הכתובת נמצאת על הקיר: תושבי עמק חפר כבר שנים רבות רואים מחצר ביתם את טולכרם ונור א-שמס הסמוכות, ומביטים בפחד. אחרי טבח 7 באוקטובר, שבו התברר עד כמה קריטי העומק האסטרטגי בין האויב לבין ישובים אזרחיים, החשש שלהם התעצם. האמירה של מפקד פיקוד העורף רפי מילוא אתמול (שני) כי "בת חפר מסוכנת היום יותר מהעוטף" הציפה שוב את הפחד שלהם. בשיחה איתנו הם מזהירים: "האיום קיים - והמערכת הביטחונית לא נותנת מענה מספק".
בעקבות התבטאותו של מפקד פיקוד העורף, ראש המועצה האזורית עמק חפר גלית שאול, שיגרה אליו מכתב, שבו הדגישה כי "מדובר באמירה חמורה, בעלת משמעויות מרחיקות לכת עבור תושבי בת חפר, ביטחונם, תחושת הביטחון האישית שלהם וכך גם של יישובי קו התפר הסמוכים להם בעמק חפר, בחן ויד חנה".
שאול הציבה כמה דרישות בפני הצבא והמדינה:
- הגדרה רשמית של בת חפר, בחן ויד חנה כיישובי ליבה קדמיים והוספת אמצעי ביטחון והגנה
בהתאם. - הכרזה על הפרימטר כשטח חיץ ביטחוני ממזרח לגדר.
- הצבת כוחות סיור ולוחמה קבועים ונרחבים באזור היישובים.
- פריסת מערכות גילוי והתרעה מתקדמות לאורך התוואי הביטחוני.
- תוספת קבועה של כוח אדם לאיוש חמ"ל ומערך שערים 24'7 - 365 ימים בשנה.
- סיוע בתקצוב הקמת חמ"ל אחוד לשלושת היישובים, בתיאום עם הצבא והמשטרה.
- חיזוק והסדרת מערך השערים והמעברים.
עוד כתבה שאול לאלוף מילוא: "המועצה עומדת בקשר רציף עם כוחות הביטחון שפועלים באזור באופן שוטף ואגרסיבי בחודשים האחרונים. עם זאת, אמירתך מחזקת את טענותינו ודרישתנו - מצב הביטחון בקו התפר רחוק מלהיות מספק! בת חפר, יד חנה ובחן חייבים להיות מוגדרים כיישובי ליבה קדמיים על כך המשתמע מכך מבחינה
ביטחונית".
"אין מצלמות, חסר נשקים - וצריך לעבות את המכשול"
אבי איפרגן, תושב בת חפר, החליט לא לחכות לצבא ולמדינה והקים חמ"ל מתנדבים שאותו הוא מממן מכיסו הפרטי: "אנחנו מבינים לאורך תקופה ארוכה שמרכיבי הביטחון הקיימים לא נותנים מענה. אין מצלמות, אין מספיק נשקים וצריך עיבוי למכשול". הפעילות של החמ"ל שאותו הקים איפרגן מתמקדת בשמירה על היישוב, ובאיוש עמדות של אנשים שישבו מול מצלמות.
"אני שמח על הדברים של מפקד פיקוד העורף, ואשמח להבין למה בדיוק הוא התכוון", מוסיף איפרגן. אך מדגיש כי המילים צריכים להפוך למעשים: "האיום קיים והמערכת הביטחונית לא נותנת מענה מספיק".
מוטי, תושב קיבוץ מגל הסמוך, ופעיל למען הביטחון באזור משתף: "לפני יותר משנה נפתחה קבוצת ווטסאפ שנקראת 'קו התפר' מאות אנשים הצטרפו בזמן שבטול כרם הייתה פעילות צבאית עצימה של צה"ל. היום אני מנהל את קבוצת הווטסאפ".
מוטי סיפר כי מתוכנן השבוע מפגש של אנשים מהקיבוץ ומיישובים בשומרון. המטרה: ליצור שיתופי פעולה ביטחוניים משני צידי התפר. בהמשך מתוכנן גם מפגש עם גורמים במועצה ואנשי ביטחון בכדי להתייחס לדבריו של האלוף מילוא.
מועצת עמק חפר דרשה גם לקבל הבהרות דחופה ממפקד פיקוד העורף. "מדובר בתמרור אזהרה, חייבים לספק ביטחון - בת חפר חייבת להיות מוכרת כיישוב ליבה קדמי - על כל המשתמע מכך ביטחונית", נכתב בהודעה שפרסמה ראשת המועצה גלית שאול.
גם במועצה מודים, בצד השני של הגדר צה"ל פועל בעוצמה בחצי השנה האחרונה. מאז החל מבצע חומת ברזל, יש שני גדודים שמגינים על בת חפר. אחד הגנתי ואחד שפועל בתוך מחנה הפליטים, זאת בנוסף לגדוד שפועל גם במחנה הפליטים ג'נין. באוגדת יהודה ושומרון ובחטיבה המרחבת אפרים חיסלו מתחילת המבצע 128 מחבלים, עצרו יותר מ- 1590 והחרימו 635 אמצעי לחימה מסוגים שונים ברחבי הגזרה.
אלוף פיקוד מרכז הגדיר את היעד - היישוב כמבצר, כשהכוונה היא קודם כל ולפני הכול הגנה על היישובים לצד גישה התקפית של פעילות בעומק. אחד הקצינים הבכירים בגזרה הבהיר: התושבים יכולים לישון הרבה יותר טוב מאז שהתחיל המבצע ואנחנו לא ישנים, כדי שהם יוכלו להרגיש הכי בטוחים שיש.
ראש מועצה אזורית לב השרון וחבר פורום ראשי קו התפר, אלי אטון: "אני מתריע כבר שנה וחצי שקו התפר הוא החזית הבאה. אני גר 400 מטר מטול כרם – ויודע עד כמה הגזרה הזו פרוצה ומסוכנת. האמירה של אלוף פיקוד העורף, לפיה קו התפר מסוכן יותר מהעוטף – מטרידה מאוד. אם זו ההערכה המבצעית של צה”ל, אני דורש לקבל הבהרות מיידיות – מה יודעים שם שאנחנו לא יודעים כאן?תושבי קו התפר לא יכולים להישאר בחוסר ודאות. הגיע הזמן שתהיה תוכנית חירום לאומית לקו הזה – עם תגבור כוחות, אמצעים, השקעות והכרה ביישובים כיישובי עימות. לא נחכה לעוד אסון כדי להתעורר".
מבקר המדינה: "מוטרד מאוד מפערי הביטחון"
בחודש נובמבר האחרון סייר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ביישובי קו התפר, במטרה לבדוק את מצב הביטחון באזור. במהלך הסיור תושבי האזור הציגו בפני המבקר את הבעיות הביטחוניות של היישובים צמודי הגדר, והעלו טענות רבות על כך ששרי הממשלה אינם עומדים בהתחייבויותיהם לפתור אותן.
"אני מוטרד מפערי הביטחון שעלו. טבח 7 באוקטובר הציף בעיות ביטחוניות אקוטיות, לא רק בצפון ובדרום - אלא גם במרכז הארץ ובירושלים. המענה לצורכי הביטחון חייב להיות מיידי והולם", אמר אנגלמן בסיום הסיור.