקירה האפידמיולוגית, ארבעה מהחולים נדבקו בחו"ל או בעקבות מגעים עם אנשים שחזרו מחו"ל. החקירה האפידמיולוגית בנוגע לחולים הנוספים מתנהלת כעת. ד"ר רוני פרבר, מנהל המחלקה לבריאות הציבור במאוחדת, עונה על כל מה שצריך לדעת:
החצבת היא מחלה נגיפית מידבקת ביותר שמתבטאת בחום, הרגשה כללית רעה, נזלת ופריחה ועלולים להיות לה סיבוכים קשים ואף מסכני חיים. כיצד ניתן להגן על עצמנו? מי צריך להתחסן? ואילו המלצות תקפות לנוסעים לחו"ל? להלן כל התשובות לשאלות החשובות על המחלה, החיסון והסיכון להתפשטות.
מהי מחלת החצבת וכיצד היא מועברת?
- "חצבת היא מחלה נגיפית מידבקת ביותר", מסביר ד"ר רוני פרבר, מנהל המחלקה לבריאות הציבור במאוחדת.
- המחלה מועברת דרך שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף והליחה.
- "ניתן להידבק גם שעות לאחר שחולה עזב את החדר", מדגיש ד"ר פרבר - עובדה המעידה על רמת ההדבקה הגבוהה של הנגיף.
מהם הסימנים של מחלת החצבת?
- המחלה מופיעה לרוב בין 10 ל-14 יום לאחר חשיפה לנגיף (טווח אפשרי: 6–21 ימים).
- תסמינים מוקדמים: חום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור.
- "ביום הרביעי או החמישי מופיעה פריחה אדומה כהה, שמתחילה בצוואר ומתפשטת לפנים, לגוף ולגפיים", מתאר ד"ר פרבר.
- הפריחה מתחילה להחוויר לאחר כשלושה ימים, יחד עם שיפור בהרגשה הכללית.
מהם הסיבוכים האפשריים?
- "בחלק מהמקרים, סיבוכי המחלה עשויים להיות קשים ואף לסכן חיים", אומר ד"ר פרבר.
- סיבוכים שכיחים: דלקת אוזן תיכונה, דלקת קרנית העין, שלשולים.
- סיבוכים נדירים אך מסוכנים: פגיעה במערכת העצבים או בדרכי הנשימה.
כיצד ניתן למנוע חצבת?
- "הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע את מחלת החצבת וסיבוכיה היא על ידי קבלת חיסון", מדגיש ד"ר פרבר.
- החיסון ניתן במסגרת תרכיב משולב (MMR או MMRV).
- יעילות החיסון עומדת על כ-97% לאחר שתי מנות.
- "למעטים שבכל זאת יחלו לאחר שתי מנות – המחלה צפויה להיות קלה יותר", מוסיף פרבר.
- תופעות לוואי אפשריות: חום, אדמומיות או פריחה – בדרך כלל קלות וחולפות.
מי צריך להתחסן נגד חצבת?ֿ
- ילדים: בגיל שנה במסגרת החיסונים בטיפת חלב ובכיתה א' – שתי מנות חובה.
- ילידי 1957 ומעלה: נחשבים מחוסנים טבעית כי נחשפו לנגיף בילדותם.
- ילידי 1957–1977: לא מחוסנים באופן מלא – מומלץ להשלים חיסון לפני נסיעה לחו"ל.
- ילידי 1978 ואילך: אמורים לקבל שתי מנות – אם לא קיבלו, יש להשלים.
מי נחשב מחוסן?
- מי שיש בידו תיעוד של שתי מנות חיסון (אחרי גיל שנה, ברווח של 4 שבועות לפחות).
- מי שאובחן בעבר קלינית ומעבדתית כחולה חצבת.
מה עושים לפני טיסה לחו"ל?
- "על רקע ההתפרצויות באירופה וארה"ב, חשוב לוודא שחוסנתם לפני נסיעה", מציין ד"ר פרבר.
- תינוקות בני 6–11 חודשים: מנה אחת לפני נסיעה (לא נספרת בשגרת החיסונים).
- ילדים עד גיל שש: שתי מנות בהפרש של 3 חודשים לפחות.
- מבוגרים שלא חלו ולא חוסנו – מומלץ להשלים חיסון (לא כולל ילידי 1956 ומעלה).
- "גם אם אתם יכולים להתחסן רק ימים ספורים לפני טיסה – עשו זאת. זו ההגנה הטובה ביותר", ממליץ פרבר.
האם מותר להקדים את החיסון לתינוקות לפני גיל שנה?
- משרד הבריאות ממליץ להקדים את החיסון רק לתינוקות בני 6–11 חודשים שטסים לחו"ל.
- "במקרה של התפרצות – ייתכנו התאמות בהמלצות לפי חוות דעת של מומחים", אומר ד"ר פרבר.
- החיסון בגיל זה חלקי ויש לחזור עליו בגיל שנה.
למי לא מומלץ להתחסן?
- חולים עם חום חריף.
- מי שחווה תגובה חריגה למנת חיסון קודמת.
- רגישים לרכיבי החיסון (למשל neomycin).
- מדוכאי חיסון חמורים.
- נשים בהיריון.
- "נשים שקיבלו את החיסון – מומלץ שימתינו חודש לפני כניסה להריון", מזכיר פרבר.
היכן ניתן להשלים חיסונים?ֿ
- תינוקות וילדים עד כיתה א': בטיפות חלב.
- כיתות א'–ט': דרך שירותי בריאות התלמיד.
- כיתות י'–י"ב: בלשכות הבריאות האזוריות.
מה לעשות אם מופיעים תסמינים?
משרד הבריאות מדגיש כי אם מופיעים תסמינים ועד לבירור רפואי יש להימנע משהייה במרחבים ציבוריים כדוגמת קניונים, תחבורה ציבורית וכדומה. במידה ויש צורך בהגעה למרפאה או למיון, יש לתאם הגעה מראש ולהודיע לצוות בעת ההגעה למוסד הרפואי.
המשרד מבהיר את חשיבות מתן חיסוני השגרה כנגד מחלות כמו חצבת, שחלקן עלולות לגרום לסיבוכים קשים במקרים נדירים למוות. העובדה שרוב החולים במהלך ההתפרצות הנוכחית לא היו מחוסנים מדגישה את חשיבות החיסונים במניעת התפשטות המחלה.
משרד הבריאות מדגיש כי על אדם שהיה במגע עם חולה חצבת, להמשיך בבדיקות ובחיסונים על פי ההנחיות.
לפרטים נוספים, לבדיקת סטטוס חיסוני וקביעת תור לחיסון, יש לפנות למוקד קול הבריאות בטלפון *5400 או לרופאי ולרופאות הילדים בקופות החולים.