מתחילת מבצע "עם כלביא" עלתה שאלה מרכזית: "האם ארה"ב תצטרף למלחמה לא רק בהגנה, אלא גם בהתקפה?". הסיבה לכך היא שחלק בלתי מבוטל ממתקני הגרעין האיראניים מבוצרים היטב באדמה, ורק לאמריקאים יש את יכולות התקיפה שעשויות להשמיד אותם - הן ברמת המטוסים והן ברמת הפצצות. אם כך, מהם מטוסי B-2 שמדברים עליהם? מהן הפצצות הייחודיות? והאם יש מדינות נוספות שמחזיקות בהן? גלובס עושה סדר.
מה הם מטוסי B-2
את מטוסי B-2 ספיריט, מפציצים חמקניים אסטרטגיים שמסוגלים להטיל פצצות גרעיניות, מייצרת חברת נורת'רופ גרומן. טיסת הבכורה של המטוסים התבצעה בשנת 1989, ואלו נכנסו לשירות מבצעי כארבע שנים לאחר מכן. עד עתה, פעילותם עסקה בהטלת חימושים קונבנציונליים, כולל במהלך חילופי המהלומות האמריקאים עם המורדים החות'ים בתימן בחודש אוקטובר אשתקד. מוטת הכנפיים של המטוס עומדת על כ־52 מטר, אורכו כ־21 מטר, וגובהו כ־5 מטר.
המפציץ יכול לפעול בכל גובה, עד 50 אלף רגל, וטווח הפעולה שלו עומד על כ־9,600 ק"מ ללא תדלוק. במסגרת שליחת המסרים המאיימים לאיראן, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שלח כבר באפריל שישה מטוסי B-2 ספיריט לאי דייגו גרסיה שבאוקיינוס ההודי, מרחק של כ־4,000 ק"מ בלבד מאיראן. הכוונה בעצם ההצבה הייתה ברורה למשטר האייתוללות, משום שכושר הנשיאה של B-2 עומד על כ־18.1 טונות. כל אלו מביאים לתג המחיר הגבוה והחריג במיוחד של המטוס: 2 מיליארד דולר.
מהי הפצצה המיוחדת שהמטוסים יכולים להטיל?
הפצצה שמזוהה מאוד עם האיום הגדול שמהווה B-2 לכל אויבת של ארה"ב היא GBU 57, הפצצה הקונבציונלית החזקה ביותר בתבל שמכונה "אם כל הפצצות". הייעוד של הפצצה הענקית שמשקלה כ־13.6 טונות וכולל חומר נפץ במשקל 2.4 טונות הוא להיות חודרת בונקרים. הפצצה גדולה במיוחד, באורך 6 מטרים, כשכושר הנשיאה של B-2 מאפשר לקחת שתי יחידות ממנה בכל תקיפה.
אותן שתי פצצות מסוגלות לחדור ראשית לעומק מתקני הגרעין האיראניים המבוצרים היטב באדמה, ורק אז להתפוצץ. אותם יעדים היווה עילה מרכזית לאמריקאים לפתח את הפצצה החריגה בתחילת שנות ה־2000, מתוך ההבנה כי תוכנית הגרעין האיראנית תיבנה עמוק מתחת לאדמה, במיוחד המתקן בפורדו.