667 ימים של הרעבה ממושכת ומכוונת הותירו את החטופים רום ברסלבסקי ואביתר דוד במצב רפואי חמור ביותר. בסרטונים שפרסם הג'יהאד האיסלאמי בימים האחרונים, ניתן לראות את שניהם במצב גופני ונפשי קשה: אביתר נראה כחוש עד כאב, עם דלדול שריר קיצוני, ואילו רום, שלא מצליח אפילו לעמוד, נראה סובל מכוויות על גופו ובוכה במשך דקות ארוכות.
צפייה בסרטונים מעוררת דאגה עמוקה. פנינו למומחים רפואיים כדי להבין את השלכות הרפואיות של השבי הממושך – ומה נדרש כדי להציל את חייהם של החטופים, אם וכאשר ישוחררו. פרופ' דרור מבורך, מנהל האגף הראומטולוגי בהדסה עין כרם הבהיר: "הם במצב של פירוק עצמי".
"מדובר בתת-תזונה קיצונית, בדומה למצבים שתועדו במחנות הריכוז"
לדברי פרופ' דרור מבורך, התמונות מדברות בעד עצמן: "אין לי ספק שהחטופים מורעבים באופן מכוון. מדובר בתת-תזונה קיצונית, בדומה למצבים שתועדו במחנות הריכוז. אין כמעט רקמת שומן, רקמות השריר התדלדלו לחלוטין, והגוף שלהם עבר לפירוק שרירים כדי להפיק גלוקוז למוח. זה קורה רק במצבי קיצון".
פרופ' מבורך מדגיש את חומרת המצב: "הגוף מפרק את עצמו כדי לשרוד, וזה מגיע עם מחיר כבד. מעבר לפגיעות באיברים חיוניים כמו הלב, הכליות והמוח, יש גם נזקים קוגניטיביים ונפשיים. עצם ההרעבה עצמה היא טראומה. חלק מההשפעות הנפשיות אולי יחלפו עם הזמן, אך אחרות ידרשו שיקום פסיכולוגי ארוך ומורכב".
"העובדה שרום ברסלבסקי לא מצליח לעמוד, זו אינדיקציה חמורה מאוד. זהו שלב מתקדם של תת-תזונה. גם אם אדם עדיין מסוגל ללכת כמה צעדים, המצב הפנימי שלו עלול להיות מסוכן מאוד, כל יום נוסף בשבי עלול לקבע נזקים ארוכי טווח, ואולי בלתי הפיכים. מה שמעיד שחייבים להוציא אותם משם באופן מידי".
רונית פרידמן, מנהלת המחלקה לתזונה קלינית בבית החולים רמב"ם: "הגוף קורס שלב אחרי שלב – זו קריסת מערכות איטית"
רונית פרידמן מפרטת את ההשפעות הרפואיות של תקופת שבי כה ממושכת במצב של הרעבה: "כשמדובר על 667 ימים, מדובר בפגיעות רב-מערכתיות: מסת השריר מתדלדלת, מערכת העיכול נפגעת, תפקוד הלב מידרדר, ויש ירידה דרמטית בקצב חילוף החומרים. הגוף פשוט 'נכבה' בהדרגה".
לדבריה, החוסרים התזונתיים עלולים לגרום לנזקים נירולוגיים חמורים: "חוסר בוויטמינים מקבוצת B, ובעיקר B1, עלולים לגרום לפגיעות עצביות בלתי הפיכות. ראינו את זה בעבר גם בפרשת רמדיה. במקרים דומים, גם אצל חטופים ששוחררו בעבר, הטיפול הראשוני בהם כלל מתן זריקות של ויטמין B1 עוד לפני שאפשר היה להחזיר אותם לאכילה רגילה".
פרידמן מסבירה שאפילו חזרה לאכילה צריכה להיעשות בזהירות רבה: "יש סכנה ממשית להתפתחות של 'תסמונת הזנה מחדש' – תהליך שבו הגוף קורס דווקא כשמתחילים לאכול, בגלל שיבוש באלקטרוליטים כמו זרחן. זה עלול להיות קטלני. לכן, בשיקום כזה כל שלב חייב להיות מבוקר ומדויק. למדנו את זה גם מההיסטוריה כששוחררו מחנות הריכוז, וניסו להאכיל את הניצולים מיד, רבים מהם נפטרו כתוצאה מהזנה לא מבוקרת".
לגבי מצבו של אביתר דוד, היא מוסיפה: "מה שאנחנו רואים, זו ירידה דרמטית במשקל, איבוד שריר ושומן הוא לא רק עניין אסתטי. זו סכנה רפואית מוחשית. הלב, שהוא בעצמו שריר, מאבד מסת שריר, והתוצאה היא תפקוד לבבי ירוד. החוסרים התזונתיים פוגעים גם בכל תהליך מטבולי, כולל ייצור תאים חדשים, תפקוד המוח, מערכת העצבים והחיסון. הוא בסכנה חמורה".
מעבר לפיזי – גם הפגיעה הנפשית חמורה
בסרטון של רום ברסלבסקי נראית מצוקה נפשית ברורה. גופו מלא בכוויות, הוא בוכה ממושכות, מתקשה להישיר מבט למצלמה, ובקושי מסוגל להזיז את גופו. "השבי הממושך הוא טראומה נפשית, הכוויות שנראו עליו הן רק קצה הקרחון למצבים שהחטופים עברו בשבי", הסביר פרופ' מבורך. "מעבר למצב הגופני, עצם החיים בתנאי בידוד, חוסר ודאות, הרעבה מכוונת, ניתוק מהעולם ושהיה בחושך מוחלט, כל אלה מותירים חותם עמוק. גם אם יחל תהליך של שיקום גופני, התהליך הנפשי צפוי להיות ממושך וקשה".