בצל המציאות המורכבת ברצועת עזה, בין מרכזי החלוקה להמשך הלחימה של צה"ל, חמאס ממשיך להשליט פחד ואימה. יחידת "החץ" של ארגון הטרור מכה באכזריות תושבים, מחרימה טלפונים ומשליכה אבנים לעבר פלסטינים שחשודים ב"שיתוף פעולה".

בין שלל אמצעי ההפחדה שחמאס מפעיל בעזה, בולט ערוץ טלגרם בשם "תפוס את המשת"פ", שבו מופצים מדי יום סרטונים של "ענישה מיידית" כלפי חשודים בשיתוף פעולה או בפשיעה, ללא ראיות וללא רחמים.

למעלה מ-100 אלף עוקבים צופים במראות הזוועה האלו, שבהם מתועדים תושבי ברצועה מוכים, מושפלים ולעיתים גם נפגעים קשה. ניכר שלאחרונה נעשה שימוש באבנים גדולות וכבדות, כתחליף לכדורים - כך מבקש חמאס להשליט אווירת טרור ברחובות, גם כשהאחיזה שלו במציאות המקומית הולכת ומתרופפת.

מקורות בזרוע הצבאית של חמאס הודיעו בסוף השבוע על ההחלטה של מנגנוני הביטחון להציב קבוצת צלפים בצמתים ובכבישים ברצועה כדי "להגן על משאיות סיוע מפני גנבים וחשודים ביטחוניים בצפון רצועת עזה ובדרומה. הם הזהירו כי "כל מי שינסה לעצור או לשבש את תנועת משאיות הסיוע - דינו מוות, כפי שנחשב משתף פעולה, בוגד או כובש".

כאוס הומניטרי: משאיות סיוע, ביזה וירי בממתינים

בינתיים, בעזה דיווחו הבוקר על 11 משאיות עם מזון קפוא שהגיעו לשווקים בדיר אל-בלח שבמרכז הרצועה. בהן ניתן למצוא חזה עוף אחרי כמה חודשים שלא נכנס לרצועה - במחיר של 250 שקל לק"ג.

חזה עוף שנכנס לדיר אל-בלח
חזה עוף שהגיע לרצועה - נמכר ב-250 שקלים לק"ג (ועם כשרות של חתם סופר)

ברקע גם חלוקת הסיוע במרכזי החלוקה במתווה החדש, מלווה במכשולים - כשבפועל אין אכיפה, וגם מחבלי חמאס עלולים לאסוף חבילות מזון בלבוש אזרחי, מבלי שאיש יעצור אותם.

קרן הסיוע לעזה (GHF) הודיעה שמרכז החלוקה בתל א-סולטאן נסגר בשל מהומה שנגרמה בעקבות דוחק שמנע את פריקת הסיוע וכי המרכז בשכונה הסעודית נסגר להיום - לאחר סיום חלוקת חבילות המזון.

לצד זאת, בעזה טענו הבוקר כי אנשיו של יאסר אבו שבאב שעומד בראש המיליציה שפועלת ומאבטחת את חלוקת הסיוע, יורים לעבר תושבים שממתינים לקבלת חבילות מזון. בתיעוד שהתפרסם נראות פציעות ברגליים כתוצאה מהירי.

למרות השיטה החדשה, לפי הדיווחים שזורמים מעזה, נמשכים גם אירועי הביזה יום אחר יום. כך למשל, היום דווח כי מחסן בדיר אל-בלח נבזז על כל תכולתו - בשר, טבק, נרגילות, סוללות ומערכות חשמל.

הביקורת מושתקת: תקיפת עיתונאים וזעם אזרחי גובר

ניכר כי הביקורת נגד חמאס ברצועה ממשיכה לגבות מחיר כבד ממי שמעז להביע אותה בפומבי. העיתונאי העזתי עמר עבד רבו שמבטא את עמדותיו באומץ, מצא את עצמו אתמול משלם על כך מחיר.

"הותקפתי באלימות קשה מאוד בידי קבוצה של חמושים רעולי פנים המשתייכים לחמאס באזור נוסיראת שבמרכז רצועת עזה, בגלל דעותיי האישיות שפרסמתי ברשתות החברתיות", הוא כתב אתמול בחשבון הפייסבוק. "מבלי לנסות כלל לנהל שיח או דיון, הם החרימו את הטלפון האישי שלי והשמידו את תעודת העיתונאי שלי".

כאוס במרכזי חלוקת הסיוע בעזה (צילום: reuters)
הכאוס במרכזי חלוקת הסיוע בעזה|צילום: reuters

עבד רבו שיתף היום כי "עברתי אתמול בדיקות רפואיות וקיבלתי טיפול בבית החולים אל-עודה בנוסיראת בעקבות התקיפה האכזרית שעברתי בידי אנשי חמאס. בבדיקות נמצאו פציעות וחבלות רבות באזורים שונים בגופי, כתוצאה מהאלימות הקשה שהופעלה כלפי".

הוא קרא לגורמים, לארגונים לזכויות אדם ובפרט לאיגוד העיתונאים הפלסטינים, "להתערב באופן מיידי כדי להפסיק את הצעדים השרירותיים שננקטים נגדי, להגן עליי מפני אלימות, ולפעול להשבת רכושי האישי שהוחרם שלא כחוק, על רקע מימוש זכותי לחופש הדעה והביטוי".

אחמד, פעיל עזתי קרא: "מרגלי הזרוע הצבאית של חמאס עזבו את המשת"פים שמכרו את מפקדיהם שמתחבאים כמו עכברים במנהרות, ובמקום לרדוף אותם - הם עסוקים במרדף אחר אנשי עזה על מילת כעס אחת או זעקת כאב על הגיהנום של 7 באוקטובר. חירות לשני מיליון אנשים בעזה מהבריונים של שרידי אל-קסאם".

כאוס במרכזי חלוקת הסיוע בעזה (צילום: reuters)
הכאוס במרכזי חלוקת הסיוע בעזה|צילום: reuters

בצל חג הקורבן, תושב הרצועה בשם אבו נאאל הצביע על העיוות של חמאס: במקום להקריב קורבן סמלי, הציבור העזתי הופך לקורבן דם בשם אידיאולוגיה פוליטית עטופה בדת. וכך, לדבריו, תושבי הרצועה הופכים לקורבנות חיים של ההנהגה.

"אפשר למצוא פסוקים על מעלת המוות - יש. על מעלת הרעב - יש. על מעלת הסבל - יש. על איסור הכעס - יש. על איסור העצב - יש. על איסור השכל - יש. על נזקי הרגש - יש. כאילו מדובר בדת שירדה אך ורק עבור רצועת עזה", הוא כתב.

לטענתו, עשרות מדינות מוסלמיות אינן דורשות מהאזרחים שלהן להקריב את חייהם בשם האל, אך חמאס הפך את תושבי עזה עצמם ל"שעירים לעזאזל". הוא סיפר: "לא ראינו מדינה מוסלמית שבה מנהיג אומר ‘אלוהים, קח מדמנו עד שתהיה מרוצה'. לא ראינו תנועה איסלאמיסטית שהקימה מזבח קורבנות ומקדמת בפני עדר מאמיניה את כישלונה וטיפשותה - תוך השלמה עם הרעיון שהמוסלמי נברא כדי למות במסגרת פרויקט האומה האיסלאמית הגדולה".

אבו נאאל הוסיף כי כל עוד האזרח שותק ומצפה לשכרו בעולם הבא - הוא למעשה שבוי, תודעתו שבויה, והוא ממתין לשחיטה "בשיטת האחים המוסלמים, כפי שמיישמים בהמות חמאס בדוחא".