מתחילת המלחמה החות'ים בתימן שיגרו מאות טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ישראל, המרוחקת מהם אלפי קילומטרים. גם היום (רביעי) היינו עדים לשיגור מתימן - שזוהה ויורט בהצלחה בשמי סעודיה. למרות המרחק העצום, ישראל וארה"ב הצליחו להקים מערך הגנה חוצה גבולות שמזהה את השיגורים כמעט מיידית ומיירט את רובם בהצלחה. איך מגלים את הטילים במעופם, ומי מחליט אם לשגר מיירט ממשחתת אמריקנית או מסוללה בישראל? שאלות ותשובות.
מהי רשת הגילוי שמזהה את הטילים שמשוגרים מתימן?
מדובר במערך מורכב של חיישנים (סנסורים) הפרושים באזור ומופעלים על ידי ישראל, ארה"ב ובעלות ברית נוספות. "יש פה הרבה מאוד סנסורים – אוויריים, לווייניים, מוטסים וקרקעיים", מסביר תא"ל (במיל') צביקה חיימוביץ', לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית בחיל האוויר, בשיחה עם N12.
המערך כולל את מתקן המכ"ם האמריקני הענק בהר קרן בנגב, מערכות איג'יס (Aegis) על גבי משחתות אמריקניות המשייטות בים האדום ובמפרץ הפרסי, מכ"מים המופעלים על ידי בעלות הברית של ישראל ואמצעי גילוי ישראליים מתקדמים. המידע מכל אלה עובר תהליך "היתוך" שמייצר תמונה מדויקת של האיום ומסלולו. כמו עם החות'ים, כך יקרה גם במערכה מול איראן.
כמה זמן לוקח מרגע השיגור ועד שמזהים אותו?
הגילוי מתרחש כמעט מיידית, תוך שניות מרגע השיגור. "בלי גילוי אין התרעה, בלי גילוי אין יירוט", מדגיש חיימוביץ'. תהליך עיבוד המידע והערכת המסלול והאיום אורך כדקה, והשאיפה היא לזהות את השיגור מוקדם ככל האפשר כדי לאפשר יירוט מחוץ לגבולות ישראל. מרגע השיגור – טילים בליסטיים מתימן עשויים להגיע לישראל תוך כ-15 דקות, במהירות של כ-6,000 קמ"ש.
מי מחליט איזו מערכת תיירט את הטיל?
"כל תהליך השליטה והניהול של הקרב האווירי הזה נשלט ומכוון באופן מרכזי בחיל האוויר על ידי מרכז השליטה", מסביר חיימוביץ'. "למפקד חיל האוויר במרכז השליטה, או לבא כוחו, יש את הסמכות להחליט מה יורה ומתי יורה". בפועל, ההחלטה מתורגמת לפעולה במרכז היירוט, שם יושבים זה לצד זה קצינים ישראלים ואמריקנים. "מפקד יחידת החץ הוא זה שמתאם את כל היכולות של השכבה העליונה של ההגנה הרב-שכבתית", אומר חיימוביץ'. "איתו יושבים גם הנציגים האמריקנים, והם בסוף מתאמים על המסך: 'אתה לוקח את זה, אני לוקח את זה'. כל התהליך אורך שניות בודדות עד עשרות שניות".
אילו מערכות יירוט משמשות נגד טילים מתימן?
לישראל וארה"ב מספר שכבות הגנה מפני טילים בליסטיים:
1. מערכת "חץ 3" הישראלית – יירוט במרחק מאות קילומטרים מחוץ לאטמוספרה.
2. מערכת "חץ 2" הישראלית – יירוט סמוך לגבול האטמוספרה.
3. מערכת THAAD האמריקנית – מערכת אמריקנית ליירוט טילים בליסטיים לטווח קצר ובינוני.
4. מערכת AEGIS על משחתות אמריקניות – מצוידת בטילי SM-3A2 שמיירטים טילים במרחקים של מאות קילומטרים.
מה תפקיד המשחתות האמריקניות בים האדום?
"לאמריקנים יש יכולות יירוט טילי קרקע-קרקע מהים, על זה ספינות שנקראות איג'יס (Aegis)", מסביר חיימוביץ'. "הן נמצאות גם כן בתיאום עם אותם נציגים אמריקנים שיושבים במרכז היירוטים. הן חלק מהארכיטקטורה של ההגנה על ישראל". המשחתות משמשות הן לגילוי והן ליירוט. לאחרונה, הגבירה ארה"ב את הנוכחות הימית באזור עם פריסת קבוצות התקיפה של נושאות המטוסים "הארי טרומן" ו"קרל וינסון", וכן המשחתת "תומאס הודנר", המצוידת במערכת הקרב Aegis Baseline 9 המתקדמת.
איך משתלבת מערכת THAAD האמריקנית במערך ההגנה?
מערכת THAAD (Terminal High Altitude Area Defense) הוצבה בישראל באוקטובר האחרון ומי שמפעיל את הסוללות הם חיילים אמריקנים. היא פותחה על ידי חברת לוקהיד מרטין ונועדה ליירט טילים בליסטיים קצרי-טווח, בינוניים ובינוניים-ארוכים בשלבי המעוף הסופיים שלהם, בתוך האטמוספירה ומחוצה לה. המכ"ם של המערכת, מסוג AN/TPY-2, מאפשר גילוי טילים ומטוסים במרחק העולה על 2,000 ק"מ, ומשתף מידע עם מערכות ההגנה האווירית האחרות.
המערכת פועלת בשיטת "פגע והשמד" (Hit-to-Kill), כך שטיל היירוט שלה אינו נושא ראש קרב אלא מסתמך על ניצול האנרגיה הקינטית של מעופו בעת פגיעתו במטרה. לפי דיווחים, THAAD כבר יירטה בהצלחה לפחות שבעה טילים בליסטיים ששוגרו מתימן. על רקע המבצע שמנהלת ארה"ב בתימן נגד החות'ים, ובצל איומיו של הנשיא דונלד טראמפ לתקוף את מתקני הגרעין באיראן אם לא תקיים מו"מ על תוכנית הגרעין שלה, הערוץ הסעודי "אל-חדת'" דיווח כי ארה"ב העבירה לישראל סוללת THAAD נוספת להגנה מפני טילים בליסטיים, וכן שתי סוללות פטריוט, כחלק מחיזוק ההגנה האווירית על ישראל.
מה תפקידו של פיקוד המרכז האמריקני?
פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM) משמש כמטרייה הגנתית לכל פעילות ההגנה האווירית באזור. ישראל הועברה לאחריותו בתחילת 2021, והוא אחראי על 21 מדינות במזרח התיכון ובמרכז אסיה. הפיקוד "מתיך" את התוצרים האלקטרוניים שמגיעים מאמצעי הגילוי השונים ומאפשר לייצר תמונה משולבת של איומים בזירה – ולהתאים להם במהרה אמצעי יירוט. "אנשים יודעים את תפקידם, אנשים מכירים את המדיניות, אנשים מדברים באותה שפה – גם אנחנו וגם השותפים", מסביר חיימוביץ'.
בתחילת החודש נרשמו מספר ניסיונות שיגור של טילים בליסטיים מתימן, אך הם כשלו ולא חצו לשטח ישראל. ב-1 באפריל נכשל שיגור משטח תימן, וב-5 באפריל נכשלו שני שיגורים נוספים. במקביל, גוברים הדיווחים על פגיעה ביכולות החות'ים. ב-2 באפריל חיל האוויר האמריקני תקף בדרום צנעא והרג את יחיא מוחמד קאסם אל-סופי, עוזרו האישי של מנהיג החות'ים, ומפקדים נוספים. יום לאחר מכן, ב-3 באפריל, דווח כי רוב הכוחות של איראן שהיו בתימן נסוגו, ובכיר במשטר האיראני טען כי "הסוף של החות'ים יהיה תוך ימים עד חודשים".
הפרטים המופיעים בכתבה הותרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.