במקום מטחים כבדים, טילים בודדים שוגרו מאיראן לישראל לאורך הלילה (בין שני לשלישי) בשלושה סבבים. הפעם לא דווח על נפגעים בסבבי השיגורים, שהפעילו אזעקות ביישובים רבים. תושבים במוקדים שונים דיווחו כי הלילה כמעט ולא נשמעו קולות יירוט, מכיוון שהיה מדובר במקבצים קטנים ולא במטחים הכבדים שלהם היינו עדים בלילות האחרונים, שגם היו קטלניים בהרבה.
עם זאת, ברוב היישובים שבהם הופעלו אזעקות לא הייתה התרעה מקדימה מהסוג שאליה התרגלנו: במקום מרווח אזהרה של 30-15 דקות, במהלך הלילה עברו דקות ספורות בלבד מהקריאה להיכנס למיגון ועד לאזעקות, והתושבים נדרשו לרוץ ולהיערך בזמן קצר בהרבה.
מתחילת המלחמה שוגרו 380 טילים בליסטיים מאיראן, ב-15 סבבי ירי. בצה"ל עדיין בודקים מה השתנה הלילה מבחינת ההתרעה. סא"ל (במיל') טלי ורסנו-אייסמן, מסבירת פיקוד העורף, אמרה הבוקר לחדשות 12: "אנחנו לא תמיד יכולים לתת את ההנחייה הזאת, מכל מיני סיבות".
חצי השעה שעושה את ההבדל: איך מצליח פיקוד העורף (לפעמים) להודיע מוקדם על ירי טילים?
ארבעת שלבי ההתרעה החדשים: מה שצריך לדעת
האם הממ"ד מגן מפני פגיעה ישירה? מה ההבדל בין יכולת המיגון של ממ"ד למקלט? | N12 עושים סדר
לדבריה, "זה תלוי בהרבה גורמים אבל האזרח בבית צריך לקחת בחשבון שלפעמים צריך לפעול לפי התרעה מיידית ואז צריך את המקום המוגן ביותר, ולפעמים נוכל לתת את ההתרעות לפי המדרג".
איך מתקבלת ההחלטה להפעיל את "המבזק הראשוני"?
לפני התרעה של ירי טילים מתקבל לעיתים "מבזק" ראשוני. גורם ביטחוני: בצה"ל מזהים שעומד להתבצע ירי של טילים, ולכן הוא מתריע קודם לציבור. עם זאת, הגורם מבהיר כי לפעמים השיגורים יוצאים מפירים, ולא ניתן לזהות את הירי. בנוסף, יש שיקולים נוספים להפעיל את ה"מבזק" הראשוני, כמו הישארות בדריכות - לקראת אפשרות של ירי.
כבר עם פרסום מדרג ההתרעות החדש בסוף השבוע, ציינו בפיקוד העורף כי לא בכל שיגור יוכלו להודיע מראש זמן כה רב מראש - במיוחד כאשר הירי מגיע מכיוון אחר ולא מאיראן. מהודעת דובר צה"ל על השמדת עשרות משגרים, תשתיות ומחסני כטב"מים, משתמע שאתמול היה היום הראשון במלחמה שבו הושמדו יותר טילים על הקרקע מאשר שוגרו לישראל - וגם נתון זה יכול אולי להסביר את הירידה בקצב השיגורים.
כך או כך, בפיקוד העורף יכולים להיות מעודדים מכך שהלילה לא נרשמו אבדות או פגיעות קשות. עם זאת, מוקדם להגיד אם מדובר בשינוי מגמה מוחלט מצד איראן או ב"כלכלת חימושים".
ההבדל בין שלבי האזהרות
ההנחיה: יש לשהות סמוך למרחב המוגן (התרעה בטלפונים)
מתי: כחצי שעה עד שעתיים (בערך) לפני שיגורים אפשריים לעבר ישראל
המשמעות: התקבל מידע לאפשרות של שיגורים צפויים לעבר ישראל בזמן הקרוב. טרם זוהה שיגור
מה עושים: שוהים במקום שמאפשר הגעה למרחב מוגן בתוך דקה וחצי
ההנחיה: בדקות הקרובות צפויות התרעות באזורך, שפר מיקומך למיגון המיטבי באזורך
מתי: כ-10 דקות לפני זמן הגעה משוער של שיגורים לאזור
המשמעות: זוהו שיגורים לעבר ישראל שצפויים להגיע לאזור בעוד כ-10 דקות
מה עושים? נשארים סמוך למרחב המוגן במרחק של דקה וחצי הגעה אליו
ההנחיה: היכנסו למרחב המוגן (אזעקה + התרעה בטלפונים)
מתי: כדקה וחצי לפני זמן הגעה משוער של שיגורים לאזור
המשמעות: השיגורים צפויים להגיע לאזור בעוד כדקה וחצי
מה עושים: נשארים במרחב המוגן או נכנסים אליו אם לא התקבלה התרעה קודם לכן - עד לקבלת הודעת שחרור
ההנחיה: ניתן לצאת מהמרחב המוגן אך להישאר בסמיכות אליו (התרעה בטלפונים)
מתי: לאחר סיום הגעת מטח לאזור
המשמעות: זוהה סיום הגעת מטח לאזור, אך יש חשש לאפשרות של מטח נוסף
מה עושים: ניתן לצאת מהמרחב המוגן אך להישאר במרחק של דקה וחצי הגעה למרחב המוגן
ההנחיה: סיום שהייה בסמיכות למרחב מוגן (התרעה בטלפונים)
מתי: כשהערכת המצב מאפשרת להקל בהנחיות
המשמעות: אין זיהוי של כוונה לשגר מטחים לעבר ישראל בזמן הקרוב
מה עושים: ניתן להתרחק מהמרחב המוגן מעבר לטווח של דקה וחצי הגעה אליו. עם זאת, הנחיות ההתגוננות למצב מיוחד בעורף עדיין תקפות: אין לימודים, אין מקומות עבודה שאינם חיוניים, אין מקומות בילוי ועוד. מומלץ שלא להתרחק מדי מאזורים שיש בהם מרחבים מוגנים - ההנחיות עשויות להשתנות ברגע