תחקירי צה"ל - מחדל 7.10 | "פשיטה מקומית היא התרחיש הקיצוני": רצף הכשלים לפני המתקפה

תחקיר צה"ל על הלילה שלפני מתקפת הפתע של חמאס מתאר כיצד למרות שלל הסימנים המקדימים, לא צפה הצבא את התוכנית של ארגון הטרור הרצחני. כך, למשל, התרחיש הקיצוני שעלה בשיחות היה "פשיטה מקומית", לא בטווח הזמן הקצר, ומכאן שהמסקנות היחידות שהתקבלו היו "לשמור על דריכות וערנות". צה"ל לא הקפיץ מספיק כוחות לגזרה ואף לא עדכן שורת גורמים: את הדרג המדיני, בכירים בצבא ואת הכוחות בשטח. כל הפרטים

לחצו על הכותרות כדי לנווט בתוך הכתבה:

• המידע המחשיד בתמונת המודיעין באותו הלילה
• הכשלים באופן איסוף המודיעין
• איש לא נחשף לתמונה המלאה, הגדודים לא עודכנו
• דקה אחר דקה: השתלשלות האירועים בלילה שלפני 7.10
• מסקנות צה"ל הרשמיות

לפי צה"ל, קבלת ההחלטות הזו נבעה מהיערכות מודיעין לקויה ומהקונספציה שחמאס מורתע, עד כדי כך שלפי התחקיר גם אילו הוצגה תמונת המודיעין במלואה באותו הלילה, וכל הנקודות היו מתחברות - ההערכה היא שלא הייתה כוננות מספקת. התחקירים שצה"ל מפרסם הם תחקירים פנימיים ואינם כוללים מסקנות אישיות. ועדת חקירה ממלכתית, אם תקום, היא גוף חיצוני בלתי תלוי שיכול לחקור גם את צה"ל ולפרסם מסקנות אישיות.

 הסימן המעיד הראשון היה ב-6 באוקטובר 2023 בשעה 21:00, אז הודלקו עשרות מכשירי סים ברצועה. הדבר היה זרז לתהליך המודיעיני-מבצעי באותו הלילה ולבדיקות ולהעמקות שנערכו.

• לא היה במהלך הלילה מידע שמצביע על כך שחמאס נמצא בהיערכות חירום. היה מידע שיש אפשרות כזו, אך היו אינדיקציות סותרות.
• במהלך הלילה היה שימוש בחוֹזִי (איסוף מהאוויר), אולם הוא לא העלה ממצאים.
• התקבלו רסיסי מידע שהצביעו על פעולה חריגה במערך האוויר של חמאס.
• היו אינדיקציות על פעילות של חמאס במרחב מסוים לצד "סימנים מרגיעים" כי מדובר בתרגיל.

תחקירי צה"ל - מחדל 7.10: סיקור N12

• הקונספציה בישראל לפני מתקפת הפתע
• איפה היה צה"ל? הפעלת הכוחות ב-72 השעות הראשונות למלחמה
• כך נראה כשל המודיעין של הצבא

 תמונה לא ברורה, וחשש מ"שרפת מקורות": גורמים באמ"ן ביצעו במהלך הלילה בדיקות רבות על המידע שהתקבל וניסו לאמת אותו או לשלול אותו כדי להבין את התמונה. התמונה שהתקבלה הייתה מעורבת ולא אחידה. עוד עלה שלא ננקטו פעולות בשל הרצון להגן על מקורות מודיעין יקרי ערך שהיו מסייעים להתרעה על מתווי טרור, ובכך לשמור על חיי אדם. מול הנתונים שעלו בלילה, לא עלה צורך לחריגה בסיכון מקורות והייתה הבנה שהפעולות המבוצעות מספקות מענה מתאים לאיום כפי שהובן בזמן אמת.

שימוש במידע ממוקד: מהתחקיר עולה כי איסוף המודיעין בלילה היה באמצעות מידע ממוקד ודרך דיווחי השב"כ שדווחו לאמ"ן. לא התבצע כמעט איסוף דרך ויזינט (חוזי, מודיעין חזותי, כמו למשל תצפיות ואיסוף מידע באמצעות כלי טיס), איסוף קרבי לא נוצל מספיק, לא היה מודיעין יומינט (מודיעין אנושי, כמו למשל הפעלת מקורות), ובאופן כללי לא היה מבט כולל על הרצועה ומה מתחולל בתוכה.

חשיפות חדשות 12 ו"עובדה" על ליל 7.10:

• חשיפה: ניסוי הכלים של סינוואר ודף שבישראל לא זיהו
• נתונים חדשים חושפים את היקף מתקפת 7 באוקטובר
• קריסת מערך ההגנה האווירית בשעות הראשונות למתקפה
• הירי שעיכב את המראות מטוסי חיל האוויר בבוקר מתקפת הפתע
• מה קרה במטכ"ל בשבת השחורה - ומסמך הסיכום הסודי
• המסמכים מהדיונים הפנימיים – והסימנים המקדימים | עובדה

הכלי המיוחד של אמ"ן שלא סיפק מודיעין במהלך הלילה: מהתחקיר עולה גם כי כלי מיוחד של 8200 לא סיפק מודיעין במהלך הלילה. התחקיר העלה שהמערכת הייתה מוסיפה עוד פרטים, אבל לא קבע אם הייתה משנה באופן משמעותי את ההיערכות. הכלי המיוחד חזר לפעול מאוחר מדי, רק לפנות בוקר.

התחקיר העלה כי לצד הסימנים המחשידים, מרבית המידע שעלה בהערכות המצב הובן כסימן מרגיע. לפי תחקיר צה"ל, "התמונה שהתקבלה הייתה מאוד מרגיעה". כל הסימנים המחשידים שכן עלו במהלך הלילה כבר קרו בעבר באירועים אחרים. ההצטברות שלהם יחד מצביעה על אירוע חריג. אבל מכיוון שלא נעשתה הערכת מודיעין סדורה במהלך הלילה, איש לא נחשף לתמונת המודיעין המלאה.

וכך, לא התקיים דיון על העלאת מדרג ההתרעה. לפי צה"ל, אילו גובשה תמונה מלאה של המודיעין שהגיע למערכות, ייתכן שהיה ניתן לעלות מדרג התרעה ליוזמה נקודתית התקפית של חמאס, אך לא למלחמה. עוד עולה כי למרות שורת הדיונים במהלך הלילה של בכירים בצבא, הגדודים בשטח לא עודכנו במידע שעלה ובהערכות. באותו לילה היו בגזרה 14 פלוגות, כ-670 לוחמים.

הסיבות שלא עלה מדרג ההתרעה, בין היתר, לפי התחקיר:

1. השפעת התפיסה כי אותה עת הייתה תקופת "רגיעה", והמיקוד של ישראל בסוגיית הכוונות חמאס לפיגועים ביו"ש, השפיעו על "זווית הכניסה" של גורמי המודיעין והמפקדים שניתחו את המודיעין.
2. היעדר הערכת מצב מודיעינית סדורה בכל דרגי המודיעין.
3. חלוקת האחריות במחקר בתחום ההתרעה – חולקה באופן דיכוטומי וללא חפיפות בין הגופים השונים, כך שלא היו מנגנוני ביטחון למקרה שאחד הגופים מחמיץ נתונים מודיעיניים.
4. טשטוש הגבולות בין האיסוף ובין המחקר והשפעת השיח המבצעי – השינוי באופן צריכת המודיעין בעידן "עושר המידע" הוביל לטשטוש גבולות הגזרה והאחריות בין גורמי איסוף לבין גורמי מחקר והשפיעו על השיח המודיעיני-מבצעי.

נוסף על כך, לפי התחקיר, התקבלה שורת החלטות על תגבור מוקדים וקיצור כוננויות. חלק מהמפקדים חזרו לגזרה כחלק מהגברת ההיערכות אל מול הסימנים החריגים. עם זאת, חלק מההנחיות שנתנו המפקדים לא מומשו בפועל. לא בוצע שינוי משמעותי בהיערכות ובדגש על "כוננות עם שחר", ולא בוצע איסוף חזותי מול בורות השיגור של חמאס. לנוכח תעדוף איסוף מודיעיני אחר, לא התקיימה העמקה מודיעינית למול מרחבי פשיטה אפשריים. 

21:00 - הפעלת כרטיסי הסים בעזה

• עשרות טלפונים עם כרטיס סים ישראלי הופעלו ברצועה.
• בשעתיים הבאות העירו את מפקד פיקוד הדרום האלוף ירון פינקלמן ואת מפקד אוגדת עזה תת-אלוף אבי רוזנפלד.
• ההבנה הייתה שאירוע כזה כבר התרחש בעבר, ללא אירועים חריגים.
• התבצעו שיחות עם השב"כ, ולא התקבלו החלטות מעבר לכך בשלב זה.

  

  

23:30 - התרחיש שעלה: תרגיל או פעולה מקומית

• קצין המודיעין של הפיקוד דיבר עם מפקד פיקוד הדרום. 
• ההחלטה: תכונס הערכת מצב בעקבות המודיעין החדש.
• בשיחה עולות שלוש דפ"אות (דרכי פעולה אפשרית של האויב): פעולה יזומה, תרגיל או פעולה מקומית בהפתעה.

02:30 - גורמים בחיל האוויר עודכנו

• מפקד פיקוד הדרום הנחה על הערכת מצב בשעה 3:00.
• בשלב הזה התקיימה שיחה בין רל"ש הרמטכ"ל למקבילו בשב"כ. גם גורמים בחיל האוויר עודכנו. מפקד חיל האוויר לא עודכן.

03:00 - עדכון הרמטכ"ל, וההערכה: פשיטה מקומית - תרחיש קיצון

• המשתתפים בשיחה: שני נציגי השב"כ, קמ"ן אוגדת עזה, מפקד האוגדה, קמ"ן פיקוד הדרום, מפקד הפיקוד ועוד גורמי פיקוד ואוגדה.
• במהלך הישיבה התקבל מסמך מהשב"כ שתאם להערכות צה"ל: חמאס בשגרה ואינו מעוניין במלחמה.
• בדיון עלו כמה תרחישים, הקיצוני שבהם: "פשיטה מקומית".
• מפקד פיקוד הדרום שאל אם יש איום מיידי לתרחיש זה, וכל המשתתפים ענו: "לא".
• מפקד פיקוד הדרום הנחה להעביר מסוק קרב (מסק"ר) אחד מהצפון, וביקש "להעלות דריכות", ללא שינוי בסדר הכוחות.
• במהלך הישיבה קיבל הרמטכ"ל עדכון על המצב, וביקש שיחה עם מפקד פיקוד הדרום.

  

4:00 - שוב הערכת מצב - ללא החלטות מבצעיות

• באוגדת עזה קיימו שיחה עם המפקד תא"ל רוזנפלד וכל בכירי האוגדה.
• רוזנפלד הנחה את מפקד החטיבה הצפונית באוגדה לחזור לבסיס, והנחה לבצע "כוננות עם שחר".
• התקיימה שיחה בין הרמטכ"ל, מפקד פיקוד הדרום וראש אגף המבצעים האלוף עודד בסיוק.
• הרמטכ"ל העלה תרחישים, ובהם סיכון לפלישה מהים, מהאוויר ומהתת-קרקע, והנחה להכין התאמות לתגובה מהירה.
• הרמטכ"ל הנחה להיות ערניים במיוחד בשעות הבוקר ולהתחשב במקורות המודיעין, ולהמשיך לברר את המידע בכל האמצעים ובשינויים באופן מיידי, ואם אין שינויים להתכנס שוב בבוקר.

  

4:15 עד 5:40 - השיחות נמשכו, מפקד חיל האוויר עודכן באיחור

• נמשכו השיחות בפיקוד הדרום, שם ביקשו מהרל"שים שמפקד חיל האוויר ומפקד חיל הים יעודכנו.
• מפקד חיל האוויר עודכן בכל האירוע ב-5:30.
• מפקד חיל הים לא עודכן כלל, הרל"ש שלו לא עדכן אותו.

06:29 - מתקפת הטרור של חמאס יצאה לדרך, צה"ל היה לא ערוך למתקפה המתואמת

• הקונספציה לגבי כוונות חמאס הייתה חלק מרכזי בקבלת ההחלטות בלילה שבין 6 באוקטובר 2023 ל-7 בו.
• כל גוף בצה"ל היה אחראי לתחום מסוים, מה שגרם להיעדר מערכת ביטחון אחת ולחוסר תיאום.
• אף שלא הייתה הערכה מודיעינית סדורה - בצה"ל טוענים שגם לו הייתה מתקבלת התמונה המלאה, לא היה ניתן לצפות שמדובר במלחמה בגלל שנים של פער במודיעין.
• במהלך הלילה היו שגיאות רבות, אך לא נמצא מי שפעל ברשלנות.