הדיווחים אמש כי חמאס הסכים להצעה להפסקת אש בתקופת החגים ולשחרור 5 חטופים, הביאו לאופטימיות זהירה גם בישראל. אחרי ישיבת הקבינט, ל-N12 נודע מה נאמר בחדר הסגור, שם קיבלו השרים סקירה על התקדמות המשא ומתן - וכן על התוכניות המבצעיות להמשך הלחימה בעזה.
צוות המשא ומתן עדכן את השרים כי ההצעה מהמתווכות הגיעה בלילה שבין חמישי לשישי, כאשר אתמול אחה"צ הגישה ישראל הצעה נגדית. לפי שעה צפויה לצאת משלחת להמשך המו"מ, אך ההבנה בישראל היא שהלחימה שהתחדשה, ובעיקר המצור הלוגיסטי, לוחצים את פעילי חמאס ומעמידים את ארגון הטרור בחוסר נוחות שיחייב אותו לפעול.

ההצעה של ישראל
- ההצעה היא למעשה שכפול של מתווה וויטקוף - שחרור 10 חטופים חיים ו-11 חטופים חללים.
- במקביל, בישראל מנהלים שיחות על העסקה המקורית, שיהווה למעשה את ה"סטרטר לשלב הבא".
- המתנה לחמאס: בארגון הטרור קיבלו את ההצעה דרך המתווכות ובינתיים בישראל ממתינים לתשובה.
- למה ישראל נצמדת למתווה וויטקוף? מתוך הבנה שגם לחמאס יש אינטרס להגיע לעסקה, ישראל שמה לה למטרה להפסיק את הפעימות.
- כפי שהבהיר טראמפ - ישראל וארה"ב לא מעוניינות עוד בטפטופים. שחרור של מחצית החטופים בתחילת העסקה ומחצית בסופה יאפשר להתכנס לדיון רציני, בלי להיות מאוימים מהפרה פתאומית.

ההצעה של חמאס
- נצמד ל"גישת הטפטופים": 5 חטופים בתמורה ל-50 ימים, עידן אלכסנדר ועוד 4 חטופים חיים אחרים.
- ההתנגדות מצד ישראל: את הצוות הישראלי המתווה של חמאס לא מספק. מצד אחד, בגלל שישראל חוותה על בשרה הפרות הסכם בוטות מצד ארגון הטרור ומצד שני בשל ההבנה שחמאס נתון בלחץ כבד בצל הסגר ההומניטרי והכלכלי.
- הגורם המשותף לשני המתווים: שחרור החטוף עידן אלכסנדר.
גורמים מצריים אמרו אתמול לעיתון הקטארי אל-ערבי אל-ג'דיד כי חמאס הביע את הסכמתו להצעה החדשה להפסקת אש בעזה במהלך תקופת החגים, שכוללת שחרור של חמישה חטופים - החטוף עידן אלכסנדר וארבעה חטופים נוספים, חיים וחללים. אמש טענו בארגון הטרור כי "הכדור נמצא כעת במגרש של ממשלת ישראל והצד האמריקני".
מה הלאה?
בנקודת הזמן הקריטית הזו, תפקיד המתווכות הוא למצוא את הנוסחה שתאפשר לקרב בין הצדדים ולהגיע להבנות. בינתיים נראה שישראל מתבצרת במתווה וויטקוף, ומבהירה שאם חמאס לא יעשה צעדים לכיוונה, הלחץ (ההומניטרי והצבאי) יגבר.


כמו כן, לצוות המו"מ הישראלי ברור שהצטרפות החגים למשוואה פותחת צוהר להתקדמות. עם זאת, ברור שהתקדמות הלחימה נמשכת על תפר דק במיוחד: מצד אחד הולכת ומתעצמת, ומצד שני עלולה להציב את ישראל בנקודה שבה יהיה כבר קשה לשוב דון בהסכמות.
בישראל מזהים רצון טוב של המתווכות למצוא קצה חוט, אך למרות האופטימיות הזהירה - ממתינים לתשובה מצד חמאס. חשוב להדגיש כי לשרים הובהר שמנופי הלחץ אינם למראית עין בלבד: משמע יש תזוזות מצד חמאס והלחץ עובד.