יומיים של מתקפות טילים קטלניות מאיראן הביאו למותם של יותר מ-20 בני אדם. בפתח תקווה טיל שפגע ישירות בממ"ד הביא למותם של בני הזוג ששהו בו. הפגיעה הישירה בתל אביב, בלילה שבין שבת לראשון, הרסה ממ"ד שהיה ריק מאנשים. האירועים הקשים מעלים את השאלה האם הממ"ד מגן מפני פגיעה ישירה? האם יש הבדל בין יכולת המיגון של ממ"ד למקלט? N12 עושים סדר בעזרת רמי לוי, מהנדס בניין, יועץ מיגון ומנכ"ל החברה לייעוץ הנדסי "מרחב מוגן". מהנדס הבניין נתי ניישטדט סייע בהכנת הכתבה.
כשמתרחשת פגיעה ישירה בממ"ד, כפי שקרה בלילה שבין שישי לשבת בתל אביב, יש בכלל מה לעשות?
המרחבים המוגנים לא מתוכננים לפגיעות ישירות, בטח לא של טילים במשקלים כאלה, וגם למשקלים שהם הרבה יותר קלים. הממ"ד מגן מפני הדף ורסיסים בעיקר. ובכל מקרה, גם במקרה של רקטות קלות יותר, כמו אלו שנורות מעזה, הממ"ד אינו פתרון לפגיעה ישירה. אבל אם אתה בתוך ממ"ד, אתה סטטיסטית מוגן הרבה יותר טוב מאשר כשאתה לא בתוך ממ"ד.
בסיטואציה שבה כל הבניין קורס, ממ"ד אמור להחזיק מעמד?
המרחבים המוגנים כעיקרון מחוזקים יותר מהמבנה עצמו. מגדל הממ"דים הוא חלק מהשלד, לכן הוא אזור מאוד-מאוד קשיח. זה נדיר מאוד שהבניין כולו קורס, גם במקרה של חימושים כבדים כמו במקרה הנוכחי. וזה נכון עוד יותר לבניינים שיש בהם ממ"דים והגרעין שלהם מחוזק יותר משולי הבניין. במקרה נדיר של קריסה שכזו הממ"ד אמור להגן על יושביו גם בפניה.
מה המגבלה המקסימלית של ממ"ד?
אנחנו מדברים על איומי ייחוס שאני לא יכול לפרט אותם. בטח שלא פגיעה ישירה, כי במקרה כזה הוא לא רלוונטי. אלא רק במקרים של פגיעה במרחק יחסית קרוב. יש הרבה מאוד מרכיבים מעבר להדף ורסס שמשפיעים על היכולת של גוף האדם לסבול את העומסים שמופעלים עליו.
האם כל הממ"דים אחידים?
הממ"דים, כעיקרון, בנויים לפי מפרט קבוע שמפרסם פיקוד העורף. כמות הפלדה או הבטון יכולה להשתנות. צריך להבדיל בין מינימום פלדה ובטון לאירועי הדף, למינימום לקיום של הבניין כנגד תקנים אחרים - שאלה רעידות אדמה, עומסי רוח וכיוצא באלה. במקרה של בניינים יותר גבוהים, מן הסתם יהיו בקירות יותר מתכת מאשר בבניינים נמוכים. אבל המינימום הקבוע הוא אחיד לכל המרחבים מוגנים, בהתאם לטבלאות קבועות.
מהם תקני המינימום?
קיר חוץ עם חלון יהיה לפחות בעובי של 30 ס"מ. אם יש שני קירות חוץ, אז הקיר השני הוא בעובי של 25 ס"מ. כשיש לך שלושה קירות חוץ, כולם באים בעובי 30 ס"מ. כמות הפלדה שבה משתמשים נקבעת לפי גובה הקיר ומשתנה בערך כל חצי מטר. אין ממ"ד שנבנה במדינת ישראל שלא עומד במינימום שקבע פיקוד העורף. הנוסחאות האלה מבוססים על ניסיונות פיצוץ שנעשו בארץ, יחד עם מידע אמריקני ועל הערכות שפיקוד העורף קובע.
אם אתה בונה את הקירות מעבר למינימום הנדרש, עד כמה זה משפר את המיגון?
זה יכול להגיע למצבי שיפור דרסטי. אין לזה סוף. זה מירוץ חימוש. אתה בתור לקוח תגיד שאתה רוצה יותר -ופה נכנסים מרכיבים ושיקולים שהם כבר לא ספציפית לנושא המיגון. זה כבר דבר שהוא עניין כלכלי וקשור לסטטיסטיקות, ועוד מרכיבים שצריך להכניס אותם לתוך מטריצות של מהנדסים. לפעמים, במקרים שבהם הפיצוץ יותר קרוב מטווח האיום שהוגדר, ממ"ד עם קירות עבים יותר עדיין יעמוד וממ"ד שנמצא באותו מרחק מהפיצוץ אל עם קירות דקים יותר, לא.
לדוגמה, אם האיום שהוגדר הוא פיצוץ של טון חומר נפץ במרחק של עד 100 מטרים, אז אם הקירות הם בעובי של 50 ס"מ, הממ"ד יעמוד גם בפני פיצוץ במרחק של 80 מטרים".
יש הבדל מהותי מבחינת יכולת המיגון בין ממ"ד, ממ"ק (מרחב מוגן קומת) או מקלט של בניין שלם?
המקלטים הישנים נבנו לאיום ייחוס של הפצצות מהאוויר בלבד. ממ"דים נבנו מעצם העובדה שאין מספיק זמן לרדת מהקומה העליונה למקלט בסיטואציות מסוימות. אז החליטו לתת את המיגון האופטימלי לאזרח בלי שהוא יצטרך להגיע למקלט שנמצא בבסיס הבניין. בהמשך, מעבר לעניין הזמן כבר נוסף לממ"ד העניין של עמידות ברעידות אדמה. נוספו לזה כל מיני נדבכים בהמשך. הממ"ד הפך להיות כלי עזר בידי המהנדס לחיזוק הבניין בכלל. בעיקרון כל המרחבים המוגנים מגינים באותה המידה.
העובדה שהמקלט מהדגם הישן נמצא מתחת לקרקע לא מעניקה לו יתרון?
אני משרת במילואים בפיקוד העורף, במסגרת מוקד 104, אז במקרה הזה אדקלם לך את הנחיות פיקוד העורף. מבחינתנו מיגון תקני הוא מיגון תקני. המקלט בבסיס הבניין הוא תקני והם כולם תקינים באותה מידה.
הפעם בניגוד לסבבים קודמים שבהם הופנו אזרחים לחדר המדרגות במקרה שאין תחליף טוב יותר, נשמעו אנשים שאומרים שחדר מדרגות אינו יכול להגן עוד. האם זה אכן כך?
שוב, בתור מי שיושב במוקד 104 ומנחה אזרחים ששואלים שאלות במדרג המיגונים, קיים גם חדר מדרגות.
האם החלון בממ"ד הוא בעצם עקב אכילס?
החלון מתוכנן לעמוד בהדף, בערך כמו הקיר. אנחנו צריכים לזכור שהממ"ד נולד כאיזה יצור היברידי שבו אנשים חיים בשגרה ומתמגנים בחירום. החלון עבר ניסויי פיצוץ לאיום הייחוס והוא עמיד בפניו. יש לו איזו נקודת חולשה נגד רסיסים, אבל האירוע שאנחנו חיים בו הוא לא אירוע של רסיסים, אלא אירוע של הדף. כמובן שהחלון, כולל כנפי הפלדה שבו חייב להיות סגור על בריח.
לפני כארבע שנים עידו אביגל ז"ל בן ה-5 נהרג במהלך מבצע "שומר חומות", כאשר רסיס חדר דרך חלון הממ"ד בביתו. פיקוד העורף הודיע בעקבות האירוע על החלפת לוחות הפלדה בחלונות הממ"דים ביישובי עוטף עזה בלוחות עבים יותר. יש לוודא שאין אור שחובר בין שתי הפלטות. זה חלק מהתחזוקה השוטפת של המרחב המוגן.
כבר כמה שנים שאנשים מוספים לבתיהם ממ"דים. האם הם אפקטיביים כמו ממ"דים שנבנו יחד עם הבניין?
הוא ממש לפי אותם תקנים, אפילו תקנים יותר מחמירים כי הוא תוספת, והוא בדרך כלל חיצוני למעטפת הבניין.
במקרים שבהם אין אפשרות להוסיף ממ"ד, היה נהוג בעבר לערוך הליך של "שיפור מיגון" לחדר רגיל. עד כמה זה אפקטיבי?
זה מרחב תקני, אבל הוא עומד באירוע שהוא קצת יותר קטן. עם זאת, עדיין הוא מרחב מוגן שריר וקיים. אם נמצאים בחדר שעבר שיפור מיגון אין יותר מדי מה לשים לב. יש רק לדאוג שהמרכיבים שלו עובדים, שהחלון והדלת עובדים, וזה הכול.