למרות המכה הקשה שהנחיתה ישראל על פרויקט הגרעין האיראני, המשטר עדיין מחזיק ביכולות משמעותיות שלא נפגעו – מאגרי אורניום מועשר, מתקני העשרה תת-קרקעיים מוגנים ואלפי טילים בליסטיים. בד בבד, התקיפות הורחבו הלילה (בין שבת לראשון) למטרות חדשות - מאגרי דלק בטהראן ומטה משרד ההגנה האיראני, ובדרג המדיני איימו בהרחבת בנק מטרות אם איראן תמשיך לשגר טילים לעבר העורף הישראלי.
במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אתמול כי "בזמן הקרוב ביותר אתם תראו את מטוסי חיל האוויר של ישראל מעל שמי טהראן". לדבריו, "אנחנו נפגע בכל אתר ובכל מטרה של משטר האייתוללות. מה שהם הרגישו עד עכשיו הוא כעין וכאפס למה שהם ירגישו תחת נחת זרוענו בימים הקרובים".
"בשורה התחתונה, סוגיית יכולת ההנשקה כנראה נפגעה באופן משמעותי, אבל בסוגיית ההעשרה ההישג לא שלם", אומר דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן. "יש בידי איראן עדיין יכולות שיוריות בתחום ההעשרה שהיא תוכל להשתמש בהן ביום שאחרי המלחמה".
מה כבר הותקף?
- מתקני גרעין מרכזיים – נתנז (ישראל טוענת לפגיעה משמעותית במתקן התת-קרקעי, אך יו"ר הסוכנות לאנרגיה אטומית מציין שרק המתקן העילי נפגע) ואספהאן (פגיעה במתקני "ההמרה החוזרת" עם עיכוב של שנים לפי צה"ל).
- תשתיות אנרגיה אזרחיות - נמלים, בתי זיקוק ותחנות כוח שהפכו ליעד של התקיפות הישראליות. אתמול תקף חיל האוויר לראשונה שדה גז ובית זיקוק בבושהאר שבדרום המדינה. בנוסף, הותקפו הלילה מאגרי דלק בטהראן - שהראן בצפון-מערב ומאגר נוסף בדרום העיר.
- מוקדי ידע – חיסול תשעה מדעני גרעין שעבדו על "הנשקה", קרי הפיכת החומר המועשר לנשק גרעיני.
- מפקדים בכירים – חיסול שורת מפקדים בכירים וגורמים בולטים בהנהגה האיראנית, במנגנונים הצבאיים ובתוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים, כולל מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, אמיר עלי חאג'יזאדה, ובכירים נוספים בחיל.
- מרכזי פיקוד ושליטה - מטה משרד ההגנה האיראני ומטה ספנאד של פרויקט הגרעין שלפי צה”ל הסתיר את ארכיון הגרעין.
- מערכות הגנה אווירית ומאגרי נשק – סוללות נ"מ שהושמדו וסללו לפי צה"ל את הדרך לטהראן.
- תשתיות תומכות – חדרי חשמל, קירור ותקשורת הנדרשים למתקני הגרעין.
מה נותר בבנק המטרות?
- המתקן להעשרת אורניום בפורדו – חרף דיווחים שונים בתקשורת בעולם, בישראל הבהירו שלא פגעו במתקן שממוקם מתחת לקרקע, סמוך לעיר קום.
- מאגרי אורניום מועשר – מעל 400 ק"ג אורניום מועשר ל-60%.
- מפעלי צנטריפוגות – יכולת ייצור צנטריפוגות חדשות במתקנים שלא הושמדו.
- מערכי השיגור והאחסנה של הטילים הבליסטיים – לפי ההערכות, ברשות איראן יש עדיין אלפי טילים בליסטיים וכטב"מים לטווח ארוך.
- מתקנים תת-קרקעיים עמוקים – אתרים מוגנים שדורשים פצצות חודרות בונקרים אמריקניות.
- מטרות שלטוניות – מבני שלטון, דירות מסתור ומגורים של בכירי המשטר האיראני. גורם ישראלי אמר הלילה לוול סטריט ג’ורנל כי פגיעה במנהיג העליון עלי ח'אמנאי ״אינה מחוץ לתחום״ עבור ישראל.
המגבלות הישראליות
למרות שהנחיתה מכת פתיחה דרמטית על איראן, סיטרינוביץ מסביר כי ישראל עומדת בפני מגבלות מבצעיות וטכנולוגיות משמעותיות. בשנים האחרונות פיזרו האיראנים את מתקני הגרעין ומאגרי האורניום המועשר בין אתרים רבים ומוגנים, חלקם בעומקים משמעותיים מתחת לקרקע. מגבלות אלו, לדבריו, מקטינות משמעותית את הסיכויים לחיסול מוחלט של היכולות האיראניות.
"אי אפשר באמת למנוע ממדינה כמו איראן להתעצם צבאית באופן קונבנציונלי", הוא אומר. "היכולת של מדינת ישראל למנוע מאיראן לייצר טילי קרקע-קרקע כנראה לא קיימת. הפגיעה המשמעותית ככל הנראה לא הייתה בכלל בטילים עצמם אלא ביכולת הפיקוד והשליטה של איראן, באופן שפגע ביכולת להוציא לפועל את התכנונים הראשוניים של התגובה".
במתקן פורדו, למשל, סיטרינוביץ מעריך כי "ללא טיפול במתקן אנחנו נישאר עם איראן שיש בה יכולות שיוריות גם של חומר וגם של צנטריפוגות". המתקן ממוקם בצלע הר בעומק של 40 מטרים, ובניו יורק טיימס צוטטו גורמים אמריקניים שהעריכו כי לישראל אין את הפצצות הנדרשות לחדירה למתקן.
יכולות השיקום
גורם נוסף המסבך את התמונה הוא יכולת השיקום האיראנית. חלק גדול מהפרויקט תלוי בידע המקצועי שצברו האיראנים, ובכך נרשמה התקדמות ניכרת בשנים האחרונות. "תוכנית הגרעין האיראנית מבוססת על כוח אדם איראני", מדגיש סיטרינוביץ. "לאיראן יש אלפי מהנדסים שהקימו את מערך ההעשרה, ולכן גם אם אנחנו פוגעים בצורה משמעותית, יש יכולת שיקום".
לפיכך, הוא מעריך כי ההישג המשמעותי ביותר של התקיפות היה דווקא חיסול המדענים העוסקים בהנשקה. "האנשים האלה הם בעלי ידע ייחודי ארוך שנים, והמשטר באיראן יתקשה למצוא להם תחליף", הוא אומר.
נושא קריטי שטרם התבהר הוא מה קרה למאגרי האורניום המועשר. לפי ניתוח של הניו יורק טיימס, ישראל פגעה בצורה משמעותית במתקן הגרעין בנתנז, אך נמנעה במסגרת הגל הראשון של התקיפות מפגיעה במאגר הדלק העצום מחוץ לאיספהאן, ורבים ממתקני הגרעין האיראניים נותרו ללא פגע. "באספהאן היה ככל הנראה מאוחסן החומר המועשר ל-60% שהם העשירו בכמות של 400 ק"ג. אני לא יודע מה קרה שם ואם הפגיעה הייתה בכלל אפקטיבית", מציין סיטרינוביץ.
כמות זו של אורניום מועשר ל-60% מהווה איום משמעותי – בהעשרה נוספת ל-90% ניתן לייצר ממנה יותר מעשר פצצות גרעיניות. אם החומר הזה נותר ללא פגע, האיראנים עדיין מחזיקים ב"כרטיס יציאה" לנשק גרעיני בתוך זמן קצר יחסית.
סיטרינוביץ מדגיש כי ישראל נמצאת ב"צומת דרכים אם להרחיב את המערכה או לא". לדעתו, הרחבת המערכה לתשתיות אזרחיות עלולה להוביל למצב שבו "נתגלגל למערכת התשה ונשחק את ההישגים המשמעותיים שלנו במערכה".
המסקנה המתבקשת היא שלמרות ההישגים המשמעותיים, יכולתה של ישראל למנוע באופן מוחלט מאיראן לשמר יכולות שיוריות משמעותיות בתחום הגרעין מוטלת בספק ללא מעורבות אמריקנית פעילה. השאלה היא האם ההרתעה שנוצרה תספיק כדי למנוע מהמשטר לנצל את היכולות הללו.
תוכן הכתבה אושר לפרסום על ידי הצנזורה הצבאית.